תחולת פסיקת בהמ"ש העליון רטרואקטיבית גם לגבי שומות סגורות

תחולת פסיקת בהמ"ש העליון רטרואקטיבית גם לגבי שומות סגורות

משה כדר, עו"ד ורו"ח

רק לאחרונה קבע בימ"ש העליון בפס"ד המדובר בעניין ורד פרי (ע"א 4243/08) בעניין התרת הוצאות השגחה על ילדים כניכוי מן ההכנסה לצרכי מס) תחולה ספציפית שישומה יחל אך משנת 2010, הגם שהדעות נחלקו בפס"ד דינו של בית המשפט העליון, והנה בפסק דינה של ועדת ערר מס שבח בתל אביב: וע 1268/07 א.א. נכסים נ' מנהל מסמ"ק מרכז, אשר ניתן זה לאחרונה (ביום 5/5/09), נקבע ישומה של הלכת בימ"ש עליון בהחלה רטרואקטיבית.

השאלה שנידונה בפני הוועדה הייתה האם התרתן של הוצ' מימון בניכוי מהשבח בשל הלכת מ.ל. השקעות (ע"א 4271/00) תחול רטרואקטיבית גם במקרה בו הפכה שומה לסופית ללא שהותרו הוצאות המימון , תוך פתיחת השומה.

עובדות המקרה בקליפת האגוז: א.א. נכסים בע"מ (להלן:"העוררת") מכרה בשנת 2000 נכס מקרקעין, לאחר התדיינויות מסוימות נקבעה החלטה בהשגה, והותרו חלק מהניכויים שנדרשו. הוצאות מימון כלל לא נדרשו בהשגה, ומובן כי לא הותרו, כנהוג באותה עת.

בחלוף כשלש וחצי שנים מהוצאת השומה הסופית, ובשל הלכת מ.ל. השקעות מיום 17.03.03, שהתירה בניכוי הוצאות מימון משבח מקרקעין, הגישה העוררת למנהל מסמ"ק בקשה לתיקון שומתה בשל טעות שנתגלתה בשומה וזאת בהתאם לסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן:"החוק").

הבקשה נדחתה, רק כעבור כשנתיים נוספות!! מיום דחיית הבקשה הוגש הערעור. (נציין כי מנהל מסמ"ק ויתר על טענת סילוק הערר על הסף, עקב האחור בהגשתו).

טענותיה העיקריות של העוררת היו: כי יש להחיל עליה רטרואקטיבית את הלכת מ.ל השקעות ולהתיר ניכוי הוצאות הריבית בשומתה, זאת בין השאר תוך הסתמכות על הלכת סמי (ע"א 5954/04 + 1857/05), אשר בו נקבע כי שינוי הלכת בימ"ש עליון חלה למפרע, וכן על כי התכלית החקיקתית הינה הטלת מס אמת על רווח אמיתי.

לעומתה טען מנהל מס שבח כי "שינוי הלכה פסוקה אינו מקים עילה לתיקון השומה לפי סע' 85(3) לחוק, בטענה שמי שנהג על פי ההלכה קודם לכן, טעה טעות משפטית" ולכן אין להתיר תיקון השומה. לטענתו תיקונים 50 ו-55 לחוק אמנם התירו בניכוי הוצאות מימון גם לגבי מקרקעין שנרכשו לפני יום תחולת התיקונים, אך רק בעסקאות שנחתמו לאחריו. וכן:"כאשר עסקינן בעניינים פיסקליים, אין זה רצוי לאפשר לא לרשויות המס, ובוודאי שלא לנישומים...לתקן השומות בעילה של טעות משפטית על פי סעיף 85(3) לחוק, כל אימת שביהמ"ש העליון יפסוק הלכה חדשה. גישה זו מתחייבת מאינטרס ההסתמכות, אינטרס היציבות, אינטרס הוודאות ואינטרס הסופיות". כמו כן ציין המנהל כי על הלכת סמי מתנהל דיון נוסף בביהמ"ש העליון לעניין התחולה למפרע.

הוועדה קבעה: "אין כל ספק כי "טעות בשומה" כוללת טעות משפטית. אלא שהשאלה כאן היא האם שינוי הלכה ופרשנות חדשה של הדין היא טעות משפטית של הנישום או של המנהל כאשר נהגו לפי מצב משפטי קודם".

תוך תאור דיוני ביהמ"ש העליון (בפרשת סולל בונה), שם בהרכב של שבעה שופטים נקבע כי למעשה יש להחיל הלכה שנקבעה בנושא אחר (הלכת אטינגר) למפרע, קובעת ועדת הערר:"האם ראוי שמ.ל תהיה היחידה שתזכה משינוי ההלכה לעניין ניכוי ריבית והפרשי הצמדה? התשובה לכך שלילית".

יתרה מזו, וכדי לדכא טענת ההסתמכות קובעת הועדה:"לעיתים יהיה מקום ליתן תוקף למפרע להלכה החדשה גם אם יש בכך פגיעה באינטרס ההסתמכות, שאינו ערך עליון ויש לאזן בינו לבין הערכים והשיקולים המתנגשים עימו"

"...הנה כי כן (בהלכת סמי) בא פסק הדין של ביהמ"ש העליון ומבהיר כי אין כל מניעה להחיל הלכה חדשה למפרע, גם כשמדובר בעניינים פיסקליים, ולפיכך דינן של כל האסמכתאות שהביא המשיב בדבר אי תחולה למפרע של הלכות חדשות בענייני מס, דינן להדחות מפני פסק הדין בהלכת סמי".

ובסיום מתייחסת ועדת הערר ל"תכלית המיסוי" :"לאור פסיקת העליון בהלכת מ.ל הנ"ל יש ליישם פרשנות תכלית רחבה ולקרוא לתוך הוראות החוק את התוכן הכלכלי של העסקה לרבות לעניין התרת הוצאות וניכויין,...כדי להגיע למס רווח אמיתי וצודק...".

הערר נתקבל והשומה נפתחה !! (התיק הוחזר לברור איכות וכימות הוצאות המימון).

לא למותר לציין, כי טרום הפסיקה ניסתה המערערת להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בימ"ש מול מנהל מיסוי מקרקעין. פשרה שלא הסתייעה !

ככל שניתן ללמוד מערר זה כל עוד לא יתקבל ערעור רשות המיסים על פס"ד זה, הרי שהלכה חדשה של ביהמ"ש העליון, כל עוד לא נאמר בו אחרת במפורש (כפי שכן קרה באופן ספציפי בהלכת ורד פרי ברוב של 3 נגד 2), חלה למפרע, וניתן אף לדרוש פתיחת שומה, בעילת "טעות בשומה" !!

בפועל, יש להניח כי לאור הוראות סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, נישומים לא רבים יוכלו "ליהנות" ממקרה ספציפי זה בדרישת הוצ' מימון רטרואקטיבית (התיישנות בתוך 4 שנים מיום הוצאת השומה), אך המסקנה הברורה העולה מערר זה הינה כי מקום בו יש ספק לנישום תמיד ראוי להגיש ערר/ערעור. התוצאות מדברות בעד עצמן!