חובה לגלות תרשומת פנימית מס הכנסה - למעט באם יש בה עניין סודי

חובה לגלות תרשומת פנימית מס הכנסה - למעט באם יש בה עניין סודי

תקציר פסק דין/ רמי אריה, עו"ד רו"ח

חובה על רשות המיסים לגלות כל מסמך שיש ברשותה הנוגע לנישום מסוים, כולל תרשומות פנימיות שנערכו בעניין התיק על ידה. החיסיון על תרשומות פנימיות, נועד אך ורק כדי להגן על אינטרס ציבורי כל שהוא המצדיק, בנסיבות העניין, מניעת העיון של הנישום בה. מניעה זו תיעשה רק באם יוכיח פקיד השומה כי יש בגילוי המסמך או התרשומת להביא לפגיעה בסודיות של מקור מודיעין או אינטרס ציבורי אחר. ככלל, בכל מקרה של מחלוקת יש לבחון את המסמך שאותו לא רוצה רשות המיסים לגלות באם אכן יש בגילויו משום סיכון של ממש לאינטרס הציבורי.

בית המשפט העליון קבע בפסק דינו מיום 6.1.2008, כי כשפקיד שומה מונע מבעל דין אפשרות גישה לתרשומת פנימית של רשות המיסים, הרי ביכולתו של בית המשפט לעיין במסמכים ולבחון האם ניתן להגיע לפתרון מידתי ויצירתי, שיאפשר שמירה מלאה על האינטרסים שביסוד החיסיון, וזאת תוך מסירת אותם פרטי מידע שראוי למסרם. תקציר הפסיקה בתיק רע"א 7867/06 פ"ש חיפה נ' משה לוסקי ואח', כדלקמן:

1. המשיבים, בני הזוג לוסקי (להלן: "לוסקי"), הודו כי השמיטו הכנסות, והכלילו הוצאות פרטיות, בדוחות שהגישו לשנים 2002-2000, שילמו כופר והתיק הפלילי נסגר.

2. בעקבות הממצאים שנמצאו בתיק הפלילי, ובעקבות גידול הון בלתי מוסבר, נערכה שומה על פי מיטב השפיטה, ולפיה הוספה להכנסות לוסקי לשנים 2002-1996 הכנסה חייבת בסך 1,509,830 ₪.

3. לוסקי הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי על השומה שנערכה על פי מיטב השפיטה, שבמסגרתו בקשה למתן צו עיון וגילוי במסמכי פקיד השומה. במיוחד ביקשו רשות לעיין בדו"ח סיכום החקירה, בו סוכם כי לאחר תשלום כופר לא ינוהל הליך אזרחי נגדם.

4. פקיד השומה התנגד למבוקש, בטענה כי מדובר בתרשומת פנימית חסויה.

5. ביום 2.7.2006 אימץ בית המשפט המחוזי את עמדת לוסקי. נקבע כי המסמך נדרש, הן על מנת לבסס את טענת לוסקי בדבר ההסכם, והן כדי לעמוד על נסיבות מתן ההודאה שהביאה לפסילת הספרים ולהוצאת השומות החדשות. מכאן ערעור פקיד השומה בפני בית המשפט העליון.

6. נקבע, ראוי שבית המשפט יבחן מסמך שמתבקש לגביו חיסיון כדי לעמוד על טיב הנושא, מכוח הוראת תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המרשה לבית המשפט ולרשם לעיין במסמך שלגביו מתבקש חיסיון "כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו". (ראו רע"א 2498/07 מקורות חברת מים בע"מ נ' אורה בר ואח').

7. כשקיים חשש שאין בידי בעל דין אפשרות גישה לחומר הגולמי המצוי בידי רשות, צריך בית המשפט לעיין במסמכים ולבחון האם ניתן להגיע לפתרון מידתי, יצירתי, שיאפשר שמירה מלאה על האינטרסים שביסוד החיסיון, וזאת תוך מסירת אותם פרטי מידע שראוי למסרם.

8. נפסק, במקרה דנן, ערעור פקיד השומה מתקבל מהטעם שאין במסמך הספציפי כדי לסייע ללוסקי, המסמך אינו כולל כל מידע שיכול להעיד על נסיבות הודאתו במסגרת ההליך הפלילי, או לבסס טענה בדבר הסכם שהושג.

הערת מערכת מיסים ועסקים בע"מ:

לאור פסק דינו של בית המשפט העליון, כדאי שנשוב ונזכר בפסיקת בית המשפט המחוזי בת"א מיום 31.7.2007, בש"א 6480/07 ד"ר יוסף שגב נ' פקיד שומה ת"א 3, הקובעת כי כאשר מדובר בתרשומת פנימית אין מקום לגילוי. תרשומת פנימית אינה מהווה ביטוי מלא או אף חלקי למדיניות רשות המס. הקושי לנהל מנהל ציבורי תקין כאשר פקידי המינהל על דרגותיהם יהיו נתונים למורא כי כל פיסת ניר תהא גלויה. פסיקה זו הבהירה, לדעת כב' השופט מגן אלטוביה, את ההבחנה בין פרוטוקול ניהול דיוני שומות לבין תרשומת פנימית. אולם המציאות מוכיחה כי לעיתים הבחנה זו היא בעייתית ביותר. די כי נזכיר את עמ"ה 359/02, אגבאריה נ' פקיד שומה חדרה, בנוגע לזכות הנישום לקבל העתק מתרשומת דיון בין פקיד השומה לנישום, למרות שלא חתם עליה.

כך נאמר בפסקה 5.3.1 לפסק הדין אגבאריה נ' פקיד שומה חדרה:

"על בסיס העקרונות האמורים ובשל חובת השקיפות המלווה את זכות העיון לצורך מימוש זכות הטיעון, ראוי כי תרשומת זו תובא לידיעת המערער, בין בסיום הדיון על דרך החתמתו ובין בדרך של מתן שהות למערער לבדוק את התרשומת שנערכה על מנת שיוכל להביע עמדתו במסגרת זמן קצוב של כשבעה עד עשרה ימים. מכל מקום, עותק מתרשומת זו יש להמציא לידי הנישום בתום הליך השימוע או בסמוך מאוד לאותו מועד, ללא צורך בפנייה חוזרת של המערער לקבל עותק מאותה תרשומת, בין שחתם הנישום עליה ובין אם לאו."

לטעמנו, יש לתת שקיפות וגילוי מלא, לכל מסמך המלווה את עריכת השומה, לרבות כל פרוטוקול ותרשומת פנימית.