שיקוליו העסקיים של הנישום עדיפים על שיקוליו של פקיד השומה
רמי אריה עו"ד רו"ח
ביום 24.07.2008 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים בעמ"ה 9054/05 אידיאל טורס נ' פקיד שומה י-ם כי תמלוגים עבור שימוש במוניטין הינם הוצאה בייצור ההכנסה, בעניין זה, שיקול דעתו של בעל העסק עדיף על שיקול דעתו של פקיד השומה וכי עצם התשלום בפועל מהווה הוכחת תשלום במקום הצגת חשבונית, להלן תקציר פסק הדין:
1. חברת אידיאל טורס (להלן: "המערערת") מוחזקת (99.99%) על ידי חברה זרה בשם קלסיק מרקטינג (להלן: "החברה האמריקאית"). המערערת החלה לפעול בארץ ממועד הקמתה (1982) תחת שמה המסחרי של חברת האם. בשל כך, שילמה המערערת תמלוגים בשיעורים שונים. בנוסף, ערכה המערערת הסכם שמסדיר תשלום התמלוגים, ללא קביעת שיעורן, התמורות השתנו מעת לעת ושולמו בפועל.
2. פקיד השומה (להלן: "המשיב") סירב להכיר לחברה בהוצאות אילו – מכיוון ש"אינן סבירות" ועל כן, פנתה החברה בערעור לבית המשפט.
3. עיקר טענותיו של פקיד השומה לסירובו, הינן כי אין להתיר הוצאות תמלוגים הן בשל גובה הסכומים והן בשל "אי סבירותן". המערערת נשענה שנים רבות על החברה האמריקאית (מאז 1982), ועל כן יכולה לעמוד בעצמה ואינה נזקקת לשירותים כלשהם מהחברה האמריקאית. וכי לא הוצגו חשבוניות וקבלות, המלמדות על מתן השירותים.
4. בית המשפט קבע, יש מקום לנהוג איפוק בכל הנוגע להתערבותו של פקיד השומה זאת מכיוון שישנו קושי להעריך מהו סכום התמלוגים הראוי. מודגש כי גם לסמכות זו יש גבולות ויש להפעילה בזהירות רבה, כל עוד לא נקבע שמדובר ב"הברחת" כספים מהעסק, יש להעמיד את ההוצאות שהוצאו בפועל בחזקת הוצאות נחוצות בהפקת ההכנסה.
5. בהערכת גובה תמלוגים ראוי, טמון יסוד סובייקטיבי, המוכר היטב אך ורק לבקיאים בענף ובעסק. על כן, די לנו בהוכחה שהמערערת הוציאה את ההוצאה, ללא קשר לסכום, בכדי לראותה כסבירה.
6. בענייננו, מסקנת אי-סבירות ההוצאות אליה הגיע המשיב נתקבלה ללא הישענות על בחינה השוואתית כלשהי -לגבי אחוז התמלוגים המקובל בעסק מסוג זה. המערערת הוכיחה כי הגידול בהן חל על רקע הגידול במחזור, סכומי התמלוגים, אף אם הם גבוהים כשלעצמם, אינם בלתי סבירים. די בשימוש בשם החברה האמריקאית כדי ליתן למערערת אותו יתרון עסקי שהיא שילמה בעבורו על-ידי התמלוגים, וזאת מבלי לקבוע אם בשנים הרלבנטיות כבר לא נזקקה המערערת לשירותים נוספים.
7. לעניין היעדר תיעוד - משהוכח שהתמלוגים הם תמורה לשימוש במוניטין אין צורך בחשבונית או קבלה כדי להוכיח זאת. הערעור התקבל.
הערת המערכת: בפסק הדין נקבע כי יש לצמצם את שיקול דעתו של פקיד השומה (ובית המשפט) לשימוש בטענה של "אי סבירות" ככל שמדובר בהוצאות תמלוגים, ניראה כי ניתן יהיה להשתמש בטענה זו באופן רחב ולטעון גם במקרים אחרים לנחיתותה של טענת "אי סבירות" אל מול השיקולים העסקיים השמורים לנישום.
|