פרשנות מרחיבה מאפשרת פיצוי ממס רכוש לעוסקים מחוץ לאזור הלחימה

פרשנות מרחיבה מאפשרת פיצוי ממס רכוש לעוסקים מחוץ לאזור הלחימה

רמי אריה עו"ד רו"ח

במבצע עופרת יצוקה היה מצב לחימה בטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה. חברות ועסקים הפועלים בטווח זה זכאים לפיצוי לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים ותקנות הוראת השעה שהותקנו לעניין זה, בשל אובדן הרווחים והמחזור שהיו להם בתקופת הלחימה. פיצוי שניתן לתבוע עד שלושה חודשים מיום שפורסמו התקנות לעניין זה.

זה הזמן לניזוקים שנפגעו עקב המצב הביטחוני במבצע עופרת יצוקה כמו גם במלחמת לבנון השנייה, לבחון, בין היתר, את השאלות הבאות: האם ניתן לתקן תביעות שהוגשו לאחר הגשתן? האם רשאי מנהל מס רכוש לדרוש החזר פיצוי שכבר שולם לניזוק? האם ניתן לפרש את תקנות מס רכוש בפרשנות שמרחיבה את מעגל הניזוקים הזכאים לפיצוי? האם ניזוק המתגורר מחוץ לאזור הלחימה אך עובד בתוכו – זכאי לפיצוי ממס רכוש?

סוגיות אלו נדונו לאחרונה בנ.ז. 59/08 בפני ועדת ערר מס רכוש וקרן הפיצויים לגבי תקופת הלחימה שהייתה במלחמת לבנון השנייה ביולי אוגוסט 2006. בעניין זה היה מדובר במרצה עצמאי המספק שירותיו "למכללת ג'ון ברייס" בחיפה. מקום מגוריו של העורר הוא ביישוב זכרון יעקב, אשר אינו מצוי בין ישובי הספר וכן אינו נמנה על ישובי אזור ההגבלה כמפורט בתקנות שהותקנו לעניין מלחמת לבנון השנייה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, המכללה סגרה את שעריה, ומכיוון שכך לא יכול העורר לספק לה את שירותיו. מכאן תביעותיו לפיצויים בגין יולי ובגין אוגוסט 2006. תביעתו לפיצוי בגין יולי אושרה על ידי מס רכוש והוא קיבל את הפיצוי בפועל. אך כשהגיש את תביעתו לפיצוי בגין אוגוסט היא לא אושרה בטענה שאינו עוסק באזור לחימה הזכאי לפיצוי והוא אף נדרש להחזיר את הפיצוי שקיבל בגין יולי.

להחלטות ועדת הערר לעניין זה השפעות רוחב משמעותיות, כדלקמן:

1. סמכות לתיקון תביעות או החלטות מנהל מס רכוש ולדרוש בחזרה "החזר פיצוי"

לעניין סמכותו של מנהל מס רכוש לתקן את החלטתו לגבי יולי 2006 ולדרוש פיצוי שכבר שולם לעוסק, קובעת הועדה כי לפי סעיף 9 לתקנות, יש למנהל מס רכוש סמכות לתקן את החלטותיו תוך ארבע שנים מיום שנקבעו אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי הייתה בה טעות.

נציין כי סמכות זו מטבעה היא דו כיוונית. דהיינו: גם לתובעים יש זכות לדרוש תיקון תביעתם תוך ארבע שנים מיום שהוגשה אם נפלה בה טעות.

הועדה קובעת בעניין דנן כי לפי תקנה 9 האמורה, כי למנהל מס רכוש סמכות לתבוע להשיב לו את הכספים ששולמו לניזוק בטעות.

2. יש לתת פרשנות מרחיבה להוראות הפיצוי ממס רכוש

קובעת הועדה לעניין זה כי תקנות מס רכוש נועדו על מנת לאפשר למי שנפגע, להגיש תביעה בגין נזקיו העקיפים. תכליתו של חוק מס רכוש הייתה ועודנה לפצות את הניזוקים, בגין הנזקים העקיפים שנגרמו להם במהלך מלחמת לבנון השנייה, ולפיכך בכל מקרה גבולי יש לפרש את הכתוב בתקנות בפרשנות מרחיבה שתכניס תחת כנפיו את מי שנפגע, ולא תותיר אותו מחוץ לגדרם של מקבלי הפיצוי, ובלבד שאכן הוא ניזוק.

3. יש לתת פיצוי לניזוק שמשרדיו מחוץ לאזור הלחימה אך עובד בתוך אזור הלחימה.

הועדה סבורה כי יש להבחין בין מי שעובד במספר מקומות, ובכללם במקום שנמצא באזור הגבלה, לבין מי שעובד רק במקום אחד, אצל לקוח אחד, שנמצא באזור הגבלה. היה ויתברר לגבי פלוני, כי אין הוא מחזיק משרד, כי יש לו לקוח אחד, כי הוא נתן את שירותיו במשרדי הלקוח האחד שיש לו, וכי הוא עשה כן כיון שהיה מחויב לעשות כן, היינו לתת את שירותיו במקום ישיבתו של הלקוח ההוא דווקא, וכי אותה עבודה נמנעה ממנו בעת המלחמה בשל היות אותו מקום עבודה באזור הגבלה או ספר, הרי יש לראות בו כמי שמקום עסקו הינו באזור ההגבלה ולהכניסו תחת כנפי התקנות.

אנו רואים כי שוב חוזרת ועדת מס רכוש על החלטות קודמות שלה, לפיהן יש לתת פרשנות מרחיבה לתקנות מס רכוש ולתת פיצוי לניזוקים המוכיחים את נזקיהם עקב מצב לחימה לפי תכלית חוק מס רכוש.

נזכיר כי לשאלה: האם חברות ועסקים שמקום משרדם הרשום או מקום מגוריהם הוא מחוץ לטווח אזור הלחימה, אך עובדים בפועל בתוך הטווח שהוגדר כאזור לחימה, זכאים לפיצוי ממס רכוש ? עמדת מס רכוש כפי שקיבלה ביטוי בהוראת הביצוע שיצאה לעניין זה, היא כי עוסק שמשרדו הראשי מחוץ לאזור הלחימה ומקיים סניף קבוע בתוך אזור הלחימה זכאי לפיצוי ממס רכוש. לפי פרשנות מס רכוש הרי כסניף קבוע באזור הלחימה ייחשב רק מקום עיסוק שהיה בבעלות או בשכירות של העוסק חצי שנה לפחות קודם לתחילת הלחימה. זאת בנוסף לזכאות עוסקים מחוץ לאזור הלחימה שיש להם עובדים שמקום מגוריהם באזור הלחימה.

אולם, עוסקים רבים אינם מקיימים דווקא משרד קבוע באזור הלחימה, ולמרות זאת הם זכאים לדעתנו לפיצוי לפי חוק מס רכוש, ככל שהם עובדים בפועל באזור. כך למשל חברה שמשרדיה מחוץ לאזור הלחימה אך יש לה קו חלוקה קבוע בתוך אזור הלחימה או מרצה הנוהג להרצות במכללת ספיר או באוניברסיטת באר שבע שהושבתו בתקופת הלחימה לפי הוראות פיקוד העורף.

מסתבר כי בתקנות מס רכוש עצמן אין כל הגדרה למושג "סניף" ולכן, עמדת מנהל מס רכוש בהוראת הביצוע שיצאה לעניין זה, משקפת אך ורק את דעתו בלבד ואינה נובעת בהכרח מהתקנות עצמן.

במקרה דנן הועדה נותנת פרשנות שתביא לעוסק שמקום מגוריו מחוץ לאזור הלחימה אך עובד בתוך אזור הלחימה פיצוי לפי חוק מס רכוש. זאת אף אם אין לו כלל סניף או משרד קבוע באזור הלחימה. אומנם בעניין דנן דורשת הועדה מהעורר להוכיח כי עבודתו בוצעה אך ורק עבור לקוח מאזור הלחימה. אולם, נראה לנו כי גם אם יוכיח העורר כי יש לו עיסוק משמעותי בתוך אזור הלחימה ונמנע ממנו לעסוק בעיסוק זה עקב המצב הביטחוני באזור הלחימה, הרי הוא יזכה לקבלת פיצוי ממס רכוש ממש כמו עוסק בתוך אזור הלחימה. פרשנות זו נכונה לתכלית חוק מס רכוש וקרן הפיצויים לפצות עסקים שנפגעו עקב המצב הביטחוני באזור שהתקנות חלות עליו, בין אם מדובר בעסקים קבועים באזור, בסניפים קבועים או בעיסוקים קבועים באזור הלחימה.

רמי אריה עו"ד רו"ח מומחה לדיני מיסוי. מידע נוסף באתר האינטרנט של מיסים ועסקים www.ralc.co.il .