טיפול בילדים- הוצאה מוכרת

הטיפול בילדים – הוצאה מוכרת

ליאור וורסל, רו"ח

ב 30 באפריל 2009 פסק בית המשפט העליון בע"א 4243/08 הלכה מהפכנית בנושא הכרה בהוצאות הטיפול בילדים.

מאמר זה בא לנתח את פסק הדין (המשתרע על 42 עמודים)

הדיון המשפטי היה ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי שקיבל את תביעתה של עו"ד ורד פרי להכרה בהוצאות השגחה על ילדיה כהוצאות בייצור הכנסה.

בית המשפט העליון קבע בפסק הדין כי הוצאות השגחת הילדים (להבדיל מהוצאות העשרת הידע של ילדים) , הינם הוצאות בייצור הכנסה במקרה ש 2 בני הזוג עובדים, אם אחד מהם אינו עובד, אזי הוא מסוגל להשגיח על ילדיו ולכן אין זו הוצאה בייצור הכנסה.

בית המשפט פסל את טענת רשויות המס שטענו בין השאר כי הסדר מתן נקודות זיכוי נועדו לצורך זאת באומרו "על מנת שהוצאה לא תותר בניכוי עקב הענקת זיכוי נדרש כי הזיכוי יינתן בעד אותה הוצאה ממש, נקודות הזיכוי ניתנות משנת הלידה ועד השנה שבה מלאו לילד 18 שנים, קרי גם בגילאים שבהם אין צורך להשאיר את הילדים במסגרות השגחה על מנת לצאת לעבודה, נקודות הזיכוי לפי סעיף 40 ניתנות גם במקום שבו רק אחד מבני הזוג עובד..."

ההוצאות להשגחת ילדים חיוניות לאפשרות שבני הזוג ייצרו הכנסה וככזו היא חייבת להיות מוכרת.

וכפי שקבע השופט בבית המשפט המחוזי (ובית המשפט העליון קיבל זאת) "הוצאות ההשגחה הן אינצידנטליות ליצירת ההכנסה שכן אלמלא היו הילדים תחת השגחה לא יכולה הייתה המשיבה להפיק הכנסה כלל... אלא (הם) הוצאות שנדרשות למעשה שעה שעה במהלך הפקת ההכנסה... הוצאות השגחה על הילדים היא הוצאה בעלת זיקה ממשית וישירה לייצור ההכנסה. היא מוצאת על מנת לאפשר להורה להפיק הכנסות ; השמת הילדים תחת השגחה מהווה הכרח שבלעדיו אין ההורה יכול להפיק הכנסות... ככל שניתן לכמת את ההוצאה שהוצאה לצורך ההשגחה – אזי יש בסיס לקביעה כי הוצאה זו הוצאה לשם ייצור ההכנסה בלבד"

בית המשפט הפריד בין הוצאות שהן השגחה מלאה לבין הוצאות מעורבות בין השגחה להעשרה.

"התשלום לשמרטף או למטפלת בבית ניתן כשכר בעבור השגחה ויש להתיר את מלוא ההוצאה בניכוי-בכפוף לעיקרון של סבירות ההוצאה"

ביחס למועדונית בשעות אחר הצהריים (אחרי הלימודים), בית המשפט קבע כי עיקר ההוצאה נועד לשם השגחה אבל יש גם מרכיב של העשרה ולכן יותר בניכוי שני שליש מההוצאה (כאשר השליש האחר מביא בחשבון את טובת ההנאה האישית לרבות ארוחה).

בית המשפט קובע עוד כי תשלומים למעון (שבו סופקה לילדים גם ארוחת צהריים), יוכר מחצית הסכום כהוצאת השגחה (מותרת בניכוי) ואם ארוחת הצהריים משולמת בנפרד אזי יוכר 2/3 מן התשלום כהוצאה בגין השגחה.

יש לציין שלפי פסק הדין של המחוזי (ובית המשפט העליון לא דן בחלק זה), ההטבה הינה עבור ילדים עד גיל 14

לענין תחולת המהפכה הנ"ל, 2 שופטות מתוך החמישה הציעו לדון בהכרעה של התחולה בדיון אחר, אך ההחלטה ע"פ המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, הינהו שהתחולה תהיה החל מינואר 2010

בית המשפט זורק את הכפפה חזרה למחוקק ומציין שראוי שהמחוקק יקבע את הכללים ואת ההחלטה כנגד מי מבני הזוג ראוי לזקוף את הניכוי (מן הסתם המחוקק יקבע זאת רק לאישה ולא לבעל על מנת להקטין את הנטל התקציבי שיוצר פסק הדין)

"..משקבענו כי הוצאות ההשגחה על ילדים הן בגדר הוצאה בייצור הכנסה וכי ניתן עקרונית לכמתן ולהתירן בניכוי, יוכלו המחוקק,מחוקק המשנה ורשויות המס – אם יבחרו לעשות כן- לבצע פעולות אשר יבהירו את הכללים המנחים בדבר חילוץ ההוצאה המותרת בניכוי. המחוקק ומחוקק המשנה ואולי אף רשויות המס, יוכלו גם להידרש לשאלה כנגד הכנסותיו של מי מבני הזוג ראוי לזקוף את הניכוי. ועד שיעשה כן – ראוי יהיה,כך נראה לנו, כי רשויות המס יזקפו את שיעור הניכוי בחלקים שווים כנגד הכנסתו של כל אחד מבני הזוג. הוראה כזו לא זו בלבד שתמנע מניפולציות פיסקאליות שאין להן הצדקה, אלא שהיא גם תתיישב היטב עם עקרון ההגינות ועקרון השוויון" (ההדגשה שלי ל.ו.)

רשות המיסים טענה כי מהתרת הניכוי הנ"ל ייהנו במיוחד השכבות העליונות והמבוססות שבהן ממילא שיעור הנשים העובדות הוא גבוה, לטענה זו משיב השופט ואומר "התרה בניכוי של הוצאה בייצור הכנסה אינה הטבה ואינה סובסידיה סקטוריאלית, ההתרה בניכוי של הוצאה בייצור הכנסה נגזרת מתכליתו של מס ההכנסה למסות את הכנסתו האמיתית של האדם."

לסיכום, כעולה מפסק הדין ועד שיותקנו תקנות אחרות, החל משנת 2010 יותרו גם לעצמאיים וגם לשכירים הוצאות לטיפול בילדיהם בכפוף להמצאת קבלות ואישורים על התשלומים.

סוגיות מעניינות שעולות מקריאת פסק הדין

1.רשות המיסים טענה שהתרתן של הוצאות השגחה עלולה לחייב בניכוי הוצאות נוספות בעלות זיקה רחוקה לייצור הכנסה כגון הוצאות נסיעה לעבודה, הוצאות שכר דירה ששכר נישום לצרכי עבודתו, הוצאות ביגוד ועוד נקודה למחשבה - יתכן וזה המקום לנסות לתבוע הוצאות אלו ובטענות דומות לטענות שנטענו בתיק זה, יתכן וההוצאות האלו יוכרו.

2.מה קורה בעסק שעובדים בו יחד הבעל והאישהורק אחד מהם רשום בגלל נושא החישוב המשותף, האם השני יחשב כיכול לטפל בילדים בהיותו "לא מועסק" ?

3. מה יקרה עם מישהו יתבע לשנים שלפני 2010 את ההוצאה ויטען את אותן טענות שבית המשפט העליון קיבל, רשויות המס מן הסתם לא יקבלו את טענתו בתואנה שנקבעה תחולה משנת 2010 , אך אותו אדם יוכל לגשת למשפט ותוך הסתמכות על דברי השופטת נאור והשופטת חיותלטעון שהשאלה של התחולה מורכבת ולא ניתן לקבוע אותה בפסק הדין שהיה ואין סיבה להפלות נישומים.

* המחבר: וורסל ליאור רו"ח, שותף במשרד וורסל את וורסל רואי חשבון