אשראי חוץ בנקאי: יש אלטרנטיבה לבנקים

אשראי חוץ בנקאי: יש אלטרנטיבה לבנקים

"יש צורך במבחן מחודש של מקורות המימון בחברה, בעקבות שינוי במציאות הפיננסית של השנים האחרונות"

יוסי סינמן, רו"ח; שמעון ארליכמן, רו"ח

· בשנים האחרונות התפתחו בישראל, בדומה לחו"ל, מקורות לאשראי חוץ – בנקאי, אך עדיין בהיקפים קטנים יותר.

· השילוב של שידרוג שיכבת המנהלים לצד הצורך במקורות מימון חדשים להשקעה בטכנולוגיות חדישות, בציוד, בשיווק ובהון חוזר, הגביר את הצורך במקורות מימון חדשים.

· חברות ביטוח, ליסינג, חברות כרטיסי אשראי, איתרו שוק חדש לפעילותן ויצרו מציאות חדשה. מנגד, הבנקים, מתחרים ביניהם לאיתור חברות בעלות סיכון נמוך.

· רואי החשבון סינמן וארליכמן נותנים מדריך מפורט למקורות אשראי חוץ בנקאי לחברות קטנות ובינוניות.

מרבית האשראי לחברות קטנות ובינוניות מסופק היום על ידי המערכת הבנקאית. לעומת זאת, ברחבי העולם קיימת פעילות אשראי רחבה, המסופקת על ידי תאגידים פיננסיים שאינם דווקא בנקים. פעילות חוץ – בנקאית זו, מהווה חלופה יעילה למערכת הבנקאית ואף לעיתים זולה יותר. מאידך, היא מהווה גורם מתחרה למערכת הבנקאית, וטוב שכך.

בשנים האחרונות התפתחה גם בישראל פעילות אשראי חוץ – בנקאית, המסופקת באמצעות תאגידים פיננסים כגון חברות ביטוח, חברות כרטיסי אשראי, חברות ליסינג, קרנות סיוע לעסקים ועוד. פעילות זו היא פועל יוצא של המציאות הכוללת בחברות של היום, הנובעת מעליית מדרגה של דרג המנהלים ומקבלי ההחלטות, אשר הנם בעלי הכשרה ניהולית ופיננסית רחבה ביותר. הצורך בהשקעה בציוד, ברכישת טכנולוגיות חדישות ובשיווק וכן הצורך בגיוס מקורות פיננסיים להגדלת ההון החוזר בחברות, הביא להכרח במציאת מקורות המימון הרצויים, ולצורך להעמיד את השיקולים הפיננסים של החברות בעדיפות ראשונה.

רואי החשבון יוסי סינמן ושמעון ארליכמן, שותפים בכירים במשרד רואי החשבון ארליכמן, סינמן ושות', המתמחה בייעוץ ותכנון פיננסי לחברות ולארגונים, מסבירים: "יש צורך במבחן מחודש של מקורות המימון בחברה, כגורם בלתי נפרד מההחלטות הדרושות בעקבות השינוי במציאות הפיננסית של השנים האחרונות. הבנקים מתחרים ביניהם במטרה "להשיג" את החברות בעלות סיכון נמוך. מאידך, המערכת החוץ – בנקאית גמישה יותר, ומאפשרת להשיג מקורות מימון נוספים, אשר מנוצלים על ידי החברות להגברת הפעילות העסקית. זהו בעצם משחק בו כמו בכל משחק, המתוחכמים מובילים..."

סינמן וארליכמן מוסיפים: "הצורך בהשקעות וכן הדרישה להרחבת ההון החוזר בחברות, גרמו בשנים האחרונות לצמיחת מקורות מימון נוספים, חוץ – בנקאיים, אשר לא היו קיימים קודם לכן. כמו כן, דור המנהלים של היום הבין, כי חובה לתכננן את המהלכים הפיננסים של החברה שבאחריותם, ולפעול על פיהם".

סינמן וארליכמן ממליצים: חברה אמורה לבחור באשראי – חוץ בנקאי מהסיבות הבאות:

1. מסגרת האשראי הבנקאי מנוצל במלואו.

2. רכישת ציוד וטכנולוגיות ימומנו במסגרת החוץ – בנקאית. כך שהאשראי הבנקאי ינוצל לשם הגדלת מלאי סחורות וחומרי הגלם.

3. בחברה עם פוטנציאל של גידול מהותי במכירות: החברה תגדיל את האשראי שמעניקה ללקוחותיה באמצעות תוספת האשראי החוץ – בנקאי.

סינמן וארליכמן: "לעתים קרובות אנו רואים חברות עם מחנק אשראי, הנובע בעיקר מהלחצים העצומים המופעלים ע"י המערכת הבנקאית. בתקופה האחרונה אנו עדים יותר ויותר לתופעה של חברות רווחיות אשר סובלות מגרעון בתזרים המזומנים, אשר מקורו בהגברה במכירות יחד עם מתן ימי אשראי ללקוחות גבוה ממספר ימי האשראי המתקבל מהספקים. כך נוצר גרעון בתזרים החברה, אשר נובע בעיקר מ"עודף ימי אשראי המוענק ללקוחות עקב הרחבת הפעילות העסקית".

אם כן, מה הן האלטרנטיבות החוץ – בנקאיות הקיימות היום בישראל?

סינמן וארליכמן מפרטים:

1. פקטורינג – זוהי שיטת מימון נפוצה ומקובלת מאוד בעולם. זו פעולה בה "נרכשות" חשבוניות הלקוחות החייבים ע"י גורם חוץ – בנקאי, ובתמורה הפירמה מקבלת מזומנים. כך עובר חובו של הלקוח לרכוש החברה המספקת את שרותיי הפקטורינג לטובת תזרים המזומנים של העסק.

2. קרנות סיוע לעסקים בערבות המדינה – מדינת ישראל מעמידה הלוואות באמצעות הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל. הלוואות ניתנות בשני מסלולים:

· הלוואות להון חוזר לעסקים אשר סובלים ממצוקת תזרים מזומנים.

· הלוואות במסלול השקעות להקמת עסקים חדשים ולהרחבת עסקים קיימים.

3. אשראי ספקים – לאחרונה אנו עדים יותר ויותר לתופעה של ניצול "תוספת האשראי" המוענק ע"י הספקים של הפירמה, בתמורה לריבית המקובלת במשק.

4. חברות כרטיסי אשראי – התחרות ההולכת וגוברת בין חברות כרטיסי האשראי, הביא בשנים האחרונות להגברת האשראי המוענק על ידם – אשראי זה ניתן "ללקוחות כל הבנקים" כך שאפשר לסווגו כאשראי חוץ – בנקאי (אינו משפיע כלל על האובליגו של הפירמה בבנק).

5. חברות ביטוח – האשראי מתבטא בהעמדת הלוואות ארוכות טווח, צמודות מדד עם אפשרות לדחיית ההחזר התקופתי על מנת להקל על התזרים של הפירמה (גרייס).

6. קופות גמל וקרנות השתלמות – קופות אלו מעמידות אשראי תמורת שעבוד הכספים שהצטברו אצלם.

7. ליסינג מימוני (חכירה) – החברה שוכרת את הציוד מחברת מימון עם אופציה לרכישה בתום תקופת השכירות.

לגבי האלטרנטיבה הראשונה – פקטורינג, האם תוכלו לפרט יותר?

סינמן וארליכמן: "הפקטורינג הוא מכשיר שיכול לסייע רבות ליצואנים ועסקים בינוניים. לפני כעשור, הוחדרה שיטת מימון זו למערכת הבנקאית ע"י בנק כללי (כיום יובנק). עד לאחרונה שיטה זו הייתה נפוצה רק בחברות חוץ – בנקאיות קטנות/בינוניות, אולם בשנתיים האחרונות אנו רואים גופים פיננסיים גדולים אשר פועלים בתחום.

"הפקטורינג הוא בעצם מכשיר פיננסי אשר מתבטא בכך שהגורם החוץ – בנקאי רוכש את החוב שמגיע לפירמה וכך היא מקדימה את קבלת התמורה (מזומנים תמורת חוב לקוח לגביה עתידית). פעולה פיננסית זו, מפנה משאבים להמשך והגברת הפעילות של החברות".

מהם התנאים לקבלת הלוואת מדינה?

סינמן וארליכמן מסבירים: קיימים חמישה תנאים עיקריים:

1. הסכום המכסימלי: 500,000 ש"ח.

2. תקופת ההלוואה: עד חמש שנים (ניתן גם לקבל חצי שנה גרייס + 54 תשלומים).

3. ריבית: שקלית צמודת מדד או צמודת דולר לפי בתנאי שוק.

4. ביטחונות דרושים: 30% ערבות החברה והבעלים. 70% ערבות מדינה.

5. ההלוואות יועמדו באמצעות הבנקים, אשר על פי בדיקת הגוף המתאם קיימת הצדקה כלכלית לקיומה של החברה, אולם לנוכח הנסיבות יש מקום לסייע להם במימון לתקופה של חמש שנים.

האם קיימים תנאי סף לקבלת ההלוואה?

סינמן וארליכמן: בהחלט קיימים. ניתן לרכזם לשישה תנאים:

1. המחזור השנתי: לא יעלה על 22 מיליון ש"ח.

2. מספר העובדים בעסק: לכל היותר 70.

3. אין לפירמה חוב לרשויות המס.

4. חשבון הבנק של החברה ושל בעליה אינו מוגבל או מעוקל.
5. אין לבנק תביעות משפטיות נגד החברה או בעליה.

6. החברה אינה בכינוס נכסים או בפירוק.

במה מתבטא ניצול האופציות האחרות לאשראי חוץ – בנקאי ובאיזה מהן לבחור?

סינמן וארליכמן מסבירים: "בשלב ראשון, הפירמה חייבת לבחון את צרכי המימון שלה. בין היתר האחראי על התחום הפיננסי יאפיין את סוג המימון הנדרש, התקופה והעלות (הריבית) הרצויים לפירמה וכן האם גיוס המימון הרצוי הוא לטווח קצר, בינוני או ארוך.

לאחר קביעת היעדים והשפעתו על תזרים המזומנים של הפירמה, עוברים לשלב בחירת "מקור המימון".

· אשראי ספקים: זהו אשראי מאופיין כ"חמצן לטווח קצר" אשר בדרך כלל יקר בהשוואה לאופציות האחרות. מקור זה מועדף לטווח הקצר בלבד.

· חברות כרטיסי אשראי: היתרון באשראי כזה טמון באופציה להקטינו באופן שוטף, ללא התחייבות מראש, ובהתאם לתוצאות הכספיות והתזרים של הפירמה. החיסרון: בדרך כלל אשראי זה מתבטא בסכומים לא גבוהים, כך שנבחר בו לשם השלמה תזרימים בנקודת זמן ספציפית בלבד.

· חברות ביטוח: זהו מקור מימון לטווח בינוני וארוך. מתאים לחברות אשר על פי אבחון צרכי המימון שלה, הגרעון בתזרים אינו זמני, אלא לטווחים בינוניים וארוכים. תקופת ההחזר נעה בין 24 ל-60 חודש בדרך כלל, בדומה להלוואות באמצעות קרנות הסיוע לעסקים בערבות המדינה. היתרון: אין פגיעה באובליגו הבנקאי וכן ניתן להעמיד לרשות חברת הביטוח בטחונות פיננסים שהצטברו אצלם וכן נכסי מקרקעין וכו'.

· קופות גמל וקרנות השלמות: בדרך כלל אלו הלוואות גישור עד לפירעון הסכומים שהצטברו אצלם.

· ליסינג מימוני (חכירה) – זו אופציית למימון ציוד וכלי רכב בלבד. חברות מימון מציעות תוכניות שונות ומגוונות. העיקרון בשיטה זו טמון בכך שחברת המימון היא זו שרוכשת עבור הפירמה את הציוד או הרכב, אשר מושכרים לפירמה לתקופה נקובה מראש (בדרך כלל לחמש שנים).

הליסינג המימוני מתאים לחברות אשר זקוקות לחידוש הציוד וכלי רכבם. כיצד הוא מתבטא?

סינמן וארליכמן: מרבית התוכניות כוללת את המרכיבים הבאים:

· תשלום מראש של שלושה או ארבעת התשלומים האחרונים.

· תשלום מראש בשיעור 1.5% - 1% בגין דמי הקמה התוכנית (בתוכניות בסכומים גבוהים אנו רואים בדרך כלל סכום נקוב מראש אשר מהווה שיעור נמוך ביותר).

· אופציית רכישת הציוד בתום תקופת השכירות (בדרך כלל תמורת תשלום של 1% מערך העסקה).

סינמן וארליכמן מציינים עוד, כי הבעיה בשיטת מימון זו, תמונה בהכרת ההוצאה לצרכי מס. פירמה אשר בחרה בשיטת החכירה (ליסינג מימוני), חייבת אם כן להקפיד על ארבעת התנאים הבאים:

1. שהחוזה עם חברת המימון אושר ע"י נציב מס הכנסה. החוזה יקבע מה סכום דמי השימוש, התקופה, וכל פרט אחר שיורה הנציב.

2. שתקופת הזמן שבין תשלום לתשלום לא יעלה על שלושה חודשים.

3. שהתשלום לא יעלה על עלות הציוד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

4. שתקופת השכירות הינה לתקופה של לפחות 75% מהתקופה לגביה הייתה זכאית החברה לתבוע פחת, במידה והייתה רוכשת את הציוד.

סינמן וארליכמן מסכמים:

1. כמעט כל פירמה, בשלב כזה או אחר, אמורה להיעזר במימון חוץ – בנקאי.

2. בדרך כלל, מנהל אשר יטען כי "הפירמה שלו אינה זקוקה לתוספת מקורות מימון", אינו נחשב למתוחכם מספיק, שהרי השמים הם הגבול ...

3. עלות המימון החוץ – בנקאי הוא בדרך כלל יקר יותר בהשוואה למימון הבנקאי. אולם, קביעת שיעור ההצלחה של המנהל נמדד באמצעות תכנון עסקי נכון וקביעת מאפייני המימון הנחוצים לפירמה. – זהו סוד הניהול הנכון, בניווט הספינה שהמנהל הוא הקברניט.

=====================

רו"ח סינמן ורו"ח ארליכמן הם שותפים בכירים במשרד רואי החשבון – ארליכמן, סינמן ושות', המתמחה בתכנון פיננסי לחברות וארגונים

http://www.ec-cpa.com/