|
טעויות מס בחיי הנישואין
ורדי שני, רו"ח
מעשה בבני הזוג ישראל וישראלה ישראלי, זוג הייטקיסטי ממעמד הביניים שהחליטו לאחר מספר שנות עבודה מאומצות לקחת שנת חופש ולצאת לטיול חובק עולם.
בחודש ינואר ארזו מטלטליהם ויצאו לתור את העולם עד חזרתם לארץ במהלך חודש דצמבר של אותה שנה.
חיש קל עם שובם לארץ חזרו לעבודה והתחילו לתכנן את הרחבת המשפחה.
כעבור שנתיים, לאחר מאמצים משותפים נולד לבני הזוג ילדם הראשון. מאחר וגברת ישראלה תכננה שנת חופשה לטיפול בילדה, התפטרה מעבודתה, ולצורך מימון המחיה בתקופה זו מיהרה להגיש את תביעתה לדמי הלידה ולפדיון פיצויי הפיטורין.
עברו מספר שנים, לבני הזוג ישראלי כבר שלושה ילדים ולמר ישראלי חברת הייטק משל עצמו בשם ישראלי דוט קום.
לאחר סיום חופשת הלידה השלישית מחליטים בני הזוג כי יהיה זה נוח ביותר אם גברת ישראלי תתחיל לקבל שכר בחברת ישראלי דוט קום, שכן כבר קשה יותר למצוא עבודה מתאימה בענף ההייטק כשאתה מטופל בשלושה ילדים.
בישיבת דירקטוריון לילית סיכמו בני הזוג על תחילת עבודתה במשרה חלקית ועל משכורת בגובה שכר מנכ"ל... (מהלך המכונה על ידי הגשש החיוור בשם ישראבלוף).
היכן הטעויות? אתם בודאי שואלים.
מאחר ואינני בעל ניסיון או הכשרה בטיפול זוגי אתייחס כמובן לטעויות שעשו בני הזוג במישור המיסוי ולפי סדרן הכרונולוגי.
עיתוי החופשה - באמצעות תכנון מס פשוט של תכנון הטיול לתקופה שונה, כך שיתחיל דווקא בחודש יולי ויסתיים בחודש יוני של השנה העוקבת, כך שהחופשה מעבודתם תחולק על פני שתי שנות מס (שהרי מס הכנסה בישראל מחושב על בסיס שנה קלנדרית), יכלו שני בני הזוג לחסוך לעצמם תשלומי מסים בסכומים משמעותיים ביותר.
עיתוי משיכת דמי הלידה לאחר הלידה הראשונה - גם הזריזות בהגשת התביעה לדמי לידה ובמשיכת הפיצויים הייתה בעוכריה של גברת ישראלי, בהיבט המיסוי כמובן. מוטב היה לו דחתה הגברת ישראלי את קבלת דמי הלידה והחלק החייב במס של הפיצויים לשנת המס בה שהתה בחופשה לצורך גידול הילד. בשנה זו ממילא לא הפיקה כל הכנסה ועל כן המס ששולם על דמי הלידה ועל פיצויי הפיטורין עשוי היה להיות מוחזר במלואו.
מה רע, אם כך, בהעסקת גברת ישראלי בחברת ישראלי דוט קום אתם בודאי מקשים? משלמדו בני הזוג את טעויות העבר בתכנון לקוי של חבות המס, דווקא טוב עשו שהפעם בחרו לנצל טוב יותר ומראש את האפשרויות שעמדו בפניהם.
כותב המאמר הינו האחרון שיטען כנגד תכנון מראש שהינו נכון וחשוב ולא רק בהיבטי המס. לגבי השאלה אם התכנון המוזכר הוא אכן תכנון טוב אם לאו, הדעות יכולות להיות חלוקות.
העסקת בן או בת זוג בעסק המשפחתי הינו מהלך בהחלט לגיטימי וכיום, אולי אף יותר מתמיד, ניתן לשכנע את שלטונות המס בלגיטימיות הנושא גם לצרכי מס. בית המשפט פסק אך לאחרונה כי כאשר מדובר בעבודה נחוצה ובתנאי שכר סבירים ביחס לאותה עבודה, על רשות המסים להכיר בחישוב הנפרד לצרכי מס (צורת חישוב מס המיטיבה עם הנישומים).
ואולם, חלק ניכר מחסכון המס שקיוו בני הזוג ישראלי להשיג יכול היה להיות מושג גם בהכנסה נמוכה בהרבה משכר המנכ"ל עליו סיכמו.
בניסיונם של בני הזוג ישראלי לאכול את העוגה בשלמותה, כלומר למצות את "מקלט המס" עד תומו, קיבלו בני הזוג כאב בטן חריף בדמות דיון לא מוצלח עם רשויות המס.
מאחר ותנאי השכר של הגברת ישראלי לא תאמו את מהות העבודה אותה ביצעה ואת היקפה, לא הצליחו בני הזוג לשכנע את רשויות המס ולא את בית המשפט כי מדובר היה בתכנון מס לגיטימי ועל כן התכנון נכשל.
התוצאה הייתה שבמקום חסכון מס של עשרות אלפי ש"ח, אליו כיוונו בני הזוג, שולם מס מלא בשיעור המכסימלי וזאת בנוסף לדמי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות, לריבית, לקנסות וכמובן לשכר הטרחה ששולם לרואי החשבון ולעורכי דין...
והרי לכם דוגמא מושלמת איך "מקלט המס" הופך ל"תאונת מס" קשה.
כל קשר כמובן, בין הדמויות במאמר זה לבין דמויות במציאות, הינו מקרי בהחלט אולם הסיטואציות המתוארות הינן מציאותיות ביותר...
|