מועד מסירת השגה ועילות לבטלות צווים

מועד מסירת השגה ועילות לבטלות צווים

רמי אריה עו"ד רו"ח

ביום 16.03.2008 קבע בית המשפט המחוזי בתא אביב יפו בעמ"ה 1129/05 פנט אריק נ' פקיד שומה תל אביב יפו 4 כי השגה תיחשב כנמסרת ביום שהוגשה במשרדי השומה לראשונה. כמו כן, קבע כי לעניין בטלות צווים, ישנה הבחנה בין טענות משפטיות לטענות אחרות וכי הליך מינוי המפקחים תקין ואיננו מביא לפסלות. אריק פנט (להלן:"המערער") פנה בערעור לבית המשפט נגד פקיד שומה תל אביב 4 (להלן: "המשיב") בנושאים אלו, להלן תקציר פסק הדין:

1 הצווים הוצאו על ידי המשיב לאחר חלוף הזמן שנקבע לכך בפקודה

1.1 מאימתי תחול התיישנות, האם ממועד הגשת הדוח למשרד פקיד שומה כלשהוא או רק ממועד הגעת הדוח בפועל למשרד פקיד השומה המטפל בתיק? המערער הגיש לפקיד שומה ת"א 3 השגה שיועדה לפקיד שומה ת"א 4, ההשגה הוגשה ביום 08.02.04 והגיעו למשרד המטפל ביום 12.02.04, ביום 10.02.05 הוציא פקיד שומה ת"א 4 צווים. המערער טען כי הצווים ניתנו לאחר המועד הסופי (שנה), בעוד שפקיד השומה טען כי הצווים הוצאו טרם תום המועד.

1.2 המערער טען כי בפס"ד פרוג'וס ופס"ד עמר, נקבע כי החל מיום הגשת ההשגה ישנה שנה בלבד להגשת צווים,נקבעה בפס"ד אילו תחולה רטרואקטיבית וכפי שפקיד השומה משדר דוחות עליו גם לשדר השגות.

1.3 המשיב טען שבפס"ד מושביץ ואיקאפוד, נקבע כי מרוץ השנה מתחיל בו ביום שהגיעה ההשגה לפקיד השומה המטפל, יש לפרש הוראת התיישנות על דרך הצמצום, הלכת פרג'וס איננה הלכה מחייבת ואינה בעלת תחולה רטרואקטיבית.

1.4 בית המשפט קבע, פס"ד פרג'וס מהווה קביעה לגופו של עניין, המועד המחייב הינו יום מסירת ההשגה ובלבד שצוין מיהו פקיד השומה המטפל בעניינו, כשלים בדואר הפנימי של מערכת המיסוי איננה מעניינו של האזרח וכן, על הרשות לשדר גם את ההשגות בדומה לשידור הדוחות. במקרה זה מועד הוצאת השומה ניראה סביר, היות ומדובר באיחור של יומיים בלבד, והיו דיונים בהשגה מספר ימים לפני שהוצא הצו.

2 בטלות הצווים מחמת פגם שנפל בהליך השומתי

2.1 המערער טען כי לצווים אין תוקף, זאת מכיוון שטענתו הראשית של המשיב לפיה מדובר בהכנסה מעסק אינה טענה משפטית אלא עובדתית, טענה זו לא הועלתה בשלב ההשגה ואף לא בצווים שהוציא. למערער לא ניתנה הזדמנות להשמיע את טענותיו.

2.2 המשיב טען כי אין המדובר בטענה עובדתית חדשה, הצדדים דנו בסיווג ההכנסה קודם להוצאת הצווים, שאלת סיווג ההכנסה הינה שאלה משפטית אותה מתיר בית המשפט להעלות באיחור.

2.3 בית המשפט קבע, אומנם המשיב לא העלה לדיון את שאלת סיווג ההכנסה מעסק טרם הודעת נימוקי השומה ועל כן לא השיב המערער לעניין זה בנוסף נראה כי לא הובאו בפני המערער המסקנות לסיווג העסקה, עם זאת המדובר בשאלה משפטית. בפס"ד ועקנין נקבע כי ניתן להעלות שאלה משפטית במסגרת נימוקי השומה, כך גם בענייננו. הערעור נדחה.

3 בטלות הצווים מחמת חוסר סמכות של הפקיד שהוציא אותם

3.1 המערערת טענה כי הצווים הוצאו על ידי מפקח מס הכנסה שלא הוסמך על ידי הנציב אלא על ידי שר האוצר בניגוד לנאמר בהגדרות "פקיד שומה" שבסעיף 1 בפקודת המס, ההגדרה הינה הוראה ספציפית שגוברת על סמכות כללית שבסעיף 229.

3.2 המשיב טען כי המפקח מונה כדין, המינויים נעשים על ידי פנייה בכתב של הנציב לשר האוצר וזה האחרון מאשרם. מינויו של מפקס מס מקנה לו הרשאה לערוך שומת מס. סעיף 229 מתיר לשר האוצר למנות "פקידים אחרים" לשם ביצוע הוראות הפקודה.

3.3 בית המשפט קבע למרות שאין בידי המשיב כתב מינוי ספציפי יש לראות כהרשאה את פנייתו של המנהל אל שר האוצר בבקשה למינויים. מכיוון שהמיון מתבצע על ידי הנציב והשר רק מאשר את המינוי אין המדובר בנטילת סמכות בפועל על ידי שר האוצר מידי הדרג המקצועי במשרדו. הערעור נדחה.

הערת מערכת מיסים ועסקים – רמי אריה עו"ד (רו"ח)

ביחס לתקופת ההתיישנות, תמוה בעינינו כי בהמ"ש הנכבד, אינו מוצא כי איחור של יומיים כמוהו כאיחור מהותי, במיוחד לאור הלכת משה סמי. נזכיר שבהלכת עדן נקבע כי ניסיון להגיע לפשרה על ידי המייצג, לאחר תום השנה להשגה, אינו מונע טענת התיישנות.