בית המשפט קבע כי שוחד אינו הוצאה מוכרת במס
תקציר פסק דין/רמי אריה עו"ד רו"ח
בית המשפט המחוזי בת"א דחה הערעור בתיק עמ"ה 1015/03 חברה בע"מ ואח' נגד פקיד שומה נתניה, וקבע כי אין מקום להתיר ניכוי הוצאות "עמלות תיווך" המהווים תשלומי שוחד ששמשו ליצירת הכנסה כנגד ההכנסה. תקציר הפסיקה כדלקמן:
1. בראשית שנת 1995 החלה המערערת (פרטיה חסויים) (להלן: "החברה") ליצור קשר עם מדינה זרה (פרטיה חסויים) (להלן: "המדינה הזרה"), לשם פיתוח מיזם חקלאי.
2. בסוף 1995 נחתם הסכם, בו התחייבה החברה לספק למדינה הזרה, טכנולוגיה וידע, ציוד ושירותים להקמת המיזם, בתמורה כספית של עד 8 מליון דולר.
3. החברה טענה כי העסקה לא הייתה נכרתת ולא ניתן היה להוציאה אל הפועל ולקיימה, אילולי העבירה תשלומי שוחד אל אישים שונים, בכל הדרגים והגופים המעורבים (להלן: "עמלות תיווך"), כמקובל באותה מדינה.
4. החברה שילמה "עמלות התיווך" בסכום של 1,854,078₪ עבור כריתת ההסכם, ובסכום של 885,481 ₪. עבור הבשלת כריתת הסכם נוסף לפיתוח תחום נוסף הקרוב למיזם.
5. החברה רשמה את "עמלות התיווך" בספרי חשבונותיה בשנת 1998 כהוצאות מראש "עמלות לאחרים והוצאות נוספות", ואלה נדרשו בשנת 1999 כהוצאה מוכרת במס.
6. המשיב, פקיד שומה נתניה (להלן: "פקיד השומה"), לא התיר את הסכומים האמורים כהוצאה וזקף את סכומי המשיכות במזומן כהכנסה בידי המערער, בעל השליטה בחברה ומנהלה. מכאן הערעור.
7. לטענת החברה ההוצאות שנתבעו הן סבירות ואין מקום לבחון עצם תשלום השלמונים על פי אמות המידה הערכיות בישראל אלא על פי מדינת המיזם, מקום שבו תשלום שוחד מהווה חלק נכבד בכלכלת אותה מדינה.
8. עוד טענה החברה כי פקיד השומה כבול בהבטחתו השלטונית להתיר למערערת לנכות כהוצאות, סכום הנע בין 8 ל- 10 אחוז מהכנסותיה, כהוצאות "מיוחדות" אף בלא אסמכתאות, על בסיס סיכום מקדמי, שהושג קודם להליך השומתי.
9. לטענת פקיד השומה, בהיעדר תיעוד מתאים, התומך בעמדתה כי אכן שולמו שלמונים, לא עמדה החברה בנטל הוכחה לקיומן של הוצאות המותרות בניכוי. בהעדר תיעוד חוץ כנדרש על פי הוראות מס הכנסה אין אפשרות לחקור ולבקר את התשלומים הנטענים או כל תשלום דומה.
10. לחלופין טען פקיד השומה, כי אין להתיר בניכוי הוצאות בלתי חוקיות מטעמים של תקנת הציבור אף מחוץ לישראל.
11. בית המשפט קבע כי כל עוד לא התקבל מאת פקיד שומה אישור פורמאלי וחתום אין מקום להסתמכות על דברים שבעל פה. לעומת זאת פרטיכל דיון יכול שיהווה התחייבות (ראו תא (י-ם) 1376/98 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון).
12. נקבע, כי אף לו ניתן היה לראות בהתנהלות פקיד השומה משום הבטחה שלטונית, הרי שרשאי היה הוא לחזור ממנה הואיל וככל שניתנה הבטחה שכזו הרי שהיא מוטעית, מנוגדת לתקנת הציבור ואינה עולה בקנה אחד עם חקיקת היסוד, ערכי מדינת ישראל ועמדת מרבית מדינות העולם בדבר חשיבות מיגור השחיתות, בממשל ובשוק הפרטי.
13. בהתרת הוצאות שהם תשלומי שוחד ניתנת גושפנקה להתנהלות מושחתת ומשחיתה, לממשלים מושחתים הפוגמים במרקם הכלכלי של מדינות העולם למשל בדרך של פגיעה בתחרות ההוגנת ועוד.
14. נפסק, הערעור נדחה. אין מקום להתיר לחברה לנכות כנגד הכנסותיה סכומים ששלמה לדבריה כתשלומי שוחד לשם יצירת הכנסתה.
15. ייחוס המשיכות כהכנסה בידי בעל השליטה בחברה ומנהלה, לא רק שמהווה מדיניות פיסקאלית ראויה שמונעת הטיית נטל המס, אלא פועל למיגור תופעה של שחיתות שלטונית ועסקית תוך נקיטה גם באמצעים פיסקאליים לשם כך. תשלום מס מלא מונע הטיית נטל המס בשל מעשה שהוא מנוגד לתקנת הציבור והופך מעשה זה לעניינו הפרטי של המשלם, מבלי שהציבור במדינתנו יהיה שותף למעשה.
|