|
הקמת חברה בקפריסין: שאלות נפוצות
קומפני אקספרס - ישראל
1. איזה חוק מתייחס להקמת חברות במדינה?
החוק הרלוונטי הוא חוק החברות של קפריסין מס' 113. החוק, שתוקן מספר פעמים, זהה במובנים רבים לחוק החברות של בריטניה מ-1948.
2. מהם היתרונות העקרוניים של חברות המוקמות בקפריסין?
א. מערכת המס של קפריסין מותאמת לחקיקה של האיחוד האירופי ולדרישות ה-OECD (ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי).
ב. קפריסין חתמה עם מדינות רבות ברחבי העולם על אמנות למניעת כפל מס - אמנות המאפשרות תכנון מס בינלאומי.
ג. מס חברות אחיד בשיעור 10% מוטל על כל החברות.
ד. אין ניכוי מס במקור על דיבידנדים המשולמים לזרים, ואין ניכוי מס במקור על דיבידנדים המשולמים מחברה מקומית אחת לחברת האם הקפריסאית שלה. מעבר לכך, דיבידנדים שמועברים מחברה זרה לחברה מקומית או חברה זרה שמחזיקה במוסד קבוע בקפריסין, פטורים ממסי מגן (defence contribution tax), זאת במידה שהחברה המקבלת מחזיקה בלפחות 1% מהחברה שמשלמת את הדיבידנדים, עם היוצאים מהכלל הבאים: 1) אם יותר מ-50% מפעילויות התשלום של החברה מובילות להכנסת השקעה 2) אם שיעור המס הזר נמוך באופן ניכר משיעור המס המשולם בקפריסין.
ה. רווחים מהעברת בטחונות (מניות, אגרות חוב וכו') פטורים ממיסוי. על מכירת מניות בחברות שמחזיקות נדל"ן בקפריסין יוטל מס רווחי הון.
ו. במקרה של הרווחת רבית, או במידה שהרבית משויכת לפעילויות הרגילות של החברה (בחברות פיננסיות, לדוגמה), מוטל מס חברות בשיעור 10% על הסכום הכולל של הרבית. כאשר הרבית זהה לפעילות העיקרית של החברה, מס חברות בשיעור 10% מוטל על 50% מהרבית הכוללת שהורווחה, ומס תרומת הגנה מיוחד בשיעור 10% מוטל על כל הרבית. אין ניכוי מס במקור על תשלום רביות שנעשה לתושבים זרים.
ז. תמלוגים הנוצרים בקפריסין על ידי זרים, בהתאם לזכויות בתנאי השימוש מחוץ לקפריסין, פטורים ממס.
3. איזה הליך יש לבצע לאחר הקמת ורישום החברה? אילו דרישות רגולאריות יש למלא (כגון תיעוד מסמכים, הון מניה, רישום מניה, סוכן מקומי רשום)?
א. הצעד הראשון בהליך הרישום של חברה הוא בחירת שם החברה, והגשת בקשה לאישור השם אצל רשם החברות לאחר מכן. תהליך האישור אורך לרוב בין 4 ל-7 ימי עסקים. חוק החברות מעניק לרשם החברות את הסמכות לסרב לרשום שם לא רצוי כאשר, לדוגמה, הוא דומה מדי לשם של חברה קיימת או שהוא עלול להטעות בדרך כלשהי.
ב. לאחר אישור השם יש להכין את מסמך ההתאגדות ותקנון החברה, בהתאם לפעילות העיקרית של החברה (למשל: פיתוח, אחזקה, בנייה או השקעה), ולהגישם לרשם החברות בצירוף מידע על בעלי המניות הראשונים בחברה.
המסמכים החשובים ביותר מבין המסמכים שיש להגיש לרשם החברות לצורך התאגדות החברות הם מסמך ההתאגדות ותקנון החברה.
מסמך ההתאגדות – Memorandum Of Association
כל חברה קפריסאית מחויבת להחזיק במסמך התאגדות. התפקיד העיקרי שלו הוא לקבוע "raison d'être", המטרה בשבילה החברה קיימת, ולהסדיר את עסקיה עם זרים.
המסמך חייב לכלול את הסעיפים הבאים:
1. בסעיף השם מוצג שם החברה המלא. המילה האחרונה בשם החברה חייבת להיות "בע"מ". התוספת מזהירה זרים העובדים עם החברה מפני כך שהתחייבות בעלי המניות מוגבלת, וכי הם יכולים לצפות לתשלום חובות החברה אך ורק מקרנות החברה.
2. סעיף המשרד הרשום קובע מהי המדינה שבה ממוקם המשרד הרשום של החברה.
3. סעיף האובייקט קובע מהן המטרות העסקיות של החברה ומה היא מוסמכת לעשות.
4. סעיף ההתחייבות המוגבלת קובע כי ההתחייבות של חבריה היא מוגבלת.
5. סעיף ההון קובע מהו הון המניה המורשה של החברה ומהי החלוקה שלו למניות בערך נקוב מסוים.
6. בסעיף ההתאגדות מצהירים החברים המייסדים שהם מעוניינים להקים חברה וכי הם מסכימים לקחת את המניות המצוינות לצד שם כל בעל מניה במסמך.
תקנון החברה – Articles Of Association
כל חברה בקפריסין חייבת להחזיק בתקנון חברה. תקנון החברה כולל את החוקים הכללים לרגולציה והניהול הפנימיים של החברה, והוא כולל תקנות הנוגעות לעניינים כגון סמכויות הדירקטור, מהלך אסיפות החברים, ניהול פגישות הוועד המנהל וכן הלאה.
דרישות אחרות כוללות:
הון מניה: החוק לא דורש הון מניה מינימאלי לצורך התאגדות של חברה פרטית, אך כל אדם החתום על המסמך חייב לחתום על לפחות מניה אחת (לפי קטע 4(c) בחוק החברות).
הון המניה הרשום המינימאלי הנדרש לחברה ציבורית חייב להיות 15.000 לירות קפריסאיות (25.650 יורו).
משרד רשום: חוק החברות הקפריסאי קובע כי המשרד הרשום של החברה חייב להיות בטריטוריה של הרפובליקה של קפריסין. המשרד הרשום הוא המקום אליו ניתן לשלוח לחברה צווים, זימונים, הודעות, הוראות ומסמכים רשמיים אחרים.
תעודת התאגדות – Certificate Of Incorporation
במידה שכל המסמכים הנדרשים הוכנו כראוי ונשלחו לרשם החברה, ורשם החברות סבור שמולאו כל הדרישות המשפטיות הנוגעות לרישום, אז תונפק תעודת התאגדות. הדבר אורך לרוב בין 4 ל-7 ימים.
לאחר הנפקת התעודה, נעשית החברה לישות משפטית המובחנת מחבריה וממנהליה.
כתוצאה מהמעמד המשפטי הנפרד של החברה יש ביכולתה, בין היתר:
· להחזיק בבעלות על נכסים.
· להיות נאמנה לחובותיה.
· לתבוע את בעלי החוב שלה.
· המשכיות תמידית – החברה לא מפסיקה להתקיים רק משום שחבר בה מת או מפסיק להיות חבר מסיבות אחרות.
4. האם אפשר להקים ולרשום חברה אונליין?
לא. רישום החברה בקפריסין דורש הצהרה של עורך דין מומחה שנשבע בנוכחות הרשם. מעבר לכך, משרד רשם החברות עדיין לא מחזיק במשאבים המאפשרים לחברה להירשם ברשת. עם זאת ניתן לבצע את הזיהוי והכנת המסמכים באמצעות עו"ד במדינה אחרת.
5. האם יש בקפריסין הגבלות כלשהן על מי שיכול להיות בעל מניות או דירקטור?
בעלי המניות בחברה בקפריסין צריכים להיות תושבים ו/או אזרחים מכל מדינה מעל גיל 18.
6. האם ישנן הגבלות כלשהן על מספר בעלי המניות או הדירקטורים? האם נחוץ למנות מזכיר? מהו המבנה הניהולי הנפוץ ביותר במדינה?
המספר המינימאלי של בעלי המניות להתאגדות של חברה ציבורית הוא שבעה. עבור חברה פרטית המספר הוא אחד.
חברה פרטית יכולה להחזיק בדירקטור אחד בלבד ובמזכיר, אך הדירקטור היחיד של החברה לא יכול לשמש גם כמזכיר. במקרה של חברה פרטית עם התחייבות מוגבלת שיש בה חבר יחיד, הדירקטור היחיד יכול לשמש גם כמזכיר החברה.
חברה ציבורית נדרשת להחזיק בלפחות שני דירקטורים ובמזכיר.
המבנה הנפוץ ביותר הוא של שני בעלי מניות, דירקטור אחד ומזכיר אחד.
7. האם שירותי נאמנים נחוצים?
אם אנונימיות ופרטיות חשובות לך, אפשר לספק לך דירקטורים נאמנים, מזכיר או בעלי מניות נאמנים לחברה שלך.
בעלות המוטב על החברה מוגנת באמצעות ההוצאה לפועל של שטר המכר של הנאמנות, בין המוטב ובין כל בעל מניות נאמן ממונה, כאשר היא מעניקה למוטב גישה מלאה להעברה עתידית של רווחים מהמניות המדוברות. מכתב פיצוי, ממוען לדירקטור הנאמן ולמזכיר, צריך להיחתם גם הוא על ידי המוטבים.
8. האם מניות למוכ"ז מותרות?
חברות קפריסאיות אינן מנפיקות מניות למוכ"ז.
9. אילו דרישות רגולאריות צריכה החברה למלא (רישום מניות, מילוי חשבונות, אסיפות כלליות שנתיות, פגישות בעלי מניות וכד')?
חשבונות וחשבונאות
כל חברה חייבת לשמור במשרד הרשום שלה את ספרי החשבונות המתאימים. ספרי החשבונות צריכים לספק אבחנה אמיתית והוגנת על מצב ענייני החברה כמו גם הסברים לעסקאות שלה. החברות לא צריכות להתאים את הצגת החשבונות ל-IAS, International Accounting Standards.
כל חברה שמחזיקה בחברת בת חייבת להציג חשבונות כספיים מאוחדים באסיפה הכללית השנתית שלה.
כל חברה חייבת למנות רואי חשבון עצמאיים האחראיים לדו"חות הכספיים של החברה ותשלום המסים. רואי החשבון הממונים חייבים להיות מוכשרים לכך בהתאם לקטע 155(1) בחוק החברות.
אסיפות כלליות שנתיות (AGM)
כל חברה נדרשת על פי חוק לערוך אסיפה כללית שנתית בכל שנה קלנדארית. האסיפה מוגדרת ככזו בהודעות המכריזות על כינוסה. לא יחלפו יותר מ-15 חודשים בין אסיפה אחת לבאה אחריה. עם זאת, חברה יכולה לקיים את האסיפה הכללית השנתית תוך 18 חודשים מהקמתה.
דו"ח שנתי
כל החברות נדרשות להגיש דו"ח שנתי לרשם החברות פעם אחת לפחות בכל שנה קלנדארית, ולספק בו פרטים המתייחסים לחברה. למעט מקרה בו החברה היא חברה פרטית פטורה, יש לצרף לדו"ח העתקים מורשים של המאזן, חשבונות רווח והפסד ודו"ח רואי חשבון ודירקטורים. אי מילוי הדו"ח השנתי עלול להביא להטלת קנס על החברה ועל כל בכיר אחראי. יותר מכך, רשם החברות יכול לגרוע את שם החברה מהרשימה במידה שישנו יסוד סביר להאמין שהחברה לא מנהלת עסקים או שהיא אינה פעילה.
10. האם ישנן דרישות רגולאריות הנוגעות לסוכני הקמת החברה?
עורך דין מקומי רשום החבר ב-Cyprus Bar צריך לחתום על מסמך ההתאגדות ותקנון החברה.
11. מהו הגוף הרגולארי הרלוונטי, ואילו כוחות אכיפה יש לו? אילו פתרונות ישנם במקרה של אי מילוי החוקים הרגולאריים?
רשם החברות הוא הגוף הרגולארי ויש לו הסמכות לאכוף קנסות ולגרוע את החברה מהרשימה. הפתרון היחד הוא להיענות לדרישות הרשם.
12. אילו סוגי חברות מקבלים הכרה במדינה זו? מהם המאפיינים המרכזיים שלהם (חברות פטורות, חברות רגילות, חברות זרות)?
א. חברה פרטית מוגבלת במניות: רוב החברות הרשומות מוגבלות במניות. משמעות הדבר הוא שעם פירוק החברה מוגבלת ההתחייבות של חבר לסכום מסוים, אם בכלל, שנותר מהמניות שלא שולמו. חברה פרטית היא חברה שעל פי תקנון החברה שלה:
1) אוסרת את הזכות להעברת מניות החברה.
2) מגבילה את מספר החברים ל-50, להוציא את אלו המועסקים בחברה ואלו שהיו מועסקים בה בעבר והמשיכו להיות חברים בחברה לאחר שהפסיקו להיות מועסקים.
3) אוסרת את הזמנת הציבור לחתום על מניות או אגרות חוב של החברה.
4) אוסרת הנפקת מניות למוכ"ז.
ב. חברה פרטית מוגבלת בערבות: בסוג זה של חברה נעשה שימוש בעיקר לצורך צדקה וללא מטרות רווח. בשונה מחברה פרטית מוגבלת במניות, ההתחייבות של חברי החברה הפרטית המוגבלת בערבות מוגבלת לסכום שהחברים הבטיחו לתרום כדי לרצות את הנושים אם וכאשר החברה נפגעת.
ג. חברה ציבורית מוגבלת במניות: כאשר חברה רשומה כחברה ציבורית, הדבר צריך להיות מצוין במסמך ההתאגדות והמילים "Public Company Limited" (או: Public Co. Ltd או: P.L.C e.t.c) חייבות להיות מצוינים בסוף השם. ההבדלים העקרוניים מחברות פרטיות:
1) המניות של חברה ציבורית ניתנות להעברה בחופשיות.
2) חברה ציבורית יכולה להנפיק מניות או אגרות חוב לציבור.
3) לפני הנפקת כל אחת מהמניות או אגרות החוב שלה לציבור, חברה ציבורית חייבת להנפיק תשקיף או דו"ח.
4) החברה אינה רשאית להתחיל בעסקים עד לקבלת תעודת סחר מרשם החברות.
5) אין הגבלה על מספר החברים המקסימאלי בחברה כזו, אך חייב להיות מספר מינימאלי של שבעה חברים.
6) הון המניה המינימאלי של חברה ציבורית בע"מ הוא15.000 לירות קפריסאיות (כ-25.650 יורו).
7) חברה ציבורית חייבת להחזיק בלפחות שני דירקטורים, אך חברה פרטית צריכה אחד בלבד.
8) חברה ציבורית חייבת לקיים פגישה משפטית.
9) חברה ציבורית יכולה להנפיק שטר מניה.
10) חברה ציבורית אינה יכולה להנפיק מניות בהנחה.
13. מהי חברה אירופית ציבורית בע"מ (Societas Europea)?
תקנת הנציבות האירופית מס' 2157/2201 על תקנון לחברה אירופאית אומץ ב-8 באוקטובר 2001, והיא מכילה חוקים בנוגע לחברות אירופיות ציבוריות הידועות כ-Societas Europae, חברה אירופית בשפה הלטינית. החקיקה החדשה נכנסה לאכיפה באוקטובר 2004. קפריסין תיקנה את חוק החברות ב-2006 כדי ליישם את אותו חוק.
ניתן להקים חברה אירופית ציבורית (SE) בארבע דרכים:
1. באמצעות "מיזוג" של שתיים או יותר חברות שקופות פרטיות בתנאי שלפחות שתיים מהן נשלטות תחת החוק של מדינה חברה אחרת.
2. באמצעות יצירת חברת אחזקות אירופית על ידי חברות שקופות פרטיות או ציבוריות, בתנאי שלפחות שתיים מהן:
א. נשלטות תחת החוק של מדינה חברה אחרת, או:
ב. החזיקו במשך שנתיים לפחות בחברת בת הנשלטת תחת החוק של מדינה חברה אחרת, או בסניף הממוקם במדינה חברה אחרת.
3. באמצעות הקמת חברת בת אירופית ציבורית על ידי חברות ציבוריות או פרטיות בתנאי שלפחות שתיים מהן:
א. נשלטות תחת החוק של מדינה חברה אחרת.
ב. החזיקו במשך לפחות שנתיים בחברת בת הנשלטת תחת החוק של מדינה חברה אחרת, או בסניף הממוקם במדינה חברה אחרת.
4. באמצעות טרנספורמציה של חברה ציבורית שקופה קיימת לחברה אירופית ציבורית, בתנאי שבמשך שנתיים לפחות היא החזיקה בחברת בת שנשלטה בידי החוק של מדינה חברה אחרת.
החברה האירופית הציבורית חייבת להחזיק בהון מינימאלי של 120,000 יורו.
המשרד הרשום של החברה האירופית הציבורית חייב להיות המקום בו נמצאת המנהלה המרכזית. החברה האירופית הציבורית יכולה להעביר בקלות את המשרד הרשום שלה בתוך הקהילה, מבלי לפרק את החברה במדינה חברה אחת כדי להקים אחת חדשה במדינה אחרת.
לפי התקנה, במקרים שאינם מוסדרים על ידי התקנה חוקי מדינה חברה הנוגעים לחברה שקופה ציבורית הנמצאת במדינה, נוגעים גם לחברה אירופית ציבורית שמחזיקה במשרד רשום באותה המדינה.
פסקה 20 במבוא של התקנה קובעת כי התקנה אינה מכסה, בין היתר, ענייני מיסוי. התנאים של חוק המדינה החברה ושל האיחוד אם כך הם התקפים בענייני מס.
קפריסין היא האזור השיפוטי האטרקטיבי ביותר עבור חברות אירופיות ציבוריות, בהתחשב בשיעורי המס הנמוכים שלה ורשת האמנות המקיפה שלה למניעת כפל מס.
14. האם חברות קיימות יכולות לשנות מיקום למדינה זו? אם כן, אילו הליכים יש לבצע?
החברה יכולה לשנות את כתובת המשרד הרשום שלה באמצעות הגשת בקשה לרשם החברות.
15. מהי חברה בינלאומית? האם חברות כאלה מקבלות הכרה במדינה זו, ואם כן, כיצד ניתן להקים ולרשום אותה?
כיום אין יותר הבחנה בין חברות בינלאומיות (IBC) לחברות מקומיות. מס חברות אחיד בשיעור של 10% מוטל על כל החברות. חברות בינלאומיות צריכות לבצע את אותם הליכי רישום בדומה לחברות מקומיות.
16. האם חברות היברידיות זוכות להכרה במדינה זו? אם כן, מהם השימושים והיתרונות העיקריים שלהן, וכיצד ניתן להקים ולרשום אותן?
הדבר אינו ניתן ליישום.
17. מהן הזכויות החוקיות של בעלי המניות? כיצד ניתן לאכוף זכויות אלו?
זכויות בעלי המניות בכל חברה מוסדרות על ידי תקנון החברה. הזכויות של בעל מניה בכל חברה הן:
א. זכות האסיפה הכללית השנתית (חוק החברות, קטע 125)
בהתאם לקטע 125(2), במידה שהאסיפה לא נערכת, מועצת השרים רשאית על פי בקשה של כל אחד מהחברים בחברה להורות לערוך אסיפה ולתת הנחיות מתאימות.
ב. הזכות לכנס אסיפה כללית שלא מן המניין (חוק החברות, קטע 126)
חברים המחזיקים בלפחות 10% ממניות החברה רשאים לדרוש לערוך אסיפה על ידי הגשת בקשה כתובה במשרד הרשום של החברה. אם הדירקטורים לא מכנסים את האסיפה בהתאם לפרק הזמן המצוין בחוק, על החברים עצמם לכנס את האסיפה.
ג. הזכות לדרוש מבית המשפט לכנס אסיפה (חוק החברות, קטע 129)
אם מכל סיבה שהיא לא ניתן לכנס אסיפה של חברה באופן בו יש לכנס אסיפות בחברה זו, או לנהל את האסיפה של החברה באופן הרשום בתקנון החברה או בחוק החברות, כל חבר בחברה שרשאי להצביע באסיפה (או כל דירקטור) יכול לדרוש מבית המשפט לכנס את האסיפה.
ד. הזכות לקבל הודעות על אסיפות כלליות (חוק החברות, קטעים 127 ו-128)
כל החברים חייבים לקבל הודעה מתאימה על כינוס אסיפת החברה. יש לבטל כל תנאי בתקנון החברה המאפשר לכנס את האסיפה בהתראה קצרה יותר מאורך ההודעה לכינוס פגישה כפי שהוא מופיע בקטע 127, אלא אם כן הוסכם אחרת בין כל החברים.
ה. הזכות להצביע באסיפות כלליות שנתיות באופן אישי או באמצעות נציג
כל עוד תקנון החברה אינו קובע תנאים אחרים, כל חבר בחברה צריך להצביע פעם אחת בהתאם לכל מניה שבבעלותו.
בנוסף, כל חבר בחברה המורשה להשתתף ולהצביע באסיפת החברה, רשאי למנות אדם אחר כנציגו להשתתפות והצבעה במקומו.
ו. הזכות לבחון את הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות (חוק החברות, קטע 140)
כל חבר רשאי לעיין בפרוטוקולים של האסיפות הכלליות השמורות במשרד הרשום של החברה ללא תשלום, כמו גם לקבל העתק של הפרוטוקולים תוך שבוע לאחר שהגיש לחברה בקשה בעניין.
במקרה של סירוב או אי מילוי הבקשה על ידי החברה, בית המשפט יכול להורות על פי חוק על בחינה מיידית של כל הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות, או להורות על שליחת העותקים המדוברים לאלה שדרשו אותם.
ז. הזכות להכנסת השם לרשימת החברים (חוק החברות, קטעים 105 ו-111)
כל חברה נדרשת על פי חוק לשמור רשימת חברים במשרד הרשום שלה ולכלול בה את הפרטים הנמנים בקטע 105(1) בחוק החברות.
קטע 111(a) בחוק החברות מעניק לכל חבר בחברה או לאדם אחר שנפגע מרישום או השמטת שמו ברשימה שכזו ללא סיבה מספקת את הזכות לפנות לבית המשפט כדי לתקן את הרשימה.
ח. הזכות לתעודת מניה (חוק החברות, קטע 78)
לכל בעל מניה יש זכות לקבל מהחברה תעודת מניה תוך חודשיים מההקצאה או ההשקעה של ההעברה עם החברה.
במידה שחברה שקיבלה הודעה הדורשת ממנה לעמוד בהבטחת משלוח תעודות המניה לא עושה כך בתוך 10 ימים לאחר מתן ההודעה, כל חבר המורשה לקבל תעודות יכול לפנות לבית המשפט שיורה לחברה לשלוח את התעודות.
ט. הזכות לדיבידנדים, אם אחד מוצהר (טבלה A, סעיף 114)
הדירקטורים מחליטים האם הרווחים של החברה מצדיקים תשלום דיבידנדים לחברים. במידה שכן, הם ימליצו על סכום הדיבידנדים.
החברים באסיפות הכלליות יאשרו את הדיבידנדים, אך סכום הדיבידנדים לא יכול לחרוג מהסכום שהומלץ על ידי הדירקטורים.
י. הזכות שלא להיות מופלה לרעה (חוק החברות, קטע 202)
כל חבר בחברה שמתלונן על ניהול ענייני החברה באופן פוגע כלפי חלק מהחברים, או, על מקרה המתאים לתת סעיף 3 בקטע 163, מועצת השרים יכולה להביא להגשת פנייה לבית המשפט.
יא. הזכות לפירוק החברה (חוק החברות, קטע 261)
קטע 261 בחוק החברות כולל תנאים המתייחסים להליכים הדרושים לפירוק רצוני על ידי החברים.
18. מהן חובות הדירקטורים? כיצד ניתן לאכוף חובות כאלו?
חובות המוטלות על דירקטורים הן חובות נאמנים, הדומות בטבען לאלו שהחוק אוכף על אנשים בעמדות דומות בנאמנות, סוכנים ונאמנים.
דירקטורים הם סוכנים של החברה, כך שהם יכולים לפעול לטובת החברה ולא לטובת עצמם. כמו כן הם נאמנים של החברה, כך שהם יכולים לשלוט בנכסים ולאכוף סמכויות לטובת החברה ולא לטובתם האישית.
ניתן לחלק את חובות הנאמנים של הדירקטורים לשתי קטגוריות:
1. חובות חוקיות.
2. חובות של החוק המקובל.
חובות חוקיות כוללות:
א. מנהלה ומילוי דרישות: הדבר כולל החזקה של ספרים מתאימים ורשומות, ואחסון מסמכים ודו"חות בשיתוף עם רשם החברות. באופן כללי, הסנקציה המוטלת במקרה של אי מילוי הדרישה הזו היא הטלת קנס על החברה ועל האחראיים. עם זאת, במקרים מסוימים (למשל, אם הדירקטור לא הצליח לנקוט בשום אמצעי כדי לענות על דרישות חוק החברות בנוגע לחשבונות הכספיים והחשבונאות), העונש יכול להיות גם מאסר.
ב. גילוי כללי: נאכף על ידי קטע 190 בחוק החברות בהתאם לקטעים 187, 188 ו-189 המתייחסים להחזקת רשימה של רביות הדירקטור והכללה של הדו"חות הכספיים של החברה של משכורות הדירקטור, פנסיות והלוואות הניתנות לדירקטורים. על כל דירקטור שלא ימלא את התנאים הללו יוטל עליו קנס בהתאם לקטע 190(4).
ג. גילוי אינטרסים אישיים בחוזים: קטע 191 בחוק החברות אוכף על הדירקטורים את החובה להצהיר באסיפת דירקטורים על כל אינטרס ישיר או עקיף בחוזה או בחוזה מוצע עם החברה. על כל דירקטור שלא יעשה כך יוטל קנס בהתאם לסעיף 4 בקטע 191.
תנאים אחרים בחוק החברות כוללים:
ד. אחריות למסחר במרמה: דירקטור (או כל אדם אחר שחובר ביודעין למסחר במרמה) יוכרז באופן אישי כאחראי לכל חובות החברה, במידה שבתהליך סגירת החברה מוצא בית המשפט כי עסק כלשהו מעסקי החברה נוהל בכוונה להונות בעלי חוב או לסחור בהונאה או לשם כל מטרת מרמה (קטע 311 בחוק החברות).
ה. עבריינות: קטע 312 בחוק החברות נותן לבית המשפט את הסמכות להעריך נזקים נגד דירקטורים (ובכירים אחראיים אחרים, מנהלים או מפרקים) אם, בתהליך פירוק החברה, מתגלה כי הם שמרו או נעשו אחראיים לכסף או רכוש של החברה, או הואשמו בכל מעשה לא חוקי או הפרת אמון ביחס לחברה.
חובות של החוק המקובל כוללות:
א. החובה לפעול בתום לב: על הדירקטור מוטלת חובה לפעול במה שלדעתו, ולא לדעת בית המשפט, עונה באופן המוצלח ביותר על האינטרסים של החברה.
ב. חובה שלא להגביל את שיקול הדעת: דירקטור אינו יכול להגביל את שיקול הדעת שלו ביחס לאכיפת הסמכויות שלו, ולא יכול לחייב את עצמו להצביע בדרך מסוימת בישיבת ועד הנהלה עתידית.
ג. חובה להימנע מניגוד אינטרסים: כנאמנים, הדירקטורים לא יכולים להציב את עצמם בעמדה בה האינטרסים האישיים שלהם יעמדו בניגוד לחובותיהם לחברה.
19. אלו ישויות עסקיות מלבד חברות זוכות להכרה במדינה? מהם היתרונות והחסרונות המרכזיים (חברה עם התחייבות מוגבלת, שותפות מוגבלת)?
א. שותפות כללית – General Partnership
שותפויות בקפריסין נכללות תחת פרק 16 בחוק השמות לשותפויות ועסקים, המתוקן מדי פעם, ומבוסס על החוק המקביל בחקיקה הבריטית.
כל שותפות יכולה להכיל בין 2 ל-20 שותפים, אך היא מוגבלת ב-10 שותפים במידה שהשותפות מתכוונת לנהל עסקי בנקאות.
כל השותפויות נדרשות להגיש דו"ח לרשם החברות תוך חודש מתאריך ההקמה שלהן, דו"ח שיספק מידע על שם השותפות, מטרת השותפות, מקום העסקים, פרטים מלאים של כל השותפים וכל מידע אחר המפורט בקטע 51 בחוק שמות השותפויות והעסקים.
כל שותפות נדרשת לשמור ספרי חשבונות מתאימים אך היא אינה צריכה לתייק חשבונות או לעבור ביקורת חשבונות. יש להפיק דו"חות כספיים מבוקרים אם המחזור השנתי לכל שותף עולה על 40 אלף לירות קפריסאיות (69 אלף יורו).
כל שותף בשותפות כללית מחויב, ביחד עם השותפים האחרים ולחוד, לכל חובות ומחויבויות השותפות הנגרמות כשהוא משמש כשותף וגם לאחר מותו. רכושו מחויב גם הוא לחוד לחובות ולמחויבויות השותפות כאשר הוא משמש כשותף, אך הוא נידון בעדיפות קודמת לחובותיו האישיים.
כל שותף הוא סוכן של הפירמה ושל השותפים האחרים למטרת העסק של השותפות. מעשיו של כל שותף לצורך ניהולם בדרך הרגילה של עסקים מהסוג שמנהלת הפירמה בה הוא חבר, מחייבים את הפירמה ואת השותפים שלו, אלא אם כן השותף אינו רשאי לפעול עבור הפירמה במקרה מסוים, והאדם שעמו היה במגע יודע גם הוא שאין לו רשות, או שהוא אינו יודע, או שהוא מאמין שאכן מדובר בשותף.
לשותפויות אין קיום חוקי נפרד מהשותפים שלהם, ולכן הן אינן נהנות מהגבלות ההתחייבות מהן נהנות חברות מאוגדות.
ב. שותפות בע"מ – Limited Partnership
שותפות בע"מ זהה לשותפות כללית, מלבד העובדה שבנוסף לשותף כללי אחד או יותר המחויבים לכל חובות ומחויבויות השותפות, ישנם אחד או יותר שותפים מוגבלים שהמחויבות שלהם מוגבלת לכמות ההון שהם הסכימו לתרום כשהצטרפו לשותפות. לאותם שותפים אין כל סמכות ניהולית משום שהם אינם נחשבים לסוכנים של השותפות.
ג. עסק בבעלותו של אדם יחיד (Sole Proprietorship)
עסק בבעלותו של אדם יחיד מתייחס לאדם שמנהל עסקים בשמו הפרטי או תחת שם עסק הרשום אצל רשם החברות.
לצורה זו של עסק יש מחויבות לא מוגבלת, כך שאם העסק נתבע בעל העסק מחויב באופן אישי.
ד. סניף של חברה זרה בקפריסין – Cyprus Branch of an Overseas Company
על פי חוק החברות, חברה זרה המבקשת להקים מקום עסקים בתוך קפריסין נדרשת לשלוח לרישום אצל רשם החברות בקפריסין, תוך חודש מתאריך הקמתה, את המסמכים הבאים:
1) דו"ח כתוב הכולל את המידע המפורט בקטע 347(1)(a) בחוק החברות.
2) עותק מאושר של כתב הזכויות, תקנון ומסמך החברה או מסמכים רשמיים אחרים המגדירים את חוקת החברה, כמו גם כל התיקונים הנדרשים למסמכים כאלו.
3) רשימה של כל הדירקטורים והמזכירות של החברה, כולל הפרטים המוזכרים בתת הסעיף 2, קטע 347.
4) שמות וכתובות של אדם אחד או יותר תושבי קפריסין המורשים לקבל הודעות הנוגעות לחברה.
|