פיספוסים בביטוח לאומי על פיקדונות, חסכונות,
ריבית, דיבידנדים ורווחים משוק ההון
רמי אריה, רו"ח ועו"ד
ממש כשנדמה כי התיקונים לרפורמה יקנו פטור, כפי שפורסם, מדמי ביטוח לאומי, על הפרשי הצמדה וריבית ורווחים שוטפים אחרים שינבעו מפיקדונות, חסכונות, קופות גמל וניירות ערך, מסתבר כי לא בדיוק כך הדבר. רווחים מניירות ערך אלו יהיו חייבים בדמי ביטוח בשנת 2002 לפחות עד 30.6.2002, חלקם עדיין יהיה חייב גם במחצית השנייה של שנת 2002 ובשנת 2003 ומשנת 2004 ייתכן ושוב כל הרווחים האמורים, יהיו חייבים בדמי ביטוח.
חבות זו פוגעת דווקא במובטלים שפוטרו מעבודתם, נכים, חיילים וזוגות צעירים אשר הפקידו את כספם בפיקדונות וחסכונות בבנקים ואינם עובדים בימים טרופים אלו. אפילו ילדים שלזכותם תוכניות חיסכון או קופות גמל, או פנסיונרים עד גיל 65 בגבר או 60 שנים באישה, עלולים למצוא את עצמם חבים בביטוח לאומי על הפרשי ההצמדה והריבית שצברו בחסכונותיהם או בקופות הגמל שלהם.
חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו מטילים חבות לתשלום דמי ביטוח על הכנסות מהפרשי הצמדה וריבית יהא מקורן אשר יהיה, ובלבד שמדובר בהכנסות של עובד שכיר, או עובד עצמאי, שסך הכנסותיו הפסיביות (לרבות הפרשי הצמדה וריבית, דמי שכירות, דיבידנד, תמלוגים וכו'), שוות או עולות על הכנסותיו כשכיר או כעצמאי. או ב"מי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי", או בשפת בני אדם – מובטל.
עד היום המוסד לביטוח לאומי לא הטיל חיוב בדמי ביטוח על הכנסות מהפרשי הצמדה וריבית שנבעו מחסכונות וקופות גמל, אשר היו פטורים ממס הכנסה. אמנם הייתה אפשרות לחייב בביטוח לאומי לפי החוק והתקנות, אלא שבשל הפטור לצורכי מס הכנסה, לא היה מידע לגביהם גם למוסד לביטוח לאומי. מינואר 2003 תחל הרפורמה במיסוי שוק ההון. רווחים אלו יחויבו וידווחו למס הכנסה ועל כן יתאפשר גם למוסד לביטוח לאומי לגבות את חלקו מהם. היות והפרשי הצמדה וריבית בפדיון תוכנית חיסכון שנצברו במשך שנים עלולים להיות גבוהים, יכול למצוא את עצמו כל שכיר או עצמאי, שהכנסותיו הפסיביות שוות או עולות על הכנסותיו כשכיר או כעצמאי, להיות מחויב גם בביטוח לאומי על הפרשי הצמדה וריבית אלו, לפי הוראות תקנות 14 ו- 15 לחוק הביטוח הלאומי.
ביום 17.12.2002 אושרו בקריאה שניה ושלישית בכנסת התיקונים לחוק הרפורמה (טרם פורסם ברשומות). במסגרת תיקונים אלו נקבע בסעיף 36 לתיקון, כדלקמן:
" בסעיף 350 (א) (הסעיף הקובע את ההכנסות הפטורות מדמי ביטוח, בחוק הביטוח הלאומי
– ר.א.) אחרי פסקה (5) יבוא:
(6) (א) הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיפים 125ב או 125ג (ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה בידי בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 32 (9) לפקודה האמורה, המשתלמת לו על ידי חבר בני אדם שבשליטתו.
הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום כ' בתמוז התשס"ב (1 ביולי 2002) עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003).
שר העבודה והרווחה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקת משנה (ב). "
בנוסח התיקון האמור נפלו שגיאות לוגיות וכן לא ניתן פטור מביטוח לאומי, לרווחים מסוימים משוק ההון, אשר מין הראוי היה לתת גם לגביהם פטור מדמי ביטוח לאומי, בדיוק כפי שניתן לגביהם פטור, או שיעור מס מופחת ממס הכנסה.
ראשית, במחצית הראשונה של שנת 2002 יחויבו הפרשי הצמדה וריבית הנובעים משוק ההון לרבות מפיקדונות, חסכונות, דיבידנדים, קופות גמל וניירות ערך בדמי ביטוח לאומי. שכן, תחולת הפטור מדמי ביטוח על רווחים אלו, לפי הסעיף האמור, הינה רק מיום 1.7.2002 . עצם הסיוג לתחולה רק מדגיש את החבות בביטוח לאומי על מיסוי רווחים משוק ההון, אשר תחול הלכה למעשה עם תחילת הרפורמה ביום 1.1.2003 והעברת המידע המלא מהבנקים למס הכנסה ומשם למוסד לביטוח לאומי.
שנית, מנסחי הסעיף לא שמו לב כפי הנראה כי הפטור ניתן על סעיפים בפקודת מס הכנסה שהוספו במסגרת חוק הרפורמה (תיקון 132 לפקודה). סעיפים אלו כלל לא היו קיימים בספר החוקים ביום 1.7.2002 ויותר מכך תחולתם הינה רק מיום 1.1.2003 ואילך. לוגית לא יתכן לפטור הכנסות מביטוח לאומי לפי סעיפי חוק שכלל אינם תקפים באותו מועד. אולם, ניתן לפרש לפי סעיף 25 לחוק הפרשנות כי יש תוקף לפטור החל על סעיפים שבשעה שיזדקקו להם יהיו חלק מספר החוקים. לגבי נושא זה יש לקוות כי המוסד לביטוח לאומי לא יקשה ואכן יתן הפטור ככוונת המחוקק.
שלישית, גם אם היה לפטור תוקף רטרואקטיבי מיום 1.7.2002, לא נקבע הכיצד יחולק הפטור מביטוח לאומי, בין רווחים מפיקדונות שחלקם צברו ריבית לפני 30.6.2002 וחלקם לאחריו. נזכיר כי לפי עמדתו המוצהרת של המוסד לביטוח לאומי, יש לחלק כל הכנסה לצורך החיוב בביטוח לאומי באופן לינארי על פני השנה כולה. לפי גישה זו הפרשי הצמדה וריבית מפדיון תוכנית חיסכון יהיו חציים חייבים וחציים פטורים מביטוח לאומי בשנת 2002 , ללא קשר ליום פדיון החיסכון בפועל. לעומת זאת, לדעתנו, יום הפדיון בפועל הוא זה שיקבע האם הרווחים יהיו חייבים או פטורים מביטוח לאומי ולגבי רווחים הנצמחים לאורך כל השנה, יהיה צורך להגיש אישור או מאזן שיחלק אותם בין סכומים פטורים וחייבים. דעה זו מצויה גם בעתירה לבג"ץ שנדונה בימים אלו, לגבי אופן פריסת רווחים של עצמאי או מובטל בשנת 2002, לאור העובדה, שחוק תוכנית החירום הכלכלית נכנס לתוקפו רק ביום 1.7.2002.
רביעית, התחולה הרטרואקטיבית לכאורה מיום 1.7.2002 מזכירה לנו את המועד שבו בוטלה תקרת ההכנסה החייבת בביטוח לאומי, הוא המועד שבו נכנס לתוקף חוק תוכנית החירום הכלכלית. האם מכך אנו למדים כי מיום 1.1.2004 כשאמור לפוג תוקף חוק תוכנית החירום הכלכלית - יחול חיוב בדמי ביטוח על רווחים אלו משוק ההון ?
חמישית, אף בשנת 2003 לא יחול הפטור מביטוח לאומי על ריבית ודמי ניכיון שישתלמו על ניירות ערך זרים (שכן, ניירות ערך אלו
– עד תום שנת 2006 – מסווגים דווקא בסעיף 125ג (ד) לפקודה שאינו נכלל משום מה בתחולת הפטור מביטוח לאומי). מוזר כי חיוב זה בביטוח לאומי נותר בעינו, בעוד שדיבידנד על ניירות ערך אלו נקבע כפטור מדמי ביטוח. ייתרה מזו, לא נקבע פטור מדמי ביטוח לגבי עולים חדשים ותושבים חוזרים, אשר לאחר שהפכו לתושבי ישראל, פטורים ממס הכנסה לתקופות ממושכות כפי שנקבע ברפורמה, לגבי רווחים מנכסים שבבעלותם בחו"ל, טרם הפכו לתושבי ישראל.
שישית, בעלי שליטה כהגדרתם בסעיף 32 (9) לפקודה, דהיינו, המחזיק לבדו או ביחד עם קרובו, ב- 10% לפחות מהון מניות, הזכות לרווחים או הזכות למינוי מנהל בחברה, לא יהיו פטורים מדמי ביטוח על דיבידנד וריבית שיקבלו מהחברה שבשליטתם. לעניין סעיף זה יש לשים לב בנוסף לדיבידנד מהחברה, גם לריבית המשתלמת על אג"ח שהנפיקה החברה וכן לריבית בגובה הפרשי ההצמדה הפטורים ממס הכנסה על הלוואות שנתנו בעלי שליטה לחברות שבשליטתם. הלוואות שהמחוקק אישר שהפרשי ההצמדה למדד שלהם יהיו פטורים ממס הכנסה, בכדי לשפר את יחס ההון של החברה. אך אינם פטורים מביטוח לאומי.
שביעית, הפטור מביטוח לאומי על רווחים משוק ההון כאמור, נקבע בתוקף עד 31.12.2003. לאחר מכן יוכל שר העבודה והרווחה באישור ועדת הכספים של הכנסת להאריכו עוד. מעבר לשאלה האם למועד זה משמעות הקשורה לביטול התקרה של ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לפי חוק תוכנית החירום הכלכלית ? נשאלת השאלה מדוע לא יוכלו לדעת בוודאות החוסכים והמשקיעים, האם תינתן הארכה לפטור מדמי ביטוח אם לאו ? למשקיע כזה הצפוי לדמי ביטוח בשיעור אפקטיבי של כ- 14% על מלוא הרווחים שיקבל מפדיון תוכנית חיסכון או קופת"ג, בנוסף למס הכנסה בשיעור של 15% על הרווח הריאלי לפי הרפורמה, מלוא הזכות לכלכל צעדיו בתבונה. הרי לחבות המיסוי תהא השפעה רבה על ההחלטה בדבר מועד הפדיון של חסכונות וקופת"ג כמו גם מועדי התקבולים של ריבית ודמי ניכיון מאג"ח.
שמינית, הארכת הפטור תלויה הן בהחלטת שר העבודה והרווחה והן באישור ועדת הכספים של הכנסת. זה שעטנז שאינו מובן. הרי חוק הביטוח הלאומי נמצא בתחום אחריותו של שר העבודה והרווחה, ענייני המשרד נדונים בועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולא בועדת הכספים. אולם, אם מדובר בהוראות מיסוי, מין הראוי שתינתן הסמכות דווקא לשר האוצר כשר המוסמך לקבל ההחלטה ולהותיר כמובן את החובה לאשרה לועדת הכספים. הגם שכאמור, היה עדיף באם יינתן הפטור מביטוח לאומי ללא הגבלת זמן כלל.
לפחות בשנת 2003 יידעו החוסכים והמשקיעים כי הנם פטורים מחבות דמי ביטוח לאומי על הפרשי הצמדה, ריבית, דיבידנד ודמי ניכיון שישתלמו על חסכונות, קופות גמל, דיבידנדים וניירות ערך שאינם ניירות ערך זרים עד תום שנת 2006 ובלבד שאינם תקבולים שיתקבלו מחבר בני אדם שבשליטתם. אולם, יש להדגיש כי הכנסות אלו יכללו במניין ההכנסות הפסיביות לעניין ההשוואה של סכומם מול ההכנסה כשכיר או כעצמאי. במילים אחרות, הכנסות אלו עלולות לגרום לחיוב בביטוח לאומי על הכנסות פסיביות אחרות כגון דמי שכירות, רק בשל העובדה שהם כולן יחד, שוות או עולות על ההכנסה כעצמאי או כשכיר, לפי תקנות 14 ו- 15 לתקנות הביטוח הלאומי.