חוזים אחידים וחוזה בלתי חוקי

חלק א' – חוזה אחיד

1. ההסכם כחוזה אחיד

   1. חוזה אחיד הינו לפי הגדרתו בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, נוסח של חוזה שנקבע מראש בידי צד אחד כדי שתנאיו ישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם.

   2. נוסח החוזה: החוזה נערך מראש במחשב ונורית רק הקלידה למסמך את הפרטים של גילה – ממש כמו שיכלה להקליד פרטיו של כל אחד שמצטרף לתוכנת הדיאטה. הכותרת "הסכם אישי" אינה משנה לעניין זה, שכן ניסוח החוזה נערך מראש באופן בלתי מסוים ללקוח כלשהו. תנאי החוזה כולם או מקצתם נקבעו מראש על ידי צד אחד – כפי שהיה כאן, כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים. בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם.

2. תנאים מקפחים

   1. נקבע בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים שתנאי בחוזה אחיד שיש בו קיפוח לקוחות או יתרון בלתי הוגן של הספק, כפוף לבטלות או שינוי על ידי החלטת בית המשפט.

   2. בנתוני התרגיל לא נאמר כי חוזה זה הובא לאישור בית הדין לחוזים אחידים ולפיכך כל תנאיו המקפחים כפופים להחלטת בית המשפט.

   3. התנאים שניתן לראותם כמקפחים בהסכם ההרזיה הינם:

1. הסרת אחריות החברה – הסעיף אומר כי "אין החברה אחראית לכל שיבוש בהגעת הפורמולות ליעדן, לרבות כזה שייגרם בשל רשלנות החברה". נקבע בפסיקה כי סעיף כזה אינו סביר ונותן יתרון בלתי הוגן לספק ולכן- בטל.

2. חדירה לפרטיות ופגיעה בכבוד האדם – הסעיף המחייב כי "היה והתוכנית תצליח – תוכל החברה לפרסם את סיפורי האישי ואת תמונותיי". שיש בו חדירה לפרטיות האדם באופן בלתי סביר ונוגד את כבוד האדם. ניתן לטעון בדבר אי חוקיות תנאי זה בהיותו נוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

3. דוחות כהוכחה מכרעת – הסעיף האומר כי דוחות המעקב של הצוות הרפואי יהוו הוכחה מכרעת בדיון משפטי. נקבע בפסיקה, כי אין סמכות לקבוע סעיף כזה בהיותו סותר את סמכות בית המשפט לפעול לפי דיני הראיות והחוק.

1. טענות גילה

   1. חופש החוזים אמנם הינו עיקרון יסוד בדיני החוזים, אולם במקרה של חוזה אחיד, נתון הלקוח המתקשר – בידיו של מנסח החוזה. אנו רואים מהתרגיל כי הנוסח היה מוכן מראש במחשב – ומתאים ללקוחות רבים ולא מסוימים, תמונה שלה כבר נדרשה גם על ידי מכון ההרזיה הקודם בו הייתה, כלומר למעשה, זה המקובל בענף – ולא הייתה לה אפשרות מעשית להתנגד אם רצתה את השירות ולכן, כאמור זה תנאי מקפח.

   2. גילה יכולה לבקש רק את ביטול התנאים המקפחים על ידי פניה לבית המשפט לפי סעיף 19 (א) לחוק החוזים האחידים. וכן נאמר שם סעיף (ב) כי בית המשפט בהשתמשו בסמכותו יתחשב במכלול תנאי החוזה… וביטול זה יכול להיות הסעד העיקרי של גילה (גבריאלה שלו עמ' 614).

2. טענות המכון

   1. מדובר בחוזה אישי ולא אחיד לפי כותרתו וכן הרי יש בו פרטים אישיים ספציפיים של גילה.

   2. קדושת עיקרון חופש החוזים – ובמיוחד שהתנאים בהם מדובר בעיקר כלליים וכלכליים. והמכון יינזק כספית מאי הפרסום של הצלחת הדיאטה – שאותה לקח בחשבון במחירה. להבדיל מתנאי מקפח שיכול לגרום לנזק גופני.

   3. העובדה שהתנהל ויכוח לגבי מתן התמונה, מראה שהתנהל משא ומתן כשלעצמו בתום לב ותוך חשיפת כל העובדות – אולם אין בעיקרון תום הלב כדי למנוע את טענת הקיפוח (גבריאלה שלו, 615).

3. סמכות בית המשפט

חלק ב' – סיכון בריאותי

1. בפס"ד מפעלי ניקוי קשת נאמר כי כאשר יש פגיעה בהסדר חוזי שעלולה לגרום פגיעה בחיי אדם או נזק לגופו או לבריאותו יהיו אמות המידה שיופעלו על ידי בית המשפט קפדניים יותר כדי להבטיח את זכויותיו של הנפגע בכוח לעומת חוזה שעניינו עסקה כלכלית גרידא.

2. מתוך התרגיל קשה ללמוד על הטעיה בפועל שנעשתה על ידי המכון, אלא התעלמות ממכתבו של משרד הבריאות בדבר הסכנה שבקפסולות לבעלי לחץ דם גבוה. סעיף 14 (א) לחוק החוזים אומר כי כאשר צד מתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע – כפי שידע המכון על הטעות- האיסור, רשאי הצד המתקשר לבטל את החוזה.

3. היות והעניין היה ידוע מראש למכון יש כאן גם הפרת חובת תום הלב לפי סעיף 12 לחוק החוזים בכך שלא הביא את העניין לידיעת גילה במהלך השיחה לפני הכנת וחתימת החוזה.

4. חוזה זה סותר בטל לדעתי, גם בהיותו סותר את תקנת הציבור שמחייבת להביא עניין העלול לגרום נזק בריאותי למתקשר לידיעתו.

5. בנוסף לאמור לעיל, החוזה נגוע גם באי חוקיות ובעבירה על הוראות/ תקנות משרד הבריאות.

6. לפיכך, תוכל גילה לפעול לפי הוראות סעיף 14 (א) לחוקי חוזים, או סעיף 30 לחוק זה, ולבטל את החוזה בכללותו בהודעה שתינתן תוך זמן סביר. כשיבוטל החוזה יפעלו הצדדים לפי סעיף 21 לחוק החוזים וכל צד ישיב לצד השני מה שקיבל לפי החוזה.