הפרשה לפיצויי פיטורים - "במקום" או "על חשבון" הפיצויים
איתן אגמון
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, לכשעצמו, אינו מקנה לעובד ולמעביד שום זכויות * מתי צריך להשלים פיצויים הצבורים בהסדר פנסיוני, ואיך משתחרר המעביד מחובה זו * צו ההרחבה החדש בתעשיה
1. הזכות לפיצויי פיטורים
1.1 חוק פיצויי פיטורים מקנה פיצויים לעובד שפוטר, או התפטר בנסיבות מסויימות המפורטות בחוק.
1.2 בדרך כלל, חישוב הפיצויים המגיעים הוא לפי משכורת רגילה אחרונה כפול מספר שנות העבודה. (במקרה של עובד בשכר לא- קבוע- כגון: עובד יומי- קבעה הפסיקה כי החישוב הוא לפי שכר ממוצע בשנים עשר חדשי העבודה האחרונים, כפול מספר שנות העבודה).
2. "סעיף 14"
2.1 סעיף 14 לחוק קובע: אם הופקדו פיצויי פיטורים בקופת גמל או קרן פנסיה (כולל "ביטוח מנהלים"), ההפקדה תבוא במקום פיצויי הפיטורים המגיעים, רק אם מתקיים אחד משני התנאים הבאים:
א. "נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד, ובמידה שנקבע"; משמע- אם הצדדים להסכם עבודה קיבוצי קבעו כך, אין צורך באישור נוסף כל- שהוא, והם רשאים לקבוע כי הסכום שהופרש באופן שוטף ע"י המעביד יבוא במקום פיצויי הפיטורים, כלומר: זכאותו של העובד תהיה לסכום שהופרש בלבד.
("הסכם קיבוצי" כולל גם צו הרחבה)
ב. "התשלום אושר בצו ע"י שר העבודה והרווחה, במידה ואושר"; משמע: ההסדר בין העובד למעביד - שאינו בבחינת הסכם קיבוצי- הקובע כי ההפרשה תבוא במקום הפיצויים- טעון אישור שר העבודה, אחרת לא תהיה לו נפקות חוקית.
2.2 לפי הסעיף, כלשונו, אם לא מתקיים לפחות אחד משני התנאים- אין להתחשב בהפרשה לפיצויים בעת ההתחשבנות הסופית.
בכל- זאת קבעה הפסיקה כי ההפרשה לקופת פיצויים, או הסדר פנסיוני, שנעשו שלא לפי הוראות סעיף 14 כפי שפורטו לעיל, יבואו "על חשבון" הפיצויים להם זכאי העובד. משמע: הסכום הצבור בהסדר הפנסיוני (לפי ערכו בש"ח) , והעומד לרשות העובד בעת סיום העבודה, יופחת מסכום הפיצויים (בש"ח) המגיע לפי החישוב שבחוק.
3. הסכמים קיבוציים
3.1 הסכמים קיבוציים רבים (אך לא כולם!) קובעים כי הפרשת המעביד להסדר פנסיוני (בדרך כלל, לקרן פנסיה מקיפה) תבוא "במקום" ההפרשה לפיצויים; פירוש הדבר, שהמעביד שהפריש באופן שוטף, מידי חודש, הפרשה לפיצויים במסגרת קרן הפנסיה, אינו חייב להוסיף לעובד כל סכום שהוא, אפילו אם יתברר כי הסכום שלרשות העובד בקרן אינו מגיע לסכום הפיצוייים המחושב.
3.2 בדרך כלל, מפרישים לקרן פנסיה, עבור פיצויי פיטורים, 6% מהשכר; הפרשה זו היא 72% ממלוא הפיצויים (שכר חודש לשנה- 100%- מחולק ב 12- חדשים- פירושו הפרשה של 8.3% לחודש; 6% המופרשים מהווים 72% מההפרשה המלאה).
לכן קובעים אותם הסכמים קיבוציים כי ההפרשה לקרן הפנסיה תבוא "במקום" 72% מהפיצויים המגיעים לעובד. אם, לדוגמה, היה שכרו האחרון של העובד 5,000 ש"ח לחודש, והוא עבד 10 שנים ופוטר, הוא זכאי- תיאורטית- לפיצוייים של 50,000 ש"ח; אבל, אם חל עליו הסכם קיבוצי כאמור, יהיה המעביד חייב לשלם לעובד רק 28% מהפיצויים (14,000 ש"ח), והיתרה היא הסכום שימצא העובד בקרן הפנסיה. בדרך כלל, יהיה הסכום בקרן נמוך מהסכום המגיע לכאורה, וזאת משתי סיבות בעיקר: אין מפרישים לקרן הפרשים למפרע (המחוייבים, לכאורה, בגלל עליות שכר), והקרן מנכה מהסכום הצבור עבור ביטוחי ריזיקו שרכש העובד (ביטוחי מוות ונכות).
3.3 ההסכם הקיבוצי יכול גם לקבוע כי, אם המעביד הפריש באופן שוטף 8.3% מהשכר (כלומר: חודש לשנה)- לא יהיה העובד זכאי לכל תשלום נוסף מהמעביד, ולזכותו יעמוד רק הסכום הצבור בקרן הפנסיה או בקופת הפיצויים.
3.4 לסיכום: אם בהסכם הקיבוצי קיימת הוראת "במקום"- יקבל העובד מהמעביד רק 28% מהפיצויים המגיעים (אם המעביד הפריש באופן שוטף 6% מהשכר), או שלא יקבל מהמעביד דבר (אם המעביד הפריש 8.3% מהשכר).
3.5 יצויין כי אם העובד ירצה למשוך מהקרן את כספי הפיצויים הכלולים בהסדר הפנסיוני (ששת האחוזים), ייפגעו זכויות הפנסיה שלו. לכן, החזרת כספים אלה למעביד- אם העובד אינו זכאי לפיצויים- אינה אפשרית, או מוגבלת, בהתאם להסכם הקיבוצי ולתקנות קרן הפנסיה (ובעיקר בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים).
3.6 מובן כי, אם המעביד רוצה בכך, הוא רשאי לשחרר את פיצויי הפיטורים- חלקם או במלואם- גם לעובד שאינו זכאי, לפי החוק, לפיצויים (היינו: למתפטר).
4. "צו אישי"
4.1 כאמור, מאפשר "סעיף 14" גם אישור של הסכם הפרשת פיצויים במסגרת חוזה אישי, שאינו הסכם קיבוצי; אולם הדבר מותנה באישור שר העבודה (כיום שר התמ"ת).
4.2 הממונה הראשי על יחסי העבודה, לו האציל השר את סמכותו, פרסם "אישור כללי", ובו הסדר ענין ה"במקום". בקיצור, קובע האישור כי המעביד מתחייב לשחרר לעובד את הפיצויים בכל מקרה של עזיבת העבודה, כולל התפטרות, אך במקביל המעביד פטור מלהשלים את פיצויי הפיטורים, כלומר: מה שהפריש באופן שוטף יבוא "במקום" הפיצויים.
האישור מתייחס הן לקרנות פנסיה והן לביטוחי מנהלים, והוא מותנה בהסכם מפורש בין העובד למעביד; את ההסכם יש לחתום תוך שלושה חדשים מתחילת ההפרשות להסדר הפנסיוני (לפי הסבר שקיבלתי מהממונה הראשי על יחסי העבודה, ההסדר יחול גם על עובד ותיק שהופרש עבורו לפנסיה קודם לחתימת ההסכם לפי אישור זה, אך כמובן רק ממועד של 3 חדשים לפני החתימה).
יצויין כי הכסף שבקרן אכן משוחרר לזכות העובד, אך זאת בתנאי שלא ימשוך את הכסף מקרן הפנסיה; אם העובד מושך את הכספים מההסדר הפנסיוני שלא במקרה של גיל פרישה, מוות או אובדן כושר עבודה- סכום הפיצויים מוחזר אל המעביד.
5. הפרשת "2.3%"
5.1 כאמור, לקרנות הפנסיה מפרישים- ע"ח פיצויי הפיטורים- 6% מהשכר השוטף; לפיצויים מלאים חסרה הפרשה של 2.3% נוספים.
לביטוחי מנהלים מפרישים 8.3% מהשכר עבור פיצויים, לכן הנאמר להלן מתייחס רק לקרנות הפנסיה, ולא לביטוחי המנהלים.
5.2 בהנחה שקיים הסכם קיבוצי הקובע "במקום" לגבי ההפרשה לפנסיה, הרי שלגבי 28% מהפיצויים (2.3% לחודש), ניתן לקבוע אחד משני ההסדרים הבאים:
א. המעביד ישלים, מכספיו, את הפרש הפיצויים, כלומר: ישלם לעובד 28% מהפיצויים המחושבים לפי החוק.
ב. ייקבע בהסכם הקיבוצי כי הפרשת 2.3% מידי חודש - לקרן, או לקופת פיצויים אישית אחרת- תבוא גם היא במקום התשלום ע"י המעביד; ואז יהיה המעביד פטור לחלוטין מהשלמת פיצויים כל- שהיא.
5.3 אם אין הסכם קיבוצי- רשאים המעביד והעובד להסכים על הפרשת מלוא הפיצויים להסדר פנסיוני, כשהמעביד פטור מהשלמת הסכום, והעובד מקבל לידיו את הסכום במלואו בכל מקרה של סיום העבודה.
6. צווי ההרחבה החדשים- בתעשיה ובכלל המשק
6.1 צו הרחבה שפורסם במאי 2006, ומתייחס לכל העובדים והמעבידים בתעשיה (אלא אם נקבע לגביהם אחרת בהסכם קיבוצי) מחיל הסדר "במקום" באופן אוטומטי על כל מי שהצו חל עליו: מחד, חובת עריכת הסדר פנסיוני (מקיפה, או ביטוח מנהלים כולל אובדן כושר עבודה), ומאידך שחרור אוטומטי של הפיצויים הצבורים- בכל מקרה של סיום עבודה (למעט מקרה בו ניתן לשלול את הפיצויים בגין עבירת משמעת חמורה).
6.2 צו הרחבה לכלל המשק, שיחול על מי שאין לו הסדר פנסיוני מכח צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה אישי כיום, יפורסם כנראה במהלך שנת 2008, ויכלול אף הוא הסדר של "במקום" על ההפרה לפיצויים שתבוצע מכח צו זה.
ראוי לציין שההפרשה תהיה נמוכה יחסית (בשנת 2013, בתום תקופת המעבר, תהיה ההפרשה לפיצויים מכח צו זה 5% בלבד משכר העובדים).