"עסקה מלאכותית" איננה עבירה פלילית

"עסקה מלאכותית" איננה עבירה פלילית

רמי אריה עו"ד רו"ח

ביום 13.3.2008 קבע בית משפט השלום בתל אביב-יפו ת"פ 2587/06 מדינת ישראל נ' כבירי מרדכי כי ביצועה של "עסקה מלאכותית" לא מחייב בהכרח הרשעה פלילית בעבירות מס. להלן תקציר פסק הדין:

1 הנאשם, שהחזיק במספר חברות, ביצע מספר חודשים עד ליום 1.1.2003 (להלן:"היום הקובע") "הרצת מניות" במספר חברות שבבעלותו.

2 נגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירות על חוק ניירות ערך (הרצת מניות) וגם על עבירות מס מרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 220(5) לפקודה.

3 בהיבט עבירות המס, טענה המדינה כי לנאשם צמחו שתי תועלות מביצוע פעולות אלו:

3.1 הראשונה - "ניפוח" סכום הרכישה שהביא להפחתה בחבות המס. מכיוון שהחל מהיום הקובע חל חיוב במס על מכירת נייר ערך הרשום למסחר בבורסה ושיערוך מחיר הקנייה נקבע בחוק לפי ממוצע ערכו בבורסה בשלושת ימי המסחר שקדמו ליום הקובע, במידה ומחיר הרכישה של נייר הערך גבוה מהממוצע כאמור לעיל, יהיה זה המחיר כפי שנקבע בעסקת הרכישה בפועל. התועלת לכך הינה הפחתת הרווח וממנו סכום המס.

3.2 השנייה - יצירה של הלוואת בעלים גבוהה לחברה על ידי השינוי בשווי הרכישה לצורך משיכה עתידית בפטור.

4 לעניין העבירות על חוק ניירות ערך, נקבע כי בפעולות אילו לא נעברו עבירות על חוק ניירות ערך ונאמר:

"פעולות מסחר בשוק ההון אף אם יביאו לעלית שער המניה הינם בעלות תכלית כלכלית, מעצם טיבה של קשירת עסקה בשער ההיצע העשוי להיות גבוה משער הבסיס, הינה פעולה "אמיתית" ואינה יכולה להיחשב כהשפעה בדרכי תרמית. כל זאת אם נהנה המשקיע מתוצאה עקיפה הרצויה לו, כמו רווח 'חוץ שוקי' לתכנון מס לגיטימי. עסקה אמיתית עלולה להיות "תרמית", אך הדברים אמורים רק בעסקאות שמצג השווא כלול בהם – פעולות מסחר הנחזות להיות תמימות אך אינן כאילו אין להתעלם ולוותר על הרכיב התנהגותי, אף סמוי, המסתיר את המטרה האמיתית באמצעות מצג כוזב".

5 בית המשפט ציין כי יפים הדברים שנאמרו בעניין האישום בעבירות ניירות ערך גם לגבי האישום בעבירות המס זאת מכיוון שפרשנות המונח "תרמית" שבסעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך תואמת לפרשנות המונח "מרמה ותחבולה" שבסעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה. עבירות המס בהן מואשם הנאשם.

6 עוד לעניין עבירות המס, קבע בית המשפט כי על מנת לבחון את התקיימותו של הסעיף יש להבחין בין "עסקה מלאכותית" לבין "עסקה בדויה". עסקה מלאכותית הינה תכנון מס, לפקיד השומה הסמכות לסווג עסקה זו מחדש עם זאת איננה עבירה פלילית. לעומתה "עסקה בדויה" מלווה בשימוש באמצעים בלתי חוקיים ועל כן נחשבת לעבירה פלילית של "התחמקות ממס".

7 בבחינת התקיימותו של הסעיף בפועל ניראה כי העלאת שער המניה היא המיוחסת כמעשה "מרמה" שנעשה בכוונה להתחמק ממס, וזאת, בשתי דרכים: הראשונה, כ "מחיר מקורי" גבוה, ומכך הפחתה צפויה ברווח הון ממכירה עתידית של המניות מחברה, והשנייה, ביצירת הלוואת בעלים גבוהה בחברה, כך שכל הכנסה לחברה תמשך חזרה לידי הנאשם, כהחזר הלוואת בעלים, בפטור ממס.

8 בפרשת הורביץ נקבע שבכדי להטיל אחריות פלילית לא די בביצוע פעולה מלאכותית, יש צורך בביצוע פעולה שהינה בגדר מעשה פלילי בנוסף למודעות מבצע העבירה על הרווח שינבע לו כתוצאה מביצוע פעולה שכזו.

9 בית המשפט קבע הנאשם זכאי, לעניין האישום הראשון, העובדה שהנאשם פעל בעצת רואה חשבון ולא על דעת עצמו ללא הבנה של היבטי המס הכרוכים בפעולות שביצע שללה את האפשרות להרשעתו בפלילים. לעניין האישום השני, מכיוון שבפועל לא צמחה לנישום תועלת כספית, פעולות אילו יכולות להוות אך ורק כפעולות הכנה לביצוע עבירה שלא יביאו להרשעתו.