בהמ"ש העליון קובע כי אין מניעה למכור מוניטין בחלקים

בהמ"ש העליון קובע כי אין מניעה למכור מוניטין בחלקים

תקציר פסק דין/ רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביום 19.9.2007, בתיק ע"א 4374/05 דורון ראובני נ. פקיד שומה, דחה בית המשפט העליון את הערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב, וקבע כי מדובר בעסקה נטולת טעם כלכלי ממשי ושעיקר מטרתה היא ההימנעות ממס, הנופלת בגדר עיסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודה, ובנסיבות אלו, אין לדון בשאלה אם ניתן למכור חלק ממוניטין, כדלקמן:

1. המערער, דורון ראובני (להלן: "דורון"), הקים חברה בתחילת שנת 1993 בשם "דורון ראובני אחזקות" (להלן: "החברה") לאחר 13 שנים בהם פעל כסוכן ביטוח עצמאי.

2. דורון העביר את כל הפעילות העסקית לחברה והפך להיות שכיר בה.

3. כמו כן, העביר דורון לחברה את המוניטין האישי שצבר ומוניטין עסקי שרכש תמורת 250,000 ₪ ביום 8.12.1992 מחברת ביטוח אחרת.

4. תמורת המוניטין האישי קיבל דורון מהחברה הקצאת הון בסך 500,000 ₪, ותמורת המוניטין העסקי קיבל הלוואה בסך 250,000 ש"ח. העברות המוניטין לא דווחה למשיב, פקיד השומה.

5. ביום 20.7.1998 נערך הסכם (להלן: "ההסכם") בין החברה ודורון ל"סלעית חברה להשקעות ואחזקות בע"מ" (להלן: "סלעית") לפיו רכשה סלעית 40% מהמוניטין של החברה תמורת 2.6 מיליון ש"ח.

6. במקביל להסכם הוקמה חברה חדשה בשם "דורון ראובני סוכנות לביטוח (1998) בע"מ" (להלן: "החברה החדשה"), ונכס המוניטין הועבר מהחברה (60%) ומסלעית (40%) לחברה החדשה - בתמורה להקצאת מניות (להלן: "העסקה"). העברת נכס המוניטין נעשתה במקביל להעברת תיקי לקוחות וסגירת פעילותה של החברה בתחום הביטוח. העסקה דווחה לפקיד השומה בהתאם לסעיף 104ב לפקודה.

7. פקיד השומה טען בפני בית המשפט המחוזי כי ההסכם שנערך בין הצדדים הוא הסכם להכנסת שותף עסקי ולא מכירת מוניטין. לפיכך, הסיווג הנכון של העסקה הוא מכר מניות וזו חייבת במס. בנוסף, טען פקיד השומה כי לא ניתן למכור 40% מן המוניטין בלבד.

8. לחלופין טען פקיד השומה, כי מדובר בעיסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודה.

9. לטענת דורון אין מניעה למכור חלק בלתי מסוים מן המוניטין. עוד טען, כי אין מניעה חוקית שהשותפות בין המערערת וסלעית תיעשה ברמת הנכסים, בהעדר חובה חוקית לערוך את העסקה ברמת בעלי המניות. ובאשר לטענת עסקה מלאכותית טען דורון, כי מדובר בתכנון מס לגיטימי.

10. בית המשפט המחוזי דחה את טענות דורון, ומכאן הערעור.

11. נקבע, פקיד השומה רשאי לסווג מחדש את העיסקה לפי סעיף 86 לפקודה ולראות ברכישת המוניטין משום הכנסת שותף, אם מתקיימת עילת "העיסקה המלאכותית", (ראו ע"א 3415/97 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' יואב רובינשטיין ושות' חברה לבנין פיתוח ומימון בע"מ, וכן ראו ע"א 7493/98 שלמה שרון נ' פקיד שומה – היחידה הארצית לשומה)

12. עוד נקבע:

" לצורך המקרה הנוכחי ... אין צורך להכריע אם מוניטין הם נכס הניתן לחלוקה, אף כי יתכן שהתשובה לכך מצריכה סיווגי משנה, ופעמים שהתשובה תהא בחיוב ופעמים לא. ...

אף אם נניח שתיתכן חלוקה תיאורטית ברמת הבעלות, לא תמיד היא תוכל לבוא לידי ביטוי מעשי; זאת בדומה לנכס במקרקעין אשר אינו ניתן לחלוקה בעין - למשל בשל קטנותו, אף שבבעלות בו יכול ויחלקו מספר אנשים. בדומה תיתכן אף בנכס ערטילאי חלוקת בעלות... "

(ההדגשות שלנו – ר.א.)

13. נפסק, המדובר בעסקה נטולת טעם כלכלי ממשי ושעיקר מטרתה היא ההימנעות ממס, הנופלת בגדר עיסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודה. בנסיבות אלו, אין לדון בשאלה אם ניתן למכור חלק ממוניטין.

הערת מערכת מיסים ועסקים בע"מ:

14. שימו לב: בציטוט האמור בסעיף 12 לעיל, מבטא בהמ"ש העליון את דעתו כי בנסיבות מסוימות ניתן יהיה למכור חלק ממוניטין.

15. אנו מפנים את תשומת הלב למאמרנו המפורט בעניין עסקת מוניטין שפורסם באתר.