טיוטת התקנות החדשות בדבר שווי השימוש ברכב וניכוי הוצאות רכב
רמי אריה עו"ד רו"ח
בתקנות הוצאות רכב הנהוגות כיום, הייתה התייחסות למספר הק"מ שנסע הרכב בכלל השנה לעומת אומדן הנסיעות הפרטיות לשנה. לפי המוצע בתקנות החדשות – לא יהיה קשר בין מספר הק"מ שנסע הרכב - להכרה בהוצאות הרכב לצורכי מס.
מהתקנות החדשות ככל שהן יאושרו על ידי ועדת הכספים ייפגעו בעלי רכב לשימוש עסקי הנוסעים ברכב מספר ק"מ רב בשנה כגון: סוכני מכירות, טכנאים, נהגי מוניות, מורי נהיגה וכיוצא באלו. הפגיעה בהם עלולה להיות באופן ניכר ביותר שלא בצדק ובניגוד לדין הפסיקה.
ביום 6.11.2007 העביר שר האוצר לאישור ועדת הכספים את התקנות החדשות בנוגע להוצאות החזקת רכב מוכרות למס תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) (תיקון), התשס"ז – 2007, ובנוגע לחיוב עובדים בשווי רכב תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התשס"ז – 2007.
עפ"י הנוסח המוצע לא יהיה צורך עוד במדידת מספר הקילומטרים שנוסע הרכב בשנה ובמקום לקבוע שההוצאות שיותרו בניכוי הן הוצאות הרכב המיוחסות למספר קילומטרים העולה על 9,900 ק"מ בשנה, נקבעה נוסחה הלוקחת בחשבון את שווי השימוש במרכיב פרטי.
הנוסחה החדשה להכרה בהוצאות רכב קובעת באופן גלובלי כי ההוצאות שיותרו בניכוי, יחושבו לפי התוצאה הגבוהה מבין אחת משתי האפשרויות הבאות:
1. רק 45% מההוצאות הכוללות על הרכב - יוכרו כהוצאות מוכרות למס.
2. סכום הוצאות החזקת הרכב הכוללות, בניכוי שווי הרכב הצמוד אשר חושב לעובד שאותו רכב צמוד אליו.
מכאן, שהוצאות החזקת כלי רכב עד 3.5 טון שאינם "רכב תפעולי" ואינם "רכב עבודה" כהגדרתם בתקנות וגם אינם צמודים לעובד ספציפי, יוכרו רק בשיעור של 45% בלבד מכלל הוצאות השנתיות על החזקתם, לרבות הוצאות הפחת ושאר ההוצאות הקבועות עליהם. 55% מההוצאות עליהם לא יוכרו בניכוי.
התקנות בנוסח המוצע היו אמורות לעלות היום (13.11.2007) לדיון בועדת הכספים של הכנסת, אך בדיעבד הדיון בהם נדחה בשלב זה.
להלן תקציר ההצעה ודברי הסבר לתקנות הרכב החדשות:
1. ביום 4.2.2007 ניתנה החלטת הממשלה על צעדים לצמצום הפערים החברתיים והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
2. הצעדים לצמצום הפערים החברתיים והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה., כללו גם צעדים התומכים בחלוקה שוויונית יותר של נטל המס בישראל.
3. דוגמא לצעד התומך בחלוקה שוויונית יותר של נטל המס בישראל הוא הצעד להעלאת סכום הזקיפה בגין שווי שימוש ברכב צמוד, באופן מדורג על פני 4 שנים, והצעד לתיקון תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995 לשם השוואת תנאי המיסוי של רכב בין שכירים ועצמאים.
4. שווי השימוש לכלי רכב שהמעביד מעמיד לרשות עובדו איננו משקף את הערך הכלכלי הגלום בהטבה זו. שווי ההטבה הנמוך הנזקף כיום לעובד, גורם לאפליה ולחוסר שוויוניות בין עובד שמקבל רכב ממעסיקו לעובד שאינו מקבל רכב ממעסיקו – זאת לאחר ורק 10% מהשכירים, רובם מהשכבות הבינוניות ומעלה, נהנים מרכב צמוד ואילו היתר נאלצים, לרכוש רכב פרטי. מיסוי נמוך ולא ריאלי של הטבה זו גורם לשימוש עודף בהצמדת רכב לעובדים, לאובדן הכנסות ממסים בגובה של כ- 2.5 מיליארדי ₪ לשנה, לריכוז ההטבה באוכלוסיה מצומצמת בלבד, בעיוותים קשים במבנה שוק הרכב ולמפגעים סביבתיים.
5. העלאת שווי השימוש תתחיל בשנת המס המתחילה בינואר 2008 ותסתיים בשנת המס המתחילה בינואר 2011. ראו טבלה לשנים הבאות:
קבוצה |
2007 |
2008 |
2009 |
2010 |
2011 והלאה |
|
|
1 |
1,180 |
1,380 |
1,580 |
1,920 |
2,260 |
|
2 |
1,330 |
1,530 |
1,730 |
2,090 |
2,450 |
|
3 |
1,740 |
2,100 |
2,450 |
2,800 |
3,150 |
|
4 |
2,160 |
2,570 |
2,980 |
3,380 |
3,780 |
|
5 |
3,030 |
3,580 |
4,130 |
4,680 |
5,230 |
|
6 |
3,850 |
4,590 |
5,320 |
6,050 |
6,780 |
|
7 |
4,850 |
5,820 |
6,790 |
7,760 |
8,720 |
|
6. לגבי רכב דו גלגלי לא יחול שווי שימוש על רכב דו גלגלי המשתייך לקבוצות L1-L2 (רכב דו גלגלי שהספקו עד 33 כ"ס) במתואם עם תקנות התעבורה. שווי השימוש על רכב דו גלגלי אחר ( L3) , קרי שהספקו גבוה מ- 33 כ"ס, ייחשב כרכב צמוד ויעמוד על 750 ש"ח לחודש.
7. לגבי עצמאים (רכב פרטי או מסחרי), השיעור המינימלי של הכרה בהוצאות רכב יעמוד על 45% בהשוואה ל- 25% בתקנות המקוריות.
8. עפ"י הנוסח המוצע לא יהיה צורך עוד במדידת מספר הקילומטרים שנוסע הרכב בשנה ובמקום לקבוע שההוצאות שיותרו בניכוי הן הוצאות הרכב המיוחסות למספר קילומטרים העולה על 9,900 ק"מ בשנה, נקבעה נוסחה הלוקחת בחשבון את שווי השימוש במרכיב פרטי.
9. כמו כן מוצע למעט מהגדרות "רכב", המשמשת גם לצורך תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 , רכב שהוא רכב ביטחון, כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, המשמש בפעילות מבצעית או בטחונית בלבד וכן רכב המשמש אך רק לצורכי המעביד, או העסק או בעל משלח היד, לפי הענין, ובלבד שהרכב נשאר תמיד במקום העיסוק מחוץ לשעות העבודה, וככל שמדובר בעיסוק שאינו מהבית.
לדעתנו, ההצעה החדשה אשר הוגשה לועדת הכספים, לתיקון תקנות הרכב, מהווה נסיגה בוטה, מהניסיון להגיע לחישוב ההוצאות המוכרות הנכונות בשל החזקת הרכב ולהגיע לשומת אמת. בידוע הוא כי הפסיקה אימצה את ה-"גישה הכלכלית" גם לעניין דיני המס, דהיינו: כי חישוב ספציפי גובר על חישוב אומדני.
בתקנות הקודמות, לפחות הייתה התייחסות למספר הק"מ שנסע הרכב בכלל השנה לעומת אומדן הנסיעות הפרטיות לשנה. הוצאות להחזקת רכב שנסע יותר ק"מ, הוכרו בשיעור גבוה יותר, מאשר הוצאות להחזקת רכב שנסע מספר ק"מ נמוך יותר. כעת, לפי המוצע בתקנות החדשות – לא יהיה קשר בין מספר הק"מ שנסע הרכב - להכרה בהוצאות הרכב לצורכי מס.
תמהני מה אמורים לעשות בעלי רכב לשימוש עסקי הנוסעים ברכב מספר ק"מ רב בשנה כגון: סוכני מכירות, טכנאים, נהגי מוניות, מורי נהיגה וכיוצא באלו – הם ייפגעו באופן ניכר ביותר מהתקנות החדשות שלא בצדק ובניגוד לדין הפסיקה.
ראו מכתבנו מיום 14.8.2007 לשר האוצר וליו"ר הכספים.