בפס"ד יהב נקבע כי גם לשכירים מגיע החזרי מס בשל השתלמויות מקצועיות

בפס"ד חדש נקבע כי גם לשכירים מגיע החזרי מס

בשל השתלמויות מקצועיות והוצאות נוספות

רמי אריה עו"ד רו"ח

הוצאות השתלמות מקצועית ששילם עובד שכיר, כדי לשמור על רמתו המקצועית בתחום השכלתו ועיסוקו, מהוות הוצאות מוכרות למס, אשר יש להפחיתם מהשכר שקיבל העובד, לצורך חישוב המס שלו. כך קובע השופט אלייקים רובינשטיין בפסק דין שנתן לאחרונה בעניין לימודי עובדי בנק יהב (ע"א 3501/05, פקיד השומה ירושלים 1 נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ). פס"ד זה מאפשר לשכירים להפחית את הוצאות הלימודים מהכנסותיהם ממשכורת - ולקבל החזרי מס.

מחד, נקבע כי לימודים לתואר אקדמי ראשון, שני או שלישי, לא יוכרו כהוצאות לצורכי מס בכל מקרה, לא לשכירים ולא לעצמאים או למעבידים המממנים לעובדיהם את הלימודים. עובדים אלו יוכלו לקבל רק נקודת זיכוי מס אחת בשווי של 2,136 ₪ בשנה בשל לימודי תואר ראשון או חצי נקודה בשל לימודי תואר שני, למשך שלוש שנים או שנתיים, החל מהשנה שלאחר השנה שבה סיימו ללמוד לתואר. זיכוי זה ניתן גם ללומדים לתעודת הוראה וללומדי מקצוע בהיקף של 1,700 שעות לפחות.

מאידך, נקבע כי הוצאות ללימודים להשתלמות מקצועית, יוכרו לעובדים שכירים, כמו גם לעצמאים. אולם, לגבי עובדים שכירים יותרו ההוצאות ללימודים, לפי אחת מהאפשרויות הבאות:

1. באם הלימודים היו בעיקרם לטובת המעביד - הרי ההוצאות ללימודים יוכרו למעביד בלבד. באם המעביד לא שילם בעבור הלימודים, אלא העובד השכיר, הרי יופעל "מבחן המתנדב" וההוצאות לא יוכרו בניכוי מהכנסתו של העובד השכיר. רק המעביד רשאי לתבוע הוצאות אלו בניכוי מהכנסותיו.

2. באם הלימודים היו לצורך "אינטרס אישי" של העובד – אם כי לא פרטי, אזי ההוצאות יוכרו לעובד במלואם. רואים את ההוצאות ללימודים, כהוצאות לשמירה על הקיים. דהיינו, מספיק שההוצאה ללימודי ההשתלמות המקצועית, רלבנטית לשמירת הידיעות המקצועיות שאותן רכש העובד בעבר בלימודיו האקדמאיים או מלימודים אחרים, כדי שההוצאה תוכר לו לניכוי מהכנסותיו מעבודתו, במיוחד, כשהלימודים אינם קשורים ישירות דווקא לעבודתו אצל המעביד הנוכחי, אלא יש להם פוטנציאל לשרת אותו אצל מעבידים שונים בעתיד.

הלכה למעשה, רוב ההשתלמויות המקצועיות של עובדים שכירים, עונות לחלופה השנייה ולכן יוכרו לעובד שכיר לניכוי לצורכי מס מהכנסתו ויגיע לו החזר מס בשל ההוצאות ששילם למימונן.

בכדי להמחיש את ההבדלים, ניקח לדוגמה עובד שכיר במשרד רואי חשבון העוסק בביקורת רשות מקומית מסוימת, היוצא ללימודי השתלמות בעניין הקשור ישירות לרשות המקומית המסוימת הנ"ל. השתלמות זו תועיל לו רק לצורך עבודתו במשרד רואי החשבון הזה אך לא בהכרח במשרד רואי חשבון אחר ולכן הוצאותיה לא יוכרו לעובד עצמו כהוצאה מוכרת להכנסתו. אך יוכרו למשרד רואי החשבון, כהוצאות מוכרות באם יממן את הלימודים.

אך עם העובד יוצא לכנס או השתלמות בתחום עדכון בכללי החשבונאות או המיסוי הכלליים, הוצאות ההשתלמות יוכרו לו כהוצאה מוכרת לניכוי מהכנסתו מעבודה, היות והם נועדו לשמירה על השכלתו המקצועית הקיימת גם במקומות עבודה אחרים שבהם יעסוק במקצועו.

המדובר בהוצאות העובד למימון השתתפותו בכנסים, הכשרות והשתלמויות העשרה ולא רק לגבי הוצאות הישירות למימון ההשתלמויות, אלא גם לגבי ההוצאות העקיפות, לרבות, הוצאות לנסיעות להשתלמויות בישראל או בחו"ל, לינה וארוחת בוקר במהלך ההשתלמות ואש"ל.

מובן כי עדיין על העובד השכיר מוטלת המשימה לשכנע את פקיד השומה כי סכומי ההוצאות שהוציא לצורך ההשתלמות סבירים וכי ההשתלמות רלבנטית להשכלתו. כעת בעקבות התקדים החדש ייתכן ומשימה זו תהיה קלה יותר וכדאי לשקול לדרוש גם החזרי מס עד שש שנים לאחור בשל הוצאות ההשתלמויות שכבר נעשו בעבר.