|
יום העצמאות - עבודה בערב החג ובחג והיעדרות מהעבודה ביום הזיכרון
הילה פורת, עו"ד*
בחוק יום העצמאות, התש"ט-1949, נקבע כי יום העצמאות הינו "חג מדינה" ויהיה בו "יום שבתון". כלומר, לענין ערב יום העצמאות חלות ההוראות הרגילות בדבר מספר שעות עבודה בערב חג, כמצוין להלן:
במקום עבודה בו עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע:
סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין עפ"י חוק ובין עפ"י הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה.
במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע:
במצב זה יום העבודה בערב החג יהיה בן 8 שעות. אולם במקום עבודה אשר חל עליו ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים או צו ההרחבה על פיו - חל סעיף 9 להסכם לפיו: "בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".
במקום עבודה בו חל הסכם קיבוצי ענפי / צו הרחבה ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / הסכם אישי / נוהג הקובע לענין זה הוראה מטיבה עם העובד, אזי יש לנהוג על פיו.
במקרה בו עובד יצא לחופשה בערב חג - המעביד יכול לנכות לו יום חופשה מלא, אלא אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ מיוחד, צו הרחבה ענפי, הסכם עבודה או נוהג הקובע אחרת.
יש לציין, כי להבדיל משבת או כל חג אחר מתחיל יום העצמאות בחצות הלילה וסופו בחצות - לפיכך, מי שיעבוד ביום החג יהיה זכאי לגמול בגין עבודה בימי חג (עפ"י הסכם או עפ"י החוק) אך ורק בגין עבודה בתחום השעות הנ"ל.
לענין העדרות מהעבודה ביום הזכרון –
חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, קובע כי עובד רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזכרון ולקבל את שכרו כאילו עבד באותו יום - רק אם הוא קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל. לענין זה, הגדרת "קרוב משפחה" היא כדלקמן: הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.
* עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il
|