עסקאות שניתן לדווח עליהם על בסיס מזומן בשנת 2009

עסקאות שניתן לדווח עליהם על בסיס מזומן בשנת 2009

לפי תקנות מס ערך מוסף הוראת השעה מיום 1.1.2009 ועד ליום 31.12.2009

רמי אריה עו"ד ורו"ח

אל תמהרו להוציא חשבוניות מס בתחילת ינואר, שכן, לפי הוראת השעה שפורסמה בקובץ התקנות מספר 6736 מיום 31.12.2008, פטורים חברות ועסקים העוסקים בתחום נתינת שירותים מהוצאת חשבונית מס על בסיס מועד נתינת השירות או חלק השירות שסופק מידי חודש, אלא הן יכולות להוציא את חשבוניות המס רק במועד קבלת התקבול בפועל. הכול בתנאי שמחזור העסקאות של עוסקים אלו אינו עולה על 15 מיליון ₪ לשנה.

מעתה, נותני שירותים שרשימה חלקית מתוכם מופיעה בהמשך, יוציאו רק חשבונית עסקה בעת ביצוע העסקה או בתום החודש שבה בוצעה העסקה ואת החשבונית עצמה יוציאו רק בעת פירעון התשלום בגין העסקה. כך למשל בעל מוסך יכול מיום 1.1.2009 לא להוציא חשבונית מס לאחר גמר כל תיקון ברכב, אלא רק חשבונית עסקה. חשבונית המס תוצא למתקן הרכב רק במועד פירעון התשלום בגין תיקון הרכב ואם הפירעון נעשה במספר תשלומים בשקים דחויים, הרי יוצאו מספר חשבוניות מס במועד פירעון כל שק שניתן.

משמעות הדחייה לעוסק היא כי במקום לשלם את המע"מ מייד ב- 15 לחודש העוקב למועד ביצוע העסקה ללא קשר למועד קבלת התמורה, הוא ישלם את המע"מ לפי דוח המע"מ רק ב- 15 לחודש החל לאחר שקיבל את התמורה.

עוסקים שמחזורם בשנים עשר החודשים שהסתיימו בחודש אוגוסט 2008, היה עד 1.5 מיליון ₪, תשלום המע"מ ייעשה רק ב- 15 לחודש העוקב, לתמורות שנתקבלו בפועל בחודשיים הקודמים.

עוסקים שיבחרו להמשיך ולהוציא חשבונית בעת ביצוע העסקה ולא במועד קבלת התמורה, יהיו חייבים לדווח ולשלם את המע"מ הכלול בחשבונית ב- 15 לחודש העוקב. לכן, למי שהוראת השעה חלה לגביו, לא מומלץ להוציא חשבוניות מס טרם קבלת התמורה. לעניין זה נזכיר כי לפי סעיף 46 לחוק מע"מ ניתן להוציא את חשבונית המס עד שבעה ימים מיום קבלת התמורה.

מתוך נוסח הוראת השעה לא ברור האם הוראת השעה חלה על דיווח של עסקאות שנעשו מיום 1.1.2009 ועד ליום 31.12.2009 או שהיא חלה גם על עסקאות שנעשו קודם לכן, וטרם הוצאה עליהם חשבונית מכוח סעיף 46 לחוק מע"מ המאפשר להוציא חשבונית בתוך 14 יום מיום העסקה למי שלא דיווח על בסיס מזומן למע"מ. נראה כי פרשנות רשות המיסים תהיה כי התחולה תהיה כי הוראת השעה חלה רק על עסקאות שנעשו בפועל בשנת 2009 בלבד.

כך או כך, מדובר בדחיית מס משמעותית לחברות ועוסקים רבים, שתוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973 חלה עליהן. כגון:

- חברות כוח אדם, חברות שמירה וחברות שירותי ניקיון,

- בעלי אולמות שמחות, מסעדות ומקומות לממכר מזון,

- בתי מלון, פנסיון, מחנה נופש, בית הבראה וקייטנות,

- חברות הובלה, מוניות וחברות הסעה בשכר,

- מוסכים וחברות להשכרת רכב,

- נותני שירותי שיפוצים ותיקונים במבנים,

- בתי קולנוע, תיאטראות ומקומות עינוג ציבורי,

- חלפני כספים,

עוסקים אלו יכולים מעתה להוציא את חשבונית המס ולשלם את המע"מ בגין העסקה רק במועד הפירעון בפועל של התשלום בגין העסקה ולא במועד ביצוע השירות כולו או בחלקו.

נזכיר כי פירעון בפועל הוא פירעון מלא במזומן של התמורה ולא רק קבלת המחאות מעותדות לפירעון או קבלת תמורה בכרטיסי אשראי שטרם נפרעה.

שימו לב להוראה המופיעה בסעיף 7 (ב) כי הקלה זו של דיווח על בסיס מזומן לא תחול על עסקאות בין צדדים קשורים, כאשר מחיר העסקה הושפע מהיחסים המיוחדים שבין הצדדים. דהיינו: בכל עסקה בין צדדים קשורים שניתן לדווחה על בסיס מזומן לפי ההוראה החדשה, יש לוודא כי מדובר במחיר עסקה ראוי ומקובל בשוק. חובת ההוכחה לעניין זה תחול על העוסקים הקשורים.

בכדי להשלים את התמונה, אנו מביאים ציטוט מלא של תקנה 7 לתקנות מע"מ הכוללת את כל העוסקים הראשיים לדווח על בסיס מזומן למע"מ, לרבות נוסח מלא של הוראת השעה לשנת 2009, כדלהלן:

7. (א) אלה עסקאות שהחיוב במס לגביהן יחול עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל:

(1) עסקאות של עוסקים שחלה עליהם חובה לנהל פנקסי חשבונות על פי אחת מהתוספות שלהלן להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), התשל"ג-1973, בתקנות אלה - הוראות מס הכנסה(36): ג' ככל שהיא נוגעת לעוסקים שחלים עליהם סעיפים קטנים (ג), (ד), (ה), (ו) ו-(ז) לסעיף 2 של אותה תוספת, ה' ו', ז', ח', ט' ככל שהיא נוגעת למתווכים, ו-י' ככל שהיא נוגעת למתווכי רכב;

(2) עסקאות של השכרת נכסים;

(3) עסקאות כמפורט בתקנה 6א, כשהמס בשלהן משתלם מאת מקבל השירות;

(4) עסקאות של מתן אשראי;

(5) עסקאות של מכירת מנוי על עיתון, כתבי עת, ספרים, קבצים ועדכוניהם, הצגות, קונצרטים וכיוצא באלה.

(6) עסקאות של עוסק שחלות עליו הוראות סעיף 2(ג) לתוספת י"א להוראות מס הכנסה שלגביהן אינו חייב בהוצאת חשבוניות לפי אותו סעיף.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים(18), או שלא נקבע לה מחיר או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף.