פסילת ספרי חשבונות לא צריכה להביא לשומה לפי מיטב השחיטה

פסילת ספרי חשבונות לא צריכה להביא לשומה לפי מיטב השחיטה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח שמחה לב, רו"ח ומשפטן

ביום 9.8.2009 קבע בית המשפט העליון בע"א 5324/05 בשיר נבהאן שחאדה נ' פקיד שומה עכו, כי ביהמ"ש עשוי להתערב, בשומה לפי מיטב השפיטה, אם ימצא שהנישום הוכיח בראיות אובייקטיביות ובמידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, כי ההנחות שבהן עשה שימוש פקיד השומה לצורך בניית השומה אינן סבירות, למרות פסילת ספרי החשבונות של הנישום.

להלן תקציר פסק הדין:

1. בשיר נבהאן שחאדה וריאד סלים שחאדה (להלן:"המערערים") היו שותפים בעסק לגידול וממכר חזירים בסיטונאות, וכן ניהלו אטליז בו מכרו את בשר החזירים בקמעונות.
2. פקיד השומה טען, כי על המערערים חובה לנהל ספרים על פי תוספת י"ב להוראות ניהול ספרים מהסיבה שלא קיים שוני מהותי בין גידול צאן ובקר, בהם עוסקת התוספת מפורשות לבין גידול חזירים. בכלל, טען פקיד השומה כי המערערים כלל לא ניהלו את פנקסי החשבונות שלהם כדין. בהיעדר נתונים אשר יכולים לבסס את קביעת השומה, קבע את הכנסות המערערים לפי מיטב השפיטה.
3. לעניין זה, טוענים המערערים, כי השומות מופרזות ומוגזמות, היות ופקיד השומה לא ערך חקירה ודרישה של הנתונים האובייקטיביים והסובייקטיביים של עסקם. לטענתם השומה שנבנתה על ידי פקיד השומה לא בוססה על עובדות אובייקטיביות שמתייחסות לענף. ייתרה מזו, אם נפסלו ספרי החשבונות הרי אל לפקיד השומה לבסס עליהם את הפרמטרים לשומה המופרזת שבנה, אלא על נתונים אובייקטיביים חיצוניים וכלכליים.
4. השופטים אליעזר ריבלין וחנן מלצר בדעת רוב, החליטו לקבל חלקית את הערעור, לדעתם, שומה לפי מיטב השפיטה אכן מתבססת תכופות על הנחות, אמדנים והשערות. אך כפי שנפסק בעבר, הסמכות המוקנת לפקיד השומה להפעיל את שיקול דעתו "לא נועדה להעניש את הנישום שנכשל אלא לקדם קביעת מס אמת" (ראו ע"א 73/89 פיקנטי תעשיות מזון בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן).
5. פקיד השומה חייב בעריכת שומה סבירה שתביא למס אמת. סבירותן של ההנחות שבהן השתמש פקיד השומה עומדת לביקורת שיפוטית, כאשר נטל השכנוע באשר לאי-סבירותן של ההנחות מוטל על הנישום שספריו נפסלו.
6. אם יימצא בית המשפט כי "השומה בעיקרה נשענת על תשתית אמינה, אך חורגת היא מגבול עליון של סבירות... ומצויים נתונים ספציפיים, מאזנים ומתקנים בגזרה מוגדרת ובעלת משמעות, מוסמך הוא עקרונית... להפחית את השומה או לפסוק בערעור באופן אחר מאשר ביטול השומה או אישורה" (ע"א 724/89 יוסיאן נ' פקיד שומה כפר סבא).
7. מקום בו הרישום בספרים לקוי, אין ליטול מתוכם נתונים שניכר בהם כי אינם סבירים. כך גם במקרה בו מביאים הרישומים להגדלת סכום השומה.
8. בית המשפט העליון אינו מקבל את שיטתו של בית המשפט המחוזי אשר ביקש להתמודד עם הקשיים האלה בדרך של ביצוע הפחתה "גלובאלית" בשיעור של כ-25% ברוב רכיבי השומה. ההפחתה בוצעה בדרך של אמדן, ולא בדרך של קביעת הנחות חלופיות, סבירות יותר, על בסיס חומר הראיות.
9. עוד נקבע ע"י בהמ"ש בערעור דנן, כי השימוש בסעיף 147 לפקודה נתון למנהל בלבד, כמשמעות מונח בפקודה, והוא רשאי להסמיך אחר לצורך הוצאת צווים מכוח סעיף 147 לפקודה. אולם, אין המנהל רשאי להסמיך את פקיד השומה שערך את השומה, להוציא צו לפי סעיף 147 לפקודה בשל אותן שומות שנערכו במשרדו. שהרי אם יעשה כן, עיקר תכלית הסעיף האמור שהיא לבקר את מעשיו של פקיד השומה, תרוקן מתוכנה.
10. מטרתה של הסמכות שניתנה לפקיד השומה להוציא שומה לפי מיטב השפיטה, היא לקבוע "מס אמת על יסוד הכנסת אמת". אשר על-כן, מקום בו הצליח הנישום להוכיח באמצעות ראיות אובייקטיביות וברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, כי פקיד השומה הפריז בהערכותיו ובאומדניו בעת חישוב השומה או כאשר נוכח בית המשפט כי השומה שנקבעה נשענת בעיקרה על תשתית אמינה, אך מצויים בתחום הנדון נתונים ספציפיים שונים, מאזנים ומתקנים שהם בעלי משמעות מוסמך הוא עקרונית, להפחית את השומה, או לפסוק בערעור באופן אחר מאשר ביטול השומה, או אישורה כלשונה.
11. דעת מיעוט של השופטת עדנה ארבל שביקשה לדחות את הערעור, לפיה פקיד השומה קבע את שומת המערערים בהתאם לאמות מידה מקובלות ולנתונים הכלליים והספציפיים שעמדו בפניו בהתייחס לספר המשק – לא נתקבלה.
12. אשר על כן, הערעור התקבל בחלקו בדעת רוב. השומה לפי מיטב השחיטה תוקנה להיות שומה לפי מיטב השפיטה האובייקטיבית, בהתאם לפרמטרים שקבע בהמ"ש.

הכותבים ממשרד רמי אריה ושות', עורכי דין. מידע נוסף ראה באתר www.ralc.co.il