תשלום שכר לעובדים בתקופת מבצע עופרת יצוקה

תשלום שכר לעובדים בתקופת מבצע עופרת יצוקה

הילה פורת, עו"ד

ביום 20.5.2009 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין מדינת ישראל ולשכת התאום של הארגונים הכלכליים (להלן – לשכת התיאום), המסדיר תשלום שכר לעובדים באזור הקובע בשל התקופה שבה לא עבדו, בהתאם להוראות פיקוד העורף, או עקב הוראה של מעבידם שלא להתייצב לעבודה בשל המצב הביטחוני, במהלך התקופה שמיום 27.12.2008 ועד ליום 19.1.2009.

להלן עיקרי ההסכם הקיבוצי:

תקופת ההסכם הקיבוצי

תקופת ההסכם הקיבוצי הינה מיום 27.12.2008 ועד ליום 19.1.2009.

הגדרות

"המצב הביטחוני" – בתקופה שמיום 27.12.2008 ועד ליום 19.1.2009 נמצא האזור הקובע כהגדרתו להלן תחת מתקפת טילים רחבה, עקבית ומתמשכת, שבעקבותיה הוכרז מצב מיוחד באותו אזור, וניתנו הנחיות לתושבים ע"י פיקוד העורף.

"האזור הקובע" – כפי שנקבע לצורך תקנות מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ובהתאם לנספחים אשר צורפו להסכם הקיבוצי.

תחולת ההסכם הקיבוצי

ההסכם הקיבוצי יחול על –

א. כל העובדים המועסקים בשירות המדינה, אשר משכורותיהם מחושבות לפי הסכמים קיבוציים החלים לגבי אחד הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות;

ב. כל העובדים המועסקים אצל מעסיקים החברים בארגוני המעסיקים החברים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

ההסכם הקיבוצי לא יחול על –

עובד שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967.

עקרונות מוסכמים בדבר תשלום השכר

כל מעסיק ישלם לעובד את מלוא השכר, לרבות תנאים סוציאליים, בשל היעדרות העובד בכל יום ויום בתקופת ההסכם הקיבוצי ועל פי האזור הקובע, ובלבד שמתקיים לגבי העובד אחד התנאים המפורטים להלן:

א. עובד שבימים הנזכרים לעיל נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף, ובלבד שבמועד היעדרותו נמצא מקום עבודתו באזור הקובע.

ב. עובד שבימים הנזכרים לעיל נעדר מעבודתו עקב הוראה של מעבידו שלא להתייצב לעבודה בשל המצב הביטחוני כהגדרתו בהסכם קיבוצי זה, ובלבד שבמועד היעדרותו נמצא מקום עבודתו באזור הקובע.

ג. עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד או סגירת מוסד כאמור שאושרה על ידי פיקוד העורף עד ליום 19.1.2009, ובלבד שבמועד היעדרותו של העובד מתקיימים לגביו שני תנאים מצטברים אלה:

1. במועד היעדרותו נמצא מוסד החינוך באזור הקובע.

2. מתקיים לגבי העובד אחד מהתנאים הבאים, והוא הצהיר על כך בכתב:

א. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד.

ב. בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו, או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד ואינו עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

הוראות פסקה זו לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שלעיל, לא יחולו אם הייתה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, מסגרת נאותה להשגחה על הילד.

כמו כן, הוראות פסקה זו לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שלעיל, יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ובלבד שמתקיימים לגביו שני תנאים אלו במצטבר:

א. מתקיימים לגביו כל התנאים המזכים הקבועים בפסקה (ג) לעיל.

ב. הורהו הטבעי של הילד או הורהו המאמץ של הילד, לפי העניין, שהינו עובד או עובד עצמאי, לא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם הורהו הטבעי או הורהו המאמץ אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

"אומן" – לעניין זה, מי שאושר בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים לשמש כמשפחה אומנה, בין לבדו ובין יחד עם בן זוגו.

"הורה יחיד", "ילד", "מוסך חינוך" – לעניין זה, כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו -2006.

"מעסיק" – לעניין זה, כולל גם קבלן כוח אדם וקבלן שירותים, בהתאם למקום עבודתם של עובדיהם לפי מקום העבודה של המעסיק בפועל.

הוראות נוספות

· מחלוקת בדבר הימצאותו ו/או אי הימצאותו של מקום עבודה או מוסד חינוך באזור הקובע, בתקופת ההסכם הקיבוצי או בחלקה, תוכרע ע"י פיקוד העורף.

· לא ישולם שכר לפי הסכם קיבוצי זה בשל היעדרו של עובד בגין מחלה, תאונה, חופשה או מילואים.

השכר

א. השכר שישלם המעסיק לעובד בשל התקופה בה לא עבד העובד בהתאם לאמור לעיל, יהיה "שכר העבודה היומי", כהגדרתו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973.

למען הסר ספק, השכר האמור הינו שכר רגיל ברוטו ללא תוספות, כגון: תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות לא קבועות, תשלומים שנתיים, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות, כוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם וכיו"ב.

ב. על אף האמור בס"ק (א) לעיל, לגבי עובדים המועסקים בשירות המדינה מובהר כי השכר שישלם המעסיק לעובד בשל התקופה בה לא עבד העובד בהתאם לאמור לעיל, יהיה כמפורט בחוזר שיפרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

עובד אשר לא עבד בחלק מיום העבודה, ישולם החלק היחסי של השכר, ובלבד שמספר השעות בהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת. במקרה שבו מספר השעות בהן לא עבד העובד הוא לכל היותר שעה אחת ביום העבודה, העובד לא יהיה זכאי מכוח הסכם קיבוצי זה לכל תשלום בגין אותו יום עבודה.

מועדי תשלום השכר

התשלומים לפי הסכם זה יבוצעו במועד משכורת חודש מרץ ולא יאוחר ממועד תשלום משכורת חודש אפריל.

הגשת תביעה

מעסיק החבר באחד מהארגונים החברים בלשכת התיאום, יהיה רשאי להגיש תביעה לפי תקנות מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, ואולם חובת המעסיק לשלם לעובד את השכר תהיה בין אם הגיש המעסיק תביעה לפי תקנות כאמור ובין אם לא.

הליכים ליישוב חילוקי דעות

ועדת מעקב, בהרכב המפורט להלן, תעקוב אחר ביצועו של הסכם קיבוצי זה, ותכריע בחילוקי דעות הנוגעים לו:

1. לגבי עובדים המועסקים בשירות המדינה – הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי.

2. לגבי עובדים המועסקים על ידי המעסיקים החברים בארגוני מעסיקים החברים בלשכת התיאום – יו"ר ועדת העבודה של לשכת התיאום ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי.

* עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il