פחת בגין נכסי קניין רוחני – הייתכן?

פחת בגין נכסי קניין רוחני – הייתכן?

בלזר יגיל, עו"ד ורו"ח

מרבית המדינות בעולם מעודדות פיתוח טכנולוגיות, מוצרים ושירותים חדשים, המשפרים את איכות החיים והמאיצים את התפתחות העולם. הניסיון מלמד, שיוזמה פרטית, שהיא תמצית סוד ההצלחה של משק מודרני, כזה שישראל מעוניינת בו, מתפתחת במקום שבו יש תגמול ראוי למאמץ והשקעה של הפרט. חוקי הקניין הרוחני בעולם מעניקים לממציא מונופול לשימוש בהמצאה לפרק זמן מסוים, ידוע מראש, במטרה לעודד יוזמה פרטית לפיתוח המצאות תוך השקעת משאבים כלכליים ואינטלקטואליים.

בפרשת ניצבא הנושנה, קבע כב' השופט ויתקון, כי תנאי לניכוי פחת על רכישת נכס כלשהו, הוא קביעת שיעור הניכוי לנכס זה, בתקנות הפחת. בהעדר קביעה כאמור, אין מקום להענקת פחת זה.

במקביל לקיומן של תקנות הפחת מאפשר המחוקק לחברה תעשייתית, באמצעות חוק עידוד תעשייה מיסים, להפחית פטנט ו/או זכות לניצול פטנט ו/או ידע למשך 8 שנים.

כמו כן, לעניין הפחתת מוניטין קבע המחוקק, אך לא מכבר, שיעור פחת מיוחד למוניטין שנרכש.

לעומת זאת, דהידנא, בתי המשפט בישראל, אינם רואים את תקנות הפחת כמשקפות באופן נאות את שיעורי הפחת הנוגעים לנכסים שונים, מה גם שרשות המיסים עצמה, במסגרת טענותיה בפסקי דין שונים, סוברת כי יש לשנות את גישתה ולאפשר הפחתת נכסים בלתי מוחשיים – אף שאין בגינם שיעור פחת קבוע בתקנות הפחת או בחקיקה אחרת.

בפרשת פז גז קבע בית המשפט בהתייחסו לקביעה האמורה לעיל בפרשת ניצבא כלדקמן:

"על אף קביעותיו הנ"ל של בית המשפט בעניין ניצבא, נראה, כי כיום עשויה הייתה התמונה להשתנות. אילו מצאה המערערת לנכון להעמיד למבחן את תוקפן של תקנות הפחת בטענה שאינן משקפות את הפחת הכלכלי המדויק של המונים הייתה עשויה טענתה להתקבל. וזאת לנוכח מגמת הליברליזציה המשתקפת מן הפסיקה האחרונה".

וכך קבע בית המשפט העליון בפרשת אינטרבילדינג:

"בעקרון, אין להיזקק לנוסחאות ייחוס הקבועות בחוק, מקום שהנישום הוכיח כי נסיבותיו שלו היו שונות מן המקובל, ומאלה שאליהן התייחסו אותן נוסחאות".

ואם כך לגבי הוראת חוק מפורשת, קל וחומר כך לגבי התקנות, שכידוע לכל הותקנו בשנת 1941 ומאז תוקנו מספר מועט של פעמים.

כך קובעת כב' השופטת ברכה אופיר תום בפסד הדין יעקובי, לאחר ניתוח מעמיק בדבר אפשרות דרישת הוצאות בגין נכסים בלתי מוחשיים:

" יש לקבל את עמדתם החדשנית של שלטונות המס לפיה ניתן לקבוע שיעורי פחת לגבי נכסים
מוחשיים ובלתי מוחשיים - גם כאשר לא נקבעו לנכסים אלה שיעורי פחת בתקנות".

מן המפורסמות היא כי באין סתירה בין כללי החשבונאות הפיננסית לבין הוראות דין המס, ינהג בית המשפט בהתאם לכללי החשבונאות. והרי אלה, קובעים כי ניתן להפחית נכסים בלתי מוחשיים בהתאם לעקרונות שלהלן.

עקרון ההקבלה הוא כידוע עיקרון יסוד ב"תורת החשבונאות". על פיו, יש לפלג את העלות הראשונית של נכס קבוע, על פני מספר תקופות חשבונאיות, בהתאם לאורך החיים הכלכליים של הנכס. הפילוג לפי גישה זו, נעשה בדרך של רישום פחת תקופתי בדו"ח רווח-והפסד, המופחת מן ההכנסה הגולמית בכל תקופה, מכוח "עקרון ההקבלה". התוצאה היא, שלאורך זמן, הופכת העלות או ההוצאה ההונית, להוצאה פירותית.

תקן חשבונאות מספר 30- העוסק בנכסים בלתי מוחשיים, וכן פרקים 17 ו-26 לכללי ה-IFRS ( International Financial Reporting Standards) עוסקים גם כן בנכסים בלתי מוחשיים ואופן הטיפול בירידת ערכם.

התקן והכללים מבצעים הפרדה ברורה בין נכסים בלתי מוחשיים עם אורך חיים שימושיים סופי לבין נכסים בעלי אורך חיים שימושיים אינסופי.

לעניין נכס סופי, התקן והכללים קובעים כי נישום יקצה את סכום בר הפחת של נכס סופי על בסיס שיטתי לאורך החיים השימושיים שלו. ההפחתה תחל כאשר הנכס נמצא במקום ובמצב אשר מאפשרים להפעיל אותו באופן שיועד על ידי ההנהלה. הנישום יבחר שיטת הפחתה המשקפת את הדפוס שבו היא מצפה לצרוך את ההטבות הכלכליות העתידיות של הנכס. אם הנישום אינו יכול לקבוע באופן מהימן את הדפוס הזה, הוא ישתמש בשיטת הקו הישר. לעומת זאת, לעניין נכס אינסופי קובעים הכללים כי כדי לקבוע אם נכס שכזה ספג ירידת ערך בתקופת דיווח כלשהי, יישם הנישום את הכללים בדבר בחינת ירידת ערך של נכסים ומדי תקופת דיווח יעריך אם קיים סימן כלשהו המצביע על כך שהנכס ספג ירידת ערך. אם הנישום יגיע למסקנה כי הנכס ספג ירידה שכזו, יפחית הנישום את הערך בספרים – היינו ידרוש הוצאת פחת.

נראה, אם כן, כי בשנים האחרונות הן הרשות המחוקקת, הן הרשות המבצעת והן הרשות השופטת שינו גישתם בכל הקשור לקניין רוחני, והחלו לאמץ גישות חדשות ו/או מחודשות בכל הקשור להפחתת עלויות שהוצאו בגין רכישת קניין רוחני.

כיום יושבת על המדוכה רשות המיסים, ומנסה להעניק תשובה הולמת לאפשרות של ניכוי הוצאות פחת בגין כלל נכסי הקניין הרוחני, תוך שימת לב לנכסים שאינם מוסדרים כלל בתקנות ו/או בחקיקה אחרת. על כך יש רק לברך!

* בלזר יגיל, עו"ד ורו"ח לשעבר עוזר המשנה למנהל רשות המיסים ורפרנט ביחידה למיסוי בינלאומי

במחלקה המקצועית של רשות המיסים