היקף שיקול הדעת של וועדת התעסוקה שלא ליתן היתר
לפיטורי עובד בשל שירות המילואים
האם במקרה בו הוכח שאין קשר בין הפיטורין לשירות המילואים יכולה הוועדה שלא לאשר את הפיטורין?
מקרה זה נדון בפס"ד מדינת ישראל נ' תנה תעשיות בע"מ
בו דובר בעובד שעם שובו ממילואים הודיעה לו המעסיקה על כוונתה לפטרו מהטעם שאין הוא עומד ביעדי המכירה שנקבעו. במקביל פנתה המעסיקה אל וועדת התעסוקה הפועלת לפי החוק בבקשה לקבל היתר לפיטוריו של העובד לפי סעיף 41א' (ב) לחוק.
וועדת התעסוקה קבעה שהחלטת המעסיקה לפטר את העובד נבעה משיקולים כלכליים ואינה קשורה עם שירות המילואים שלו אולם נקבע כי אין לאשר את הפיטורין היות ולא נמצאה התנהגות פסולה של העובד.
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט-1949 (להלן – החוק) אוסר על פיטורי עובד בתקופת שרותו במילואים ובתקופה של 30 ימים לאחריהם, אלא בהיתר מאת ועדתהתעסוקה הפועלת לפי החוק. עוד קובע החוק כי ועדת התעסוקה לא תיתן היתר אלא אם יוכיח המעסיק כי הפיטורים "אינם בשל שרות מילואים" (סעיף 41א' (ב) לחוק).
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי וועדת התעסוקה חרגה מתפקידה. לדעתבית הדין, תכלית החוק היא להעניק הגנה ראויה לעובדים המשרתים במילואים משיקולים מוסריים ותועלתיים לאומיים אך, עם זאת, יש להימנע ממתן הגנת יתר למשרתים במילואים, דבר שעלול להביא ליצירת תמריץ שלילי אצל מעסיקים מפני התקשרות עם אוכלוסיית עובדים המשרתים במילואים. בית הדין האזורי קבע כי הפרשנות שנקטה הוועדה אינה מאוזנת ואין היא מגשימה את תכלית החקיקה. לדעת בית הדין פרשנות הוועדה מעניקה הגנת יתר לעובד המשרת במילואים באופן שעשוי בסופו של דבר לפגוע בו עצמו
ערעור שהוגש על החלטת בית הדין האזורי נדחה על ידי בית הדין הארצי לעבודה.
נקבע כי לוועדה יש שיקול דעתלתת היתר לפיטורי העובד במקרים בהן הוכחה התנהגות בלתי הולמת מצד העובד, כגון מעילה בכספים, גניבה, הפרת אמונים וכיו"ב, מקרים שככלל היו מצדיקים על פי דיני העבודה הכלליים פיטורי עובד ללא מתן הודעה מוקדמת.
בהתאם לס' 41 לחוק חיילים משוחררים חל איסור על פיטורי עובד בשני מעגלים: המעגל הרחב – חל איסור על פיטורי עובד בשל שירות במילואים, בשל קריאה לשירות מילואים או בשל שרות צפוי במילואים (סעיף 41(א(א1)) והמעגל הצר –אוסר על פיטורי עובד בתקופת שרותו במילואים, כאשר נקבע כי איסור הפיטורין יחול לתקופה של 30 ימים שלאחר שירות מילואים בן יומיים רצופים לפחות (סעיף 41א(ב)).
בהתאם לדעתו של כב' השופט שמואל צור "האיסור במעגל הרחב הוא מוחלט: פיטורים בשל שרות במילואים או קריאה לשירות במילואים או שירות צפוי במילואים בטלים ואין דרך לסטות מכך.
לעומת זאת, האיסור במעגל הצר הוא יחסי: נקודת המוצא היא שפיטורים במהלך שירות המילואים חזקה עליהם שהם קשורים בשרותפיטורים אלה אסורים אפוא אלא בהיתר של ועדת התעסוקה וזו אינה מוסמכת ליתן היתר אלא אם הפיטורים "אינם בשל שירות המילואים". לעניין זה קובע החוק במפורש כי הנטל להוכיח כי הפיטורים "אינם בשל שרות המילואים" מוטל על המעסיק".
יצויין כיאם לא עולה בידי מעסיק להוכיח בפני ועדת ההעסקה כי "הפיטורים אינם בשל שרות המילואים", במקרה זה כי אז אין לוועדה סמכות ושיקול דעת ליתן את ההיתר.
רק אם נוכחה הוועדה, להנחת דעתה, ש אין קשר בין הפיטורים לבין השרות במילואים, מוסמכת היא ליתן את ההיתר.
לסיכום –חוק חיילים משוחררים ביקש ליצור איזון בין צרכי המפעל של המעסיק לבין זכותו של העובד המשרת במילואים. החוק יצר נוסחה האוסרת על פיטורי עובד בשל שרות המילואים. נוסחה זו הינה ברורה ואין לוועדת התעסוקה סמכות לסטות ממנה. יחד עם זאת, לוועדה סמכות לשקול שיקולים הנעוצים בשרות המילואים או שיקולים הומניטריים. מעבר לכך, אם אמנם שוכנעה הוועדה כי הפיטורים אינם קשורים לשרות המילואים – עליה ליתן היתר לפיטורים ואין היא מוסמכת למנוע את הפיטורים משיקולים "כלכליים" או "ארגוניים".
=====================
עו"ד אילן קמינצקי הינו מומחה בדיני עבודה ומנהל האתר לזכויות עובדים