בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2957/93
|
בפני: |
כב' השופט ש. לוין - המשנה לנשיא
כב' השופט י. קדמי
כב' השופטת ד. דורנר
|
|
המערער: |
משה בנימין
בעצמו
|
|
|
נ ג ד
|
|
המשיב |
פקיד שומה עכו נהריה
ע"י ב"כ עו"ד ע. לינדר |
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.4.93 בתיק עמ"ה 19/92 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר ביין
פ ס ק ד י ן
1. המערער, שהוא בן 47, שכיר בעל תפקיד בכיר בחברת ישכר, הוא נשוי ואב לארבעה ילדים ומתגורר בשכונת ארלוזורוב בנהריה. בצריף שהותאם לכך, בצמוד לבית המשפחה, מנהלת אשתו מספרה ובה שני כסאות ספרים. המערער דיווח על הכנסות נמוכות ביותר מן המספרה בשנות המס 1986-1990, לפעמים כ-10% מההכנסות שיש לנישום ממספרה לפי תחשיבי פקיד השומה. ביום 7.1.91 נערכה בקורת במספרה מטעם המשיב. נסתבר שעד לשעת הביקורת כבר קבלו, באותו יום, שלשה לקוחות שירות ולקוחה אחת היתה בעיצומה של קבלת השירות. נתברר שהמערער העסיק רואה חשבון במספרה ששכרו היה כ-50% מן ההכנסה המוצהרת. בספטמבר 1991, לאחר הגשת הערעור, נערכה בקורת נוספת בעסק. נמצא שצריף המספרה היה סגור, אך מוסכם שבאותו בוקר בקרו במספרה ארבעה לקוחות. לפי עדות המערער עבדה אשתו במספרה באופן חלקי בלבד, ימים ספורים בשבוע ובשעות הבוקר בלבד. הוא הסביר את העבודה החלקית בשורה של אירועים:מות אבי האשה, נפילת אחי המערער ולידת הילדים. השופט המלומד סבר שגובה הכנסת אשת המערער מהמספרה אינו מתקבל על הדעת. הוא ערך תחשיב משלו המבוסס על ארבעה לקוחות ליום (למעט ימי ראשון בהם המספרה סגורה) והפחית את השומות. המערער משיג לפנינו על פסק הדין.
2. נראה לנו שבמקרה דנן הקפיד בית המשפט עם המערער יתר על המידה; ספרי המספרה לא נפסלו, ולפי הנסיבות - כך נראה לנו - לא היה די בביקורת אחת שנעשתה כדי שלא לקבל את הצהרת המערער על הכנסות המספרה. אמנם קיים פער גדול גם בין סכומי השומות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי לבין ההכנסות עליהן הצהיר המערער, אך המערער נתן לכך הסברים, שלא היה מקום לשלול אותם מניה וביה, כגון אירועים יוצאי דופן שארעו, עבודה חלקית של האשה עקב הצורך לטפל בילדים והצורך למצוא התעסקות לאשה.
גם אם מציגה גירסת המערער סימני שאלה, היה על פקיד השומה לעשות מאמץ רב יותר כדי לברר מה בפועל מתרחש בעסק ולא היה מקום לפסול את השומות לתקופה של ארבע שנים רק על יסוד בקורת אחת. מקפידים אנו הקפדת יתר עם נישום שנתפס אפילו פעם אחת כשאינו נוהג לפי הנוהלים המקובלים בניהול חשבונותיו ויכול שספריו יפסלו בשל כך בלבד, ומן הראוי שננקוט באותה אמת מידה מחמירה גם כנגד פקיד השומה כאשר הוא מבקש להתעלם מהכנסות מוצהרות של עסק שלכאורה מנהל את ספריו כהלכה.
אנו מקבלים את הערעור ומחליטים שיש לקבוע את ההכנסות מהמספרה לפי הדו"חות שהוגשו.
אין צו להוצאות, למעט אגרת הערעורים שתוחזר למערער.
ניתן היום כט בטבת תשנ"ז (8.1.97).
|
__________________ |
__________________ |
__________________ |
|
המשנה לנשיא |
שופט |
שופטת |