ביהמ"ש כועס על פקיד השומה שאינו מגלה מסמכים לנישום
יש לגלות את כל המסמכים שיש לפקיד השומה בתיק הנישום,
לרבות אלו שנאספו בשלב א' או בשלב ההשגה.
תקציר פסק דין / רמי אריה עו"ד רו"ח
בבש"א 6338/07 בעמ"ה 1100/06, תמר בר ניר בן יקר נגד פקיד השומה גוש דן, אשר ניתן ביום 15.7.2007, נדונה בקשת המבקשת כי ביהמ"ש יורה לפקיד השומה לגלות למבקשת, ללא תנאי, את כל המסמכים שבידיו, ששימשו או לא שימשו בסיס לשומה, כדלקמן:
1. המבקשת פנתה למשיב בבקשה לגילוי ועיון במסמכים, בה התבקש המשיב לגלות ולמסור כל מסמך המצוי ברשות המשיב הנוגע לערעור כל מידע ששימש את המשיב בהוצאת השומה נשואת הערעור וכן מסמכים ומידע בקשר עם נישומים אחרים הקשורים במישרין או בעקיפין בשותפות או שותפויות בהן היו שותפים המבקשת ואחרים.
2. בתגובה לבקשה מבהיר המשיב כי את המסמכים אשר בדעתו לעשות בהם שימוש במהלך הערעור, הרי כולם מקורם במערערת, המבקשת. עם זאת אין מניעה כי ב"כ המבקשת יתאמו עם המטפלים בתיק אצל פקיד השומה, על מנת לעיין ולצלם המסמכים האמורים. באשר למידע שבבסיס השומה, סבור המשיב כי המונח "מידע" הוא מונח רחב מדי ואינו מאפשר התייחסות עניינית. אם הכוונה לניירות עבודה הרי שאילו הם בבחינת תרשומות פנימיות ואין המבקשת זכאית לקבלן בהמשך להלכת רע"א 4999/95 אלבריצ'י אינטרנשיונל נ מדינת ישראל ואח' , פ"ד נ(1).
3. באשר לחשיפת הסכמי שומה עם נישומים אחרים, מבהיר המשיב כי על בסיס אותם עקרונות אשר שימשו בבסיס ההסכמים עם שני בעלי מניות אחרים, עקרונות שפורטו בפני המבקשת, הוצעה הצעת פשרה למבקשת. המערערת סירבה להצעה זו. משכך אין הסכמים אילו עוד רלבנטיים. מכל מקום, בשל הוראות החיסיון שבפקודה ותכליתם, אין מקום לחשוף הסדר פשרה של נישום אחר.
4. המבקשת עומדת על כך כי המשיב יערוך מסמך ובו פירוט מסודר של כל המסמכים שבדעתו לעשות שימוש במהלך הערעור. רק לאחר עיון במסמך תוכל המבקשת לגבש עמדה אם אכן זקוקה היא לאותם מסמכים או שמא מצויים הם כבר בידה.
5. הלכת ד.נ.ד. (רע"א 291/99 ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים ואח' נ. מנהל מע"מ) חולשת על המסמכים אשר שימשו את המשיב בקביעת השומות, בין בשלב א' של ההליך השומתי, כאשר הנישום מבקש להיערך כראוי בקשר עם השגתו ובין בשלב ב', שעה שהמשיב קובע צו על פי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א, 1961 (להלן- הפקודה)
6. במסגרת ההערכות לערעור, מסמכי שלב א' הופכים להיות משניים בחשיבותם אולם יש להתיר לנישום לעיין אף בהם, שהרי מצוי בהם מידע הנוגע לו ושיש בהם לעיתים כדי להעיד על שקול דעתו של המשיב בשלב ההשגה הוא השקול הנבחן במסגרת הערעור.
7. באשר לגילויים של הסדרי שומה של נישומים אחרים, למעשה אין מחלוקת בין הצדדים והמשיב נכון להבהיר שוב מהם העקרונות שעמדו בבסיס הסדרי השומה של בעלי מניות אחרים, ככל שיש לכך רלבנטיות לשומת המבקשת ולהצעת הסדר שומה עימה. הבהרתי עמדת בית משפט זה בנושא זה הן בעניין עמרם אבנר (עמ"ה 1166/03 עמרם אבנר נ. פקיד שומה נתניה) וכן בעניין זיסר (עמ"ה 1139/03 מרדכי זיסר קלמן נ. פשמ"ג).
8. מאז הלכת ד.נ.ד., הליכי גילוי ועיון הפכו דבר שבשגרה ואל לו למשיב לערום קשיים בעניין זה אף אם מדובר במסמכים שמקורם במערער עצמו. בנסיבות אלו מוצא אני כי יש להשית על פקיד השומה הוצאות בקשה זו, כאמור, ואילו נקבעות לסך כולל שכר טרחת עורך דין, של 4,200 ₪ בתוספת מע"מ ובלא קשר לתוצאות הערעור לגופו.