• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהבעל נכסים היכון לשלם יותר מס שבח או מס רווח הון

בעל נכסים? היכון לשלם יותר מס שבח או מס רווח הון

16.06.2008

בעל נכסים? היכון לשלם יותר מס שבח

מערכת מיסים ועסקים

מחזיקים בנדל"ן שנרכש לפני שנת 2001? אולי ברשותכם 10% ויותר ממניות שנקנו לפני 2003? כדאי מאוד שתשקלו למכור. לא, לא בגלל המשבר בשוקי ההון או בגלל ירידת הדולר, גם לא מפני שיועצים פיננסיים חוזים נפילת שערים. הסיבה, מתברר, היא הרבה יותר טריוויאלית אך לא צפויה - רשות המסים.

בסוף החודש שעבר פסק בית המשפט העליון כי לצורך חישוב מס שבח, אין לסטות מנוסחת החישוב הליניארי. מאחורי משפט מעט סתום זה מסתתרת מהפכה משפטית וחשבונאית זוטא, אך כזו שיכולה לעלות כסף רב לבעלי נכסים.

מהן השלכות הפסיקה?

המשמעות של הפסיקה היא כי בעת חישוב המס על עסקת מקרקעין, מניות ועוד, יש להעדיף את הפשטות על פני הדיוק. במקרה של פסק הדין מדובר בנכס מקרקעין שנרכש לפני הרפורמה במס שבח (שנת 2001), כך שחלים עליו גם מס שבח שולי של עד 47% עבור השנים שלפני הרפורמה ו-20% על השנים שאחרי הרפורמה (25% אצל חברה או בעל שליטה).

אולם בעל הנכס הגיש בקשה לוועדת הערר של רשות המסים להכיר בכך שהנכס שלו צבר בעצם את השבח שלו אחרי הרפורמה, ולכן הגיוני שאת רוב המס הוא ישלם בצורה דיפרנציאלית ולא ליניארית, כלומר שרוב המס ישולם על פי 20%. ועדת הערר המחוזית קיבלה את הבקשה, אולם מנהל מיסוי מקרקעין חיפה ערער על ההחלטה בבית המשפט העליון והערעור התקבל.

אפשר להבין זאת באמצעות הדוגמה הבאה. ראובן קנה נכס מקרקעין בשנת 1988 ומכר אותו בשנת 2008. כלומר ראובן החזיק בנכס במשך 20 שנה. על פי רשות המסים, הוא היה חייב לשלם מס של עד 47% עבור 12 חלקי 20 מתוך כלל עליית ערך הנכס ועל היתרה רק 20% מס. זאת בניגוד לדעתה של ועדת הערר כי אם הצליח ראובן להוכיח שכל השבח צמח לאחר הרפורמה, אזי יהיה המס רק 20%.

פסק הדין חל על כל נכס

לפסק דין זה של העליון יש השלכות לא רק על מס השבח למיסוי מקרקעין, אומר עו"ד ורו"ח רמי אריה . לדבריו, כל נכס שחייב במס רווחי הון יכול להיות מושפע ממצב עניינים חדש זה שקבעה הפסיקה. כלומר הנתונים הקובעים את שיעור המס אינם עיתוי העלייה בשווי החברה או מניותיה, אלא רק מתי נרכשו ומתי נמכרו הנכסים הרלבנטיים. כך, חישוב מס רווח ההון לגבי מניות ייעשה לפי יחס התקופות בלבד, לפני הרפורמה בשוק ההון, שנכנסה לתוקף ב־1 בינואר 2003, ואחריה.

במקרה שכזה, אם יודע בעל הנכס שההשבחה שלו קרבה ובאה, כדאי לו לבדוק את אפשרות המכירה. כך, כאשר בעל שליטה בחברה (בעל 10% ויותר ממניות החברה לפני הרפורמה) מוכר את מניותיו, הוא ישלם עבור מכירתן את שיעור המס הקודם (שהוא המס השולי על הכנסות - 47%) אבל רק עבור הרווח שנוצר עד יום המכירה. כל מכירה נוספת לאחר מכן תחויב במס של 20% בלבד אצל יחיד או 25% אצל בעל שליטה או חברה.

אז מה אפשר לעשות?

יש כמה אפשרויות לתכנוני מס יצירתיים העומדים כעת בפני המחזיקים בנכסים הרלבנטיים. הרעיון המשותף לכל אחד מתכנוני המס הוא למכור את הנכס לפני שנעשית עלייה גדולה בערכו, כך שהמס שישולם עבורו יהיה נמוך יותר, כמו גם לשמור אותו כך שיישאר בטווח שליטה.

אפשרות אחת שאותה מציין עו"ד אריה היא למכור את אותו הנכס לחברה שבבעלות המוכר במחיר שווי שוק נוכחי. כאשר יושבח ערכו של הנכס בקרוב, שיעור המס יהיה 20% בלבד ולא יהיה מותנה בתקופת האחזקה שלפני הרפורמה.

אמנם הוא ישלם 25%, אבל זאת ללא הגיבנת של 47% מלפני הרפורמה. אפשר כמובן גם למכור לקרוב משפחה או לחבר שעליו סומכים. בכל מקרה, מדגיש עו"ד אריה , על המכירה להיעשות בשווי המלא שלה, כדי שלא תיחשב למתנה מבחינת המס (במקרה של מתנה ישלם המקבל מס מלא לפי השווי בעת רכישת המתנה במקור).

עם זאת, סוגיה אחת בתכנון המס הזה נותרה פתוחה: בית המשפט לא טיפל בשאלה מה יהיה המעמד של "מכירה רעיונית" שכזו, כלומר אם הוא יכיר בה כתכנון מס לגיטימי או שלא. אפשרות סבירה היא שבית המשפט יקבע כי המעמד של תכנון המס הזה ייקבע לפי הטעם המסחרי של מכירת הנכס. כך, למשל, טעם שנחשב לסביר יהיה מכירה שבה נכנס שותף לעסק, בעוד שמכירה לשם המכירה עלולה להיתקל בקשיים. בכל אופן, בית המשפט לא פסל על הסף קבלה של מכירה שכזו, גם אם מדובר בחברה שהוקמה לצורך כך בלבד.

פורסם ע"י מיקי פלד , כלכליסט, 17.6.08 (לחץ לקישור הכתבה)

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר