Out: הורדת המיסים עקיפים
IN: פחת של 100% לחברות על ציוד חדש
הורדת המיסים העקיפים עליה הכריז האוצר בקול תרועה רמה בעצם מרחיקה את יעדיה – גידול בצמיחה. המפתחות נמצאים אצל מגזר אחר – היצרני, שהאוצר בחר להתעלם ממנו, אשר יכול להפנות בשנה הקרובה לפחות חצי מיליארד שקלים להשקעות. רק צריך להתקין תקנות מתאימות, לשנה אחת, כדי לעורר את המוטיבציה של בעלי החברות לחידוש ההשקעות
רו"ח יוסי סינמן
הורדת המיסים העקיפים, עליה הכריזו שר האוצר ונציגיו בקול תרועה רמה, במסיבת עיתונאים ולאחר מכן בראיונות בכל כלי התקשורת, מהווה אולי הצהרת כוונות שמטרתה ניסיון להניע את גלגלי המשק לכיוון הנכון, לצמיחה, אבל ספק רב אם תתרום להנעת גלגלי הצמיחה.
האוצר שלח את עם ישראל להגדיל את הצריכה, לקנות מקררים, טלוויזיות ודי.וי.די., ובינתיים, מתלוננים היבואנים ורשתות השיווק (המנסות להתאושש מהמכות שניחתו עליהם מהמיתון הכבד) על פגיעה במחזור העסקי וברווחיות, ועם ישראל, שרובו מתקשה לגמור את החודש, לא רץ בהמוניו להגדיל את הצריכה.
מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של התעשייה (ללא יהלומים), עלה בשנת 2000 בלבד בכ-16% ובשנים 2001-2003 ירד ביותר מ-9%. אם ניקח בחשבון את גידול האוכלוסייה בשנים 2001-2003 שעמד על יותר מ-6%, נראה שהתמ"ג לנפש ירד בשיעור כה גבוה שעלול לערער את יסודות החברה. המסקנה, אנו חייבים להתחיל רוץ לעבר הצמיחה ולא לנסות להגיע אליה בזחילה.
הבעלים: מושכים את הרווחים שנצברו
המפתחות נמצאים אצל מגזר אחר – היצרני, שהאוצר בחר משום מה להתעלם ממנו.
הכלכלה המודרנית מצריכה השקעות, אשר בלעדיהן המשק לא יוכל לצאת מהמצב הסטטי הנוכחי. הציוד הנוכחי בחברות היצרניות מיושן וללא חידושו המיידי, התמ"ג יילך ויקטן. ללא חידוש הציוד היצרני, התפוקה השולית לעובד תלך ותקטן, עובדה שתוביל להקטנת שכר העובדים.
מדיניות פיסקאלית אגרסיבית, המיטיבה עם הענפים היצרניים במשק, הכוללת מפעלי תעשיה, תיירות, חברות היי-טק, וכדומה, היא המדיניות אליה משווע המשק.
המצב הקיים, לא רק שלא מעודד בעלי חברות להשקיע בחידוש הציוד, אלא אף גורם לבריחת ההון הפנוי של החברות היצרניות למקורות פיננסים אשר תשואתם נטו – לאחר מס - גבוהה בהרבה.
בעל חברה יצרנית, מושך את הרווחים שנצברו בחברה ומשקיע אותם בכלים פיננסים בעלי שיעור מס מוגבל (בין 10% - ל-15%), אשר בדרך כלל מניבים תשואות נאות, וגבוהות בהרבה מהתשואה המקובלת בחברה אותה הוא מנהל. זאת כאשר התשואה על רווחי החברה מחויבת במס חברות בשיעור 36% ועוד ב- 16% מס על הדיבידנד (25% מס על הסכום שנותר לאחר תשלום מס חברות), כלומר 52% מס אפקטיבי. מכאן שהתשואה נטו מסתכמת בכמחצית בלבד מתשואת המפעל.
המשמעות היא, ששעורי המס הגבוהים החלים על רווחי החברות, מול התשואות המפתות בכלים הפיננסיים, מביא את בעלי החברות למסקנה הבלתי נמנעת "להבריח" רווחים ממפעלים יצרניים לטובת הכלים הפיננסיים הקיימים.
הביקוש המיידי יביא להתעוררות
האוצר יכול היה לזהות מגמה זאת ולתת לה פתרון יצירתי, על-ידי התקנת תקנות, אשר יעניקו לגורמים היצרניים פחת מואץ בשיעור 100% על רכישת ציוד חדש. אבל משום מה בחר האוצר בדרך האחרת, היותר פופוליסטית.
כדי להיות זהיר, ניתן להתקין תקנות ברוח זו לשנה, ואז לבחון את תוצאותיה.
פחת של 100% היה מהווה זריקת מרץ אדירה. מפעלי תעשייה, היי-טק, וכן מפעלי תיירות ישקיעו את הונם הפנוי, ואף יילוו כספים לשם רכישת ציוד חדש. הביקוש המיידי לענף המספק ציוד חדש יגרום להתעוררות בענף זה, להגברת התעסוקה, לעליית הרווחיות ולגידול במס הנגבה.
בעלי חברות יימנעו מלמשוך את הרווחים, אשר ממילא ייבלעו על-ידי הפחת המואץ (הפחת יביא להקטנת הרווחיות ) ובמקביל מקורות הייצור יחודשו, הפריון והתוצר המקומי הגולמי יגדלו, וכך הצמיחה שאנחנו מייחלים לה תקרום עור וגידים. ומשם קצרה הדרך לצמצום האבטלה ואף להגברת גביית המס.
הערכה זהירה מראה, כי הענקת פחת בשיעור 100% תניב השקעות נוספות בציוד בסקטור היצרני של כחצי מיליארד שקלים, תוספת ביקוש משמעותית לענף המספק ציוד לתעשייה. המס הנחסך למגזר היצרני עקב תוספת הפחת יסתכם בכ-140 מיליון ש"ח בלבד, המהווה השקעה קטנה של האוצר לטווח הקצר כדי לקצור את פירות הצמיחה בעתיד המאוד קרוב.
עכשיו רק צריך גורם יצירתי באוצר שירים את הכפפה.
רו"ח יוסי סינמן, הוא שותף בכיר ומנהל מחלקת המיסוי במשרד רואי החשבון"ארליכמן, סינמן ושות",
המתמחה בייעוץ ותכנון מס לחברות וארגונים. www.ec-cpa.com