סוגיות בהעברת נכס מיחיד לחברה כנגד שטר הון

סוגיות בהעברת נכס מיחיד לחברה כנגד שטר הון

רמי אריה עו"ד רו"ח

ביום 13.3.2008 בחן בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו בה"פ 1413/05 נווה נ' מדינת ישראל רשות המיסים מספר סוגיות בדבר העברת נכס לחברה כנגד שטר הון בהם, איחורים בפעילות בדוחות, העברת נכס בתמורה לשטר הון, תמורה נוספת ותיקון הסכם מכירה. להלן החלטותיו של בית המשפט בתקציר פסק הדין:

בסוף שנת 2000 התקבלה אצל המבקשים החלטה לעשות שימוש בהוראות חלק ה2 לפקודה "שינוי מבנה ומיזוג" ובמיוחד בהוראות הפרק השלישי הדן ב"העברת נכסים תמורת מניות", ולהנות מהזכות להעביר נכס מיחיד לחברה בשליטתו המלאה ללא תשלומי מיסים. לאור זאת, נחתם הסכם להעברת זכויות אשר צורף כנספח א' לבקשה.

הדיון התעורר לאחר שהתבקש בית המשפט ע"י א. נווה ושות' יחד עם נוה אברהם (להלן: "המבקש" או "המבקשים") לחייב את רשות המיסים (להלן: "המשיב") לנפק אישור בדבר העברת הנכס שבבעלותו. בנוסף, ביקש נתבקש בית המשפט לתת קביעה כי מלבד חיוב של מס רכישה ששולם לא חלים על העברת הזכויות חיובים במס שבח ומס מכירה וכי לא קיים חיוב נוסף במס רכישה או במס הכנסה. הטענות שהועלו על ידי הצדדים:

1 טענות הדדיות בדבר איחורים בפעילות בדוח:

1.1 המבקשים טענו כי פקיד השומה התנהל בשיהוי בטיפול בבקשתם - משך 5 שנים מיום הגשת ההשגה. די בדיווח למשרדי מיסוי מקרקעין על מנת שניתן יהיה לראות במועד דיווח זה, כעמידה בדרישות הפקודה לצורך קבלת הפטור על פי סעיף 104א.

1.2 פקיד השומה טען המבקש הוא זה שאיחר בהגשת הבקשה בפקודה נקבע "האמור בסעיפים 104א עד 104ג יחול רק אם מעביר הנכס הודיע לפקיד השומה תוך 30 יום ממועד העברת הנכס על העברתו, וצירף להודעה דוחות, הצהרות ופרטים, הכל כפי שקבע שר האוצר בתקנות".

1.3 נקבע, המשיב אישר כי עצם האיחור בדיווח לא היווה סיבה שלא לקבל את הדיווח על כן, אין באיחור בכדי לדחות את טענות המבקשים. אין מקום לטענות המבקשים, שלא עמדו כאמור בדרישות הדיווח הן לעניין המועד והן לעניין תוכן ההצהרה הנדרשת, בדבר התנהלות פסולה של המשיב ושיהוי מתמשך מאז הדיווח למשרדי מיסוי המקרקעין בת"א.

2 העברת נכס בתמורה להנפקת שטר הון:

2.1 המבקשים טענו כאמור כי העברת הנכס על דרך של הקצאת שטר הון, עומדת בהוראות הדין ואין הכרח כלשהו לבצע העברה על דרך של הקצאת מניות דווקא, זאת לפי סעיף 104א(א) וסעיף 103 קובע כי "אדם המעביר את מלוא זכויותיו בנכס... בחברה תמורת קבלת הזכויות הקיימות באותה חברה ,לא יחוייב במס לפי פקודה זו....".סעיף 103 בהתאם להגדרת "זכות בחבר בני אדם"

2.2 המשיב טען כי הזכויות הקימות בחברה חייבות להיות מניות. הזכות לקבל 800,000 ₪ אינה נופלת לגדר אחת הזכויות הספציפיות המפורטות בס"ק (1). יש לבחון האם ניתן לכלול את אותה זכות בגדר החלופה השייורית בסיפא של סעיף (1) "כל זכות אחרת בחבר". לא מדובר בזכות בחברה אלא בזכות לקבלת כסף מהחברה. זכות זו אינה מהווה לדבריו זכות אחרת בחבר. הדרך היחידה לבצע את העברה הפטורה ממס על פי סעיף 104א היא בדרך של הקצאת מניות בתמורה להעברה.

2.3 נקבע, פרשנות זו אינה נותנת את התשובה הנכונה להגדרתו של שטר ההון. הגדרת סעיף 103 לעניין "זכות בחבר בני אדם" הינה רחבה ביותר ובהתאם לכך "זכויות בחבר בני אדם יכללו מניות, אופציות, אגרות חוב המירים למניות, זכות לניהול החברה...".גם אופציה או זכות תביעה ביחס לאחת הזכויות בס"ק (1) - תיכלל בהגדרה והמשמעות היא שגם זכותו של הנתבע וגם זכותו של התובע יחשבו לזכות. האופציה יכולה להינתן למעביר הנכס מכוח הסכם. על מנת שיחול הפטור הקבוע בסעיף 104א לפקודה, אין צורך כי העברת הנכס תיעשה דווקא בדרך של הקצאת מניות בתמורה להעברה. העובדה כי שטר ההון מקנה בנוסף לכך זכות לקבלת כספים אינה מוציאה אותו מהגדרה של "זכות בחבר בני אדם".

3 התמורה הנוספת:

3.1 המשיב טען כי המבקשת העניקה למבקש תמורה נוספת על הזכות לקבל מניות בה בסכום של 800,000 ₪. העד מטעם המשיב לא ידע לומר כיצד ניתן לממש את השטר. המשיב החליט כי במניות לפדיון גלומה תמורה נוספת השוללת את תחולת סעיף 104א לפקודה. זכות הפדיון מהווה תמורה נוספת, מעבר לזכות הקיימת בחברה למניה רגילה שאינה מניה בהגדרה של "זכות בחבר בני אדם" שבסעיף 103 לפקודה. נקבע כי צדק המשיב בשללו את הפטור וההקלה מטעם זה.

3.2 המבקשים טענו כי שטר ההון איננו התחייבותי, כי אין מדובר בשטר שניתן לפרעון או בשטר שניתן להסבה וכי שטר ההון ניתן להמרה במניות החברה בלבד.

3.3 נקבע, לפני המילים: "הוא ניתן להמרה במניות החברה" מופיעה האות ו'. לכן, ברור לחלוטין כי זכויות ההמרה הן בנוסף לסכום של 800,000 ₪ אותו מתחייבת המבקשת לשלם למבקש, במועד פרעון אשר טרם נקבע זאת כאשר המבקש מחזיק בשליטה מלאה בחברה. לכן, העובדה כי מועד הפרעון איננו נקבע מראש, איננו הופך את השטר לבלתי ניתן לפדיון שכן החלטה חד צדדית של בעל השליטה תקבע מועד זה. לאור האמור לעיל, אין כל יסוד לטענה החוזרת של המבקשים על פיה נעשתה העברת הנכס בתמורה לשטר הון הניתן להמרה במניות בלבד.

4 תיקון הסכם המכירה:

4.1 לעניין זה ציין בית המשפט כי, הקביעה בהסכם שבין הצדדים על פיה נעשית העברה ללא תמורה בניגוד לקביעה בשטר ההון, עובדת אי ציון או צירוף שטר ההון בדיווח לפקיד השומה, רישום הנכס בספרי המבקשת על פי שווי השוק ביום העברה בסך של 800,00 ₪ במקום על פי שווי הרכישה, ניכוי הפחת במשך שנים מספר לפי שווי הרכישה השגוי ותיקון הסכם ההעברה ללא ביטולו של שטר ההון, כי על פי העובדות דלעיל, המבקשים ניסו מצד אחר לקבל את הפטור על יסוד הוראת סעיף 104א' – ומצד שני להנות מיתרונות נוספים אשר אינם עומדים בקנה אחד עם מטרת הוראת הסעיף המקנה את הפטור. אין כל מקום להענות לבקשה להורות למשיב להמציא את האישור בדבר העברת הנכס לפי הוראות סעיף 104 לפקודה.