• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי רילוקיישןהגמשת פרשנות מושג התושבות בישראל

הגמשת פרשנות מושג "התושבות" בישראל

24.08.2009

הגמשת פרשנות מושג "התושבות" בישראל

קובי צרפתי, עו"ד רו"ח

"לאורה של הפרשנות התכליתית הדינאמית, אין לייחס פרשנות נוקשה ודווקנית למושג ' תושבות ' . כך דרך כלל, כך במיוחד בעידן הגלובליזציה, אין לשלול מציאות לפיה יהיו לאדם זיקות מהותיות לישראל, גם אם הוא מחלק עיתותיו בשהייה בארץ ומחוצה לה..."

" עצם שהייתו של אזרח ישראל בחו"ל לצרכי עבודה, לימודים או ריפוי וכל כיוצ"ב, אין די בה כדי להסיט "מרכז חייו" של אדם מחוץ לישראל ובכך למנוע ממנו מיצוי זכויותיו הסוציאליות  כ- 'תושב ישראל ' "

אזרח ישראלי המתגורר בארץ ועובד בחו"ל למחייתו, נתקל לעתים בסירוב המוסד לביטוח לאומי להכיר בו כתושב ישראל. סירוב זה משליך באופן מיידי על זכויותיו בביטוח הרפואי (מתוקף חוק מס בריאות) וברוב המקרים גם על זכויות בני משפחתו.

בלא מעט מקרים, אזרחים נדחים בעת בקשתם למימוש זכאותם לקצבת זקנה, כאשר לדעת המוסד לביטוח לאומי, הם אינם תושבי ישראל ו/או לא צברו תקופת אכשרה מינימלית לקבלת קצבת זקנה, בשל אי היותם תושבי ישראל בתקופות מסוימות.

סעיף 240 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תנאי הכרחי (אם כי לא מספיק) לזכאות לקצבת זקנה, הינו היות המבוטח "תושב ישראל".

מהי אם כן הגדרת המונח "תושב ישראל" לצרכי ביטוח לאומי ?

המונח "תושב" אינו מוגדר בחוק הביטוח הלאומי. היותו של אדם "תושב ישראל" הוא בגדר שאלה עובדתית הנגזרת מחומר הראיות [1] .

בפסק דינו המנחה [2] קבע בית הדין את מבחן הזיקה כמבחן העיקרי לתושבות לעניין חוק ביטוח הלאומי. עוד נקבע בפסיקה כי מגורים מחוץ לישראל, לתקופה ממושכת, שוללים את המעמד של תושבות ישראל וכי מקום מושבו נקבע עפ"י אותו מקום אליו קשור האדם מן הבחינה העובדתית ממשית, היינו "המקום אשר מירב הזיקות העובדתיות כורכות אותו עימו" [3] .

ביום 2.6.09 נקבע בבית הדין הארצי לעבודה [4] כי המערערת מוכרת כ"תושבת ישראל", למרות שהיא מתגוררת חצי שנה בישראל וחצי שנה בארה"ב, מקום עבודתה.

מדובר באשה (להלן: "המערערת") ובעלה, אזרחי ישראל וארה"ב, אשר עלו לארץ בשנת 1988.

מאז 1997 לפחות, וגם לאחר מכן, המערערת שוהה בישראל כ- 40% עד 50% מזמנה. בני הזוג מתגוררים בדירה מושכרת בירושלים מאז עלייתם לישראל. בבעלותם דירת מגורים בישוב אפרת, אותה רכשו בשנת 1988 . בדירה זו מעולם לא התגוררו והיא מושכרת. זאת לטענתם, "בשל הקושי להגיע לירושלים בה הם עוסקים בלימודים ובפעילות התנדבותית." בני הזוג אינם עובדים ולא עבדו בישראל. יש להם חשבון בנק בארץ. בתקופות שהייתה בחו"ל עובדת המערערת כמתווכת דירות  ומשתכרת כ-9,000$ בשנה. לבעלה ולה פנסיה חודשית בארה"ב ובבעלותה רכב בארה"ב. לבני הזוג אין דירה בבעלותם בארה"ב, שם הם מתגוררים בשכירות בדירה אותה החליפה התובעת מספר פעמים מאז מכרה את הדירה שהייתה בבעלותה. לבני הזוג ארבעה ילדים המתגוררים בארה"ב. שניים מנכדיה לומדים בישיבה בירושלים.

באוקטובר 1999 המערערת הגישה תביעה ראשונה לזכאות לקצבת זקנה, שנדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי , מכיוון שאינה תושבת ישראל. באוגוסט 2001 חזרה המערערת והגישה מחדש תביעה שנדחתה מאותו טעם. נגד החלטה זו הגישה המערערת תביעתה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אשר דחה את  טענתה כי מרכז חייה בישראל וכי יש להכיר בה כתושבת ישראל הזכאית לקצבת זקנה.

ביה"ד האזורי לעבודה בי-ם קבע, לאור נסיבות המקרה, כי התובעת "מחלקת את זמנה כמעט באופן שווה בין ארה"ב וישראל" וכי מכלול הנסיבות "מצביע על זיקות שיש לתובעת לישראל כמו גם לארה"ב".

על רקע זה, הוסיף בית הדין כי שני סממנים משמעותיים ומהותיים ביותר מטים את הכף לעבר ארה"ב כמרכז חייה של התובעת: "האחד, מקום עבודתה של התובעת. בארה"ב היא עובדת ומשתכרת כמתווכת דירות. בארה"ב אף יש בבעלותה רכב. בארץ היא עוסקת בפעולות התנדבותיות בלבד... השני - בני משפחתה של התובעת - ילדיה הנשואים ובני משפחותיהם, הגרים כולם באופן קבוע בארה"ב."

כאמור האשה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטה זו.

למעשה ההכרעה המקדמית, שנדרשה מבית הדין הארצי לעבודה, הייתה היכן ייקבע מרכז חייה של המערערת ? בארה"ב או בישראל .

 לדעת ביה"ד זה מכבר מקובלת הגישה הפרשנית הדינאמית והגמישה, המבוססת על נקודת המוצא לפיה אין לנתק את המשפט ממציאות החיים המשתנה, בהיותם כרוכים האחד במשנהו. לאורה של הפרשנות התכליתית הדינאמית, אין לייחס פרשנות נוקשה ודווקנית למושג "תושבות". כך דרך כלל, כך במיוחד בעידן הגלובליזציה, אין לשלול מציאות לפיה יהיו לאדם זיקות מהותיות לישראל, גם אם הוא מחלק עיתותיו בשהייה בארץ ומחוצה לה, כשם שאין לשלול בהכרח תושבות כפולה. על רקע זה, מוצאת ביטויה המגמה שבדין להגמשת פרשנות המונח "תושב ישראל" אף בהוראות חוק הביטוח הלאומי, במסגרתן מוכרת שהות ממושכת של תושב ישראל בחוץ לארץ, מבלי שתישללנה זיקתו לישראל וזכותו לגמלה. זאת מתוך נקודת מוצא לפיה, עצם שהייתו של אזרח ישראל בחו"ל לצרכי עבודה, לימודים או ריפוי וכל כיוצ"ב, אין די בה כדי להסיט "מרכז חייו" של אדם מחוץ לישראל ובכך למנוע ממנו מיצוי זכויותיו הסוציאליות כ"תושב ישראל".

ממשיך ביה"ד ומציין כיקביעת זיקתו של אדם לישראל כ"מרכז חייו" ותושבותו בישראל הם תלויי נסיבות העניין הנדון. במקרים הברורים, יעידו הנסיבות אם מרכז חייו של התובע בישראל הוא, או מחוצה לה. כזאת יכול ויעלה מתשובה לשאלות, היכן עושה התובע מרבית ימות השנה, מקום מגוריו, והיכן מצויים נכסיו ומקור פרנסתו. ככל שמכלול הנתונים הללו ושכמותם, והאיזון ביניהם יצביע לצד זה או אחר, תיפול ההכרעה בדבר מילוי יסודותיו של תנאי "התושבות" או שלילתו.

לא כן המקרים הגבוליים, בהם כפות המאזניים מעוינות, כגון זה הנדון, בו המשיבה מחלקת מחצית זמנה בין ישראל לארה"ב לצורך פרנסתה. בני הזוג השתקעו בישראל כעולים חדשים בגיל מבוגר, ומשלא מצאו פרנסתם בארץ מפאת קשיי שפה נאלצה המערערת לעשות כן בחו"ל. זאת ועוד כפי שהוברר, עיקר נכסיהם של המערערת ובעלה בישראל, והוכח כי בבעלותם דירת מגורים בישראל בעוד בעת שהותה בארה"ב מתגוררת המערערת בדירות שכורות. בגילם המתקדם מגלים בני הזוג תרומה ומעורבות בחיי הקהילה בישראל. יצוין, כי שהותה החלקית של המערערת בארה"ב הינה גם לצורך ביקור ילדיה, ואולם מגורים בחו"ל של בנים אינם בבחינת ראיה לצורך קביעה בדבר למרכז חייו של אדם או להיותו "תושב ישראל". כל אלה בהצטברותם מעידים על זיקתה המהותית של המערערת לישראל, בה עשו בני הזוג ביתם ובה בנו את חייהם. זיקה יציבה זו גוברת על פני הזיקה לארה"ב.

לפיכך קבע ביה"ד [5] כי יש לראות במערערת תושבת ישראל.

אכן פס"ד תקדימי ובעל השלכות רבות הן על הזכויות בביטוח לאומי - בראש וראשונה, כאמור, על ביטוח בריאות (אין לזלזל במרכיב זה, במיוחד בשל עלויותיהן הכבדות של הטיפולים הרפואיים בימינו) והן על סוגית התושבות לצרכי מס הכנסה [6] במקרים שונים כגון בעת ביצוע רלוקיישן.

על כן מומלץ לשקול בשיקול דעת ובזהירות ולתכנן נכון את הצעדים למשל: לפני ביצוע רלוקיישן (תוך כדי תשלום/ויתור על המשך הביטוח הרפואי) ו/או דרישת הכרה בתושבות מהמוסד לביטוח לאומי לצרכי זכויות סוציאליות שונות בביטוח לאומי, תוך התחשבות בהיבטי מס הכנסה במדינות השונות ובאמנות המס וביטוח לאומי בין המדינות.

 

הכותב שותף מנהל שלוחת חיפה משרד אלתר ושות', עו"ד

            

 

 

 

 



[1] בל 2214/01 בענין בוקובזה

[2] בענין סנוקה-המוסד (דב"ע מה/73-04, פד"ע יז, 79)

[3] ע"א 260/89 מוניקה לוי ; לאיזה הפנר, פד"י מו(4) 391

[4] עבל 83/06 ג'אן טייץ נ' המוסד לביטוח לאומי

[5] בדעת רוב של כב' השופטת ארד, כב' השופט רבינוביץ, שני נציגי ציבור ודעת מיעוט של כב' השופט פליטמן

[6] אמנם קיימת הגדרה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ואף מיום 1.1.07 הגדרת "תושב חוץ" יותר ברורה מבעבר, אולם עדיין  קיימות פרשנויות שונות למבחני "מרכז חייו" של יחיד

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר