" טעם מיוחד" המאפשר ארכה בערעור על שומות

" טעם מיוחד" המאפשר ארכה בערעור על שומות

רמי אריה עו"ד רו"ח

ביום 26.5.2008 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ה 871/06 פואד מג'יד קדור נ' פקיד שומה חיפה כי במידה ויפגין בעל דין את אי הסכמתו להחלטת הרשות ייתכן בהחלט כי אי ההסכמה כשלעצמה תהווה " טעם מיוחד" שיאפשר ארכה בערעור על שומות. להלן תקציר פסק הדין:

1. המערער, הגיש בשנת 2002 דוחות לשנים 1996-2000 זאת, לאחר שהוצאה לו שומה על פי מיטב השפיטה. ערעור על דוחות אלו הוגש לבית המשפט המחוזי ביום 7.12.2006.
2. בקדם המשפט, טען פקיד השומה, כי דין הערעור להדחות על הסף וזאת בשל האיחור בהגשתו. הצדדים הסכימו כי בית המשפט ידון תחילה בטענה זו של המערער, במידה וזו תתקבל, ידון בית המשפט לגופו של ערעור.
3. עיקר טענותיו של המערער הינם כי, החברה אומנם רשומה על שמו אך בפועל לא הוא עסק בניהול החברה ואף לא הוא זה שחתום על הדוח השנתי וכן, כי נודע לו על הצווים רק בשנת 2006.
4. בית המשפט קבע, כי הארכת מועד, מותנית ב"טעם מיוחד לאיחור", אומנם, בשנים האחרונות נוהגים בתי המשפט להגמיש את מבחן "הטעם המיוחד", עם זאת, התכלית שבקביעת מועד סופי לערעור נועדה לשרת את הוודאות של בעלי הדין, ייתכן שהבהרת בעל דין כי אינו משלים עם ההחלטה תאפשר במקרים מסוימים ארכת מועד.
5. במקרה דנא, גם אם נפעל על פי ה"מבחן הגמיש" אין מקום להארכת המועד. במהלך הדיון הסכים המערער עם פקיד השומה כי הצווים הומצאו לו עוד בשנת 2003, ניראה כי אופן פעילותו העסקית של המערער נועד להטעות את רשויות המס ובל נשכח כי מדובר בערעור של 10 שנים אחורנית. הערעור נדחה.