חובת תום הלב החלה על מבקש תיקון דוחות והחזרי מס הכנסה
תקציר פסק דין / רמי אריה עו"ד רו"ח
נישום רשאי לבקש תיקון דוחות על הכנסות שהגיש, כמו גם את החזרי המס המגיעים לו לדעתו, אלא שעליו למצות את כל ההליכים האפשריים בעניין זה בפני פקיד השומה ולא לנסות ולעקוף אותו, על ידי פנייה לבהמ"ש טרם שמיצה את כל ההליכים והדיונים עם פקיד השומה. כך קבע בהמ"ש העליון ביום 19.9.2007 בע"א 2801/06 עטרה מואטי נ' פקיד שומה תל אביב 4 , כדלקמן:
1. המערערת, עטרה מואטי (להלן: "עטרה"), הינה בתם של בני הזוג רומן ורות גלברד ז"ל (להלן: "המנוחים"). בבעלותם של המנוחים היו מספר נכסי מקרקעין שהושכרו. המנוחים הגישו דו"חות על הכנסותיהם מדמי השכירות, ושילמו את המס.
2. בחודש דצמבר 2002, כחצי שנה לאחר פטירתה, הוכרה רות גלברד כנכה לצמיתות בשיעור של 100%. הכרה זו נעשתה באופן רטרואקטיבי החל מיום 1.1.2000 ועד למועד פטירתה 14.6.2002.
3. עטרה פנתה למשיב, פקיד השומה, לאישור הדו"ח לשנת 2002 שהוגש על ידה ביום 2.4.2003 ובבקשה לקבלת החזר מס עבור השנים 2002-2000 לפי סעיף9(5)(א) לפקודה המזכה בפטור מלא ממס על הכנסות מיגיעה אישית.
4. פקיד השומה דחה הבקשה, בטענה כי הכנסות המנוחה אינן הכנסות מ"יגיעה אישית", ולכן הפטור הקבוע בסעיף 9(5)(א) אינו חל על עניינה, כי אם זה הקבוע בסעיף 9(5)(ב). דהיינו: דחיית פקיד השומה לא הייתה לעצם הבקשה לתיקון הדוחות לשנים האמורות רטרואקטיבית, אלא רק לגבי סיווג ההכנסות של המנוחה, בטענה כי מדובר בהכנסות מדמי שכירות ולא מיגיעה אישית.
5. ביום 10.5.2004 הגיעה עטרה לדיון בפני פקיד השומה בנוגע לבקשתה לפתיחת השומות הסגורות. אך למרות שזומנה לדיון נוסף – לא הגיעה לדיונים אלו.
6. ביום 30.5.2004 הגישה עטרה תובענה לבית המשפט המחוזי בת"א, למתן שני סעדים הצהרתיים עיקריים:
6.1 האחד, קביעה לזכאות בשנים 2002-2000 לפטור ממס הכנסה המגיע לנכה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה.
6.2 השני, תיקון שומות, כך שישקפו את הזכאות לפטור.
7. בית המשפט המחוזי דחה על הסף את תובענת המערערת וקבע כי היות ומדובר בשנות מס "סגורות", והיות ומדובר במחלוקת מהותית לעניין סיווג ההכנסות וכפועל יוצא מכך לעניין גובה החזרי המס, תהא רשאית עטרה לפנות לבית המשפט רק לאחר שתמצה את כל ההליכים בפני פקיד השומה. דהיינו: תגיע לדיונים שאליהם זומנה לבירור החבות במס כפי שזומנה.
8. עטרה טענה בערעור בפני בהמ"ש העליון כי פקיד השומה חייב לאשר את השומות בהתאם לדוחות על ההכנסות המתוקנות שהגישה לו, ללא שתהיה לו זכות לבדוק אותן.
9. בהמ"ש העליון קובע כי היות ובמקרה דנן המחלוקת סביב עניין שומתי מובהק, המתאים להיות נדון בפני פקיד השומה, הרי שהדרך הנכונה לבררה היא באמצעות הגשת השגה וערר לפקיד השומה.
10. בית המשפט לקח בחשבון את העובדה כי בעת הגשת התובענה טרם הוצאה שומת מס, ולפיכך המדובר בבקשה המוגשת לפי סעיף 159א(ב) לפקודה שעניינו החזר מס זמני עד להוצאת השומה הסופית. וכן בית המשפט מודע לתכלית הסעיף, למנוע עיכוב מיותר בהחזרי המס הזמניים בשל התמשכות הליך הוצאת השומה (ע"א 3708/97 הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי נ' פקיד שומה ת"א).
11. אולם במקרה דנן, מדובר בערעור על עצם מהות סיווג ההכנסה ולא על עצם תיקון הדוחות. היות ובשלושת השנים מתעוררת אותה סוגיה משפטית, יש לדון בהם כאחד לאחר הגשת השגה וערר לפקיד השומה.
12. בית המשפט דחה את התובענה תוך שהוא מבקר את עטרה וקובע כי שומה על המבקש סעד הצהרתי לבוא לבית המשפט נקי כפיים. ניתוק המגע עם פקיד השומה איננו עולה בקנה אחד עם המונח "נקי כפיים". משהחלה עטרה בהליך של בירור מול פקיד השומה דומה כי היה עליה למצותו עד תום.