חובת מעביד להפרשות סוציאליות בתקופות שהעובד אינו עובד בפועל

חובת מעביד להפרשות סוציאליות בתקופות

שהעובד אינו עובד בפועל

הילה פורת, עו"ד*

המאמר עוסק בשאלה, מהן חובות המעביד בהקשר של הפרשה לקופת גמל / קרן פנסיה / קרן השתלמות, בעבור העובד, בתקופות בהן עובד משרת במילואים, עובדת נמצאת בחופשת לידה / שמירת הריון, עובד נעדר בעקבות תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה, בתקופת חופשה ללא תשלום, בתקופה בה עובד נעדר עקב מחלה ומקבל ממעבידו דמי מחלה, ובתקופה בה עובד נמצא בחופשה שנתית.

בתקופה בה עובד משרת במילואים

סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע כי - מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמולי מילואים, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

בתקופה בה עובדת נמצאת בחופשת לידה / שמירת הריון

ביום 31.3.2004 פורסם חוק עבודת נשים (תיקון מס' 24), התשס"ד – 2004, לפיו –

1. עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה–1995, או הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור, והיא ומעבידה או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה. קופת גמל = כהגדרתה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

2. האמור לעיל יחול על מעביד שהעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ולעניין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם בנוסף על כך התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל תקופת ההריון.

3. בהמשך יקבעו מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בתקנות.

4. יש לשים לב כי תחילת התיקון ביום 1.4.2004, והוא יחול לגבי תשלומים שלא הוסדרו בסעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, שבוטל (הדן בחובת מעביד בתשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות בתקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה), ב-1 בחודש שלאחר פרסום התקנות.

עד ליום זה, לא פורסמו התקנות האמורות ועל כן, כפועל יוצא, תיקון החוק טרם נכנס לתוקפו.

5. אשר על כן, עד לכניסת תוקפן של התקנות:

א. בתקופה בה עובדת נמצאת בחופשת לידה - חל סעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, הקובע כי עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי והיא ומעבידה או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה. האמור יחול על המעביד שבינו לבין העובדת התקיימו יחסי עובד ומעביד כל תקופת ההריון והעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון.

ב. בתקופה בה העובדת נמצאת בשמירת הריון - אין חובה על מעביד להפריש כספים לקרן פנסיה / קרן השתלמות / ביטוח מנהלים בתקופות אלה, אלא אם הוסכם אחרת בין העובדת לבין המעביד בחוזה עבודה אישי, או באם ישנו הסכם קיבוצי / צו הרחבה החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה.

בתקופה בה עובד נעדר בעקבות תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה / בתקופת חופשה ללא תשלום

בחוקי העבודה אין כל התייחסות להפרשות סוציאליות כלשהן מצד המעביד בתקופות בהן העובד נעדר עקב תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה או בתקופה בה העובד נמצא בחופשה ללא תשלום שלקח בהסכמת מעבידו / חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה. לפיכך, המעביד אינו חייב להפריש כספים לקרן פנסיה / קרן השתלמות / ביטוח מנהלים בתקופות אלה, אלא אם הוסכם אחרת בין העובד למעביד בחוזה אישי, או באם ישנו הסכם קיבוצי / צו הרחבה החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה.

בתקופה בה עובד נעדר עקב מחלה ומקבל ממעבידו דמי מחלה

סעיף 7 לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, קובע: "דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעביד כדין שכר עבודה לכל דבר". על כן, בתקופה בה עובד נעדר מעבודתו עקב מחלה ומקבל דמי מחלה, על המעביד להמשיך להפריש עבורו הפרשות סוציאליות.

בתקופה בה עובד נמצא בחופשה שנתית

סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, קובע: "דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה". על כן, בתקופה בה עובד נעדר מעבודתו עקב חופשה שנתית ומקבל דמי חופשה, על המעביד להמשיך ולהפריש עבורו הפרשות סוציאליות. יחד עם זאת, בגין רכיב פדיון החופשה המשתלם לעובד לאחר שנותקו יחסי עובד מעביד (בגין ימי חופשה שלא נוצלו) - המעביד אינו חייב לבצע הפרשות סוציאליות, אלא אם הוסכם אחרת בין העובד למעביד בחוזה עבודה אישי, כזכות עודפת אשר הוסכמה על הצדדים בצורה מפורשת.

* עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים ועובדים www.hilaporat.co.il