מיסים ועסקים | זהירות "מס הכנסה" בעקבותיך

זהירות "מס הכנסה" בעקבותיך

תיקון חוק הביטוח הלאומי במסגרת חוק ההתייעלות

מאת: יצחק פוגל*

מבוא

בתאריך 14 ביולי 2009 אושר בכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית[1] (להלן:"החוק").

במסגרת החוק, נקבע כי בתקופה שמיום 1 באוגוסט 2009 ועד ליום 31 בדצמבר 2010, תועלה תקרת התשלום לביטוח לאומי לעשר פעמים השכר הממוצע במשק[2].

כפועל יוצא מכך, הועלתה התקרה החודש מ-38,415 ש"ח ל-76,830 ש"ח, דמי הביטוח הלאומי המקסימאליים המשולמים על ידי עצמאי עלו מ-5,930 ש"ח ל-12,165 ש"ח.

אם מחשבים את השלכות הוראת השעה על פני כל התקופה (17 חודשים) מגיעים לתוספת "מס" מצטברת של כ-106 אלפי ש"ח.

נישומים ומבוטחים רבים לא הסכימו להשלים עם רוע הגזירה, והחלו להתארגן בצורת חברה, כדי להימנע מרוע הגזירה[3].

מאמר זה יסקור את היבטי המס החלים על התאגידים כחברה, הסיכונים והסיכויים ונקודות שונות שיש להביא בחשבון.

סוגי הנישומים

קיימים שני סוגי נישומים עליהן משפיעה הכפלת תקרת הביטוח הלאומי, הראשונים הינם העצמאיים[4] והאחרים הינם שכירים.

להלן נדון בכל אחת מהקבוצות:

שכיר

העלאת התקרות פוגעת הן בעובד והן במעביד, היות ודמי הביטוח משולמים על ידי שניהם. אם עד היום תקרת התשלום לשכיר היתה 4,205 ש"ח לחודש (50,460 ש"ח לשנה) וחלק המעביד עמד על תשלום חודשי של 1,992 ש"ח (תשלום שנתי של 23,904 ש"ח), הרי שמה-1.8.2009 צפוי תשלום העובד לעלות ל-8,815 ש"ח לחודש (105,780 ש"ח לשנה), קרי תוספת של 4,610 ש"ח לחודש (55,320 ש"ח לשנה), ותשלום המעביד יעמוד על סך 4,359 ש"ח לחודש (52,308 ש"ח לשנה) המהווה עליה של 2,367 ש"ח לחודש (28,404 ש"ח לשנה).

באם מנטרלים את החיסכון במס של המעביד (לפי 26% מס חברות בשנת 2009) המדובר בתוספת חודשית של 1,752 ש"ח (תוספת שנתית של 21,019 ש"ח).

באם ההגדלה תהיה בתוקף כל התקופה הצפויה, קרי עד 31.12.2010, דהיינו 17 חודשים, הרי המדובר בתוספת נטו כוללת של 78,370 ש"ח לעובד ו-29,784 ש"ח למעביד ובסה"כ 108,154 ש"ח.

להלן הדרכים העומדות בפני השכיר:

הנחות המוצא הינן כי ניתן לשנות את מעמדו של העובד תוך התחשבות בגורמי יחסי עבודה, גורמים פנסיונים, ביטוחים וכיוצ"ב, שעל כל שכיר לבחון בעצמו, לפני פנייה ליישום האמור ברשימה זו[5]. היה והתשובה לכך חיובית, אנו ממליצים לבחון הקמת חברה רגילה[6] בבעלות מלאה של השכיר, שתתקשר עם המעביד, והיא זו שתיתן לו את השירותים ותקבל את ההכנסה החייבת.

היחיד ימשוך מהחברה דמי ניהול/משכורת בגין השירותים שייתן בשמה, וזאת בגובה שלא יעלה על תקרת הביטוח הלאומי כיום. יתרת העודפים בחברה יחולקו בשוטף כדיבידנד.

תוצאות ההליך יביאו למצב בו הושווה נטל דמי הביטוח שהיה עד היום.

כדי למנוע טענות לגבי מלאכותיות מרשויות המס[7], ההמלצה הינה לחלק את מלוא העודפים כדיבידנד, כך שבנטו נטל מס ההכנסה לא ישתנה. (כמובן, אוהבי הסיכון יוכלו להימנע מחלוקת דיבידנד, כך שאף המס שישולם בשוטף יהיה נמוך יחסית, ויצפו לתיקון חקיקתי, כפי שנעשה בעבר, שיאפשר את פירוק החברות במס מופחת).

עצמאי

יחיד נותן שרות:

המדובר על עצמאי המאופיין בכך שעסקו הינו עסק פשוט, הכולל בצד ההכנסות מספר חשבוניות בודדות, ובצד ההוצאות, הוצאות תפעוליות (רכב, מחשוב, לפעמים שכירות וכד'). בעסק אין מלאי או עובדים והוא מנוהל בשיטה החד-צידית ולפעמים אף על בסיס מזומן.

עד היום נהג אותו עצמאי לשלם סך של 5,930 ש"ח דמי ביטוח לחודש (71,160 ש"ח לשנה) שעליהן קיבל החזר ממס הכנסה בסך 981 ש"ח לחודש (11,772 ש"ח לשנה) סך נטו של 4,949 ש"ח לחודש (59,388 ש"ח לשנה).

כתוצאה מההגדלה ישלם אותו עצמאי החל מ-1.8.2009 סך של 12,165 ש"ח לחודש (145,980 ש"ח לשנה) ובניכוי החזר שיקבל ממס הכנסה בסך של 2,002 ש"ח לחודש (24,024 ש"ח לשנה) סך נטו של 10,163 ש"ח לחודש (121,956 ש"ח לשנה).

תוספת דמי הביטוח תעמוד על סך של 6,235 ש"ח לחודש ונטו על סך של 5,214 ש"ח לחודש. (74,820 ש"ח לשנה ונטו לשנה סך של 62,568 ש"ח). היות והמדובר בהגדלה צפויה למשך 17 חודש, הרי שהתוספת נטו לעצמאי עומדת על סך נטו של 88,638 ש"ח.

לרשות העצמאי עומדים כרגע שתי אפשרויות, ששתיהן טומנות בחובן הקמת חברה, וניהול הפעילות מתוך החברה. הנחות המוצא הינן כי ניתן לשנות את מעמדו של העצמאי תוך התחשבות במקבלי השרות, גורמים פנסיונים, ביטוחים וכיוצ"ב, שעל הלקוח לבחון בעצמו, לפני פנייה ליישום האמור במסמך זה. היה והתשובה לכך חיובית, אנו ממליצים לבחון הקמת חברה רגילה[8] בבעלות מלאה, שתתקשר עם מקבלי השרות, כפי שיפורט להלן.

אופציה א' – העברה לפי סעיף 104א' לפקודה

הליך זה הינו הליך טכני יחסית, בו היחיד מעביר את נכסיו לחברה בתמורה להקצאת מניות בחברה. מאותו רגע ואילך החברה תיתן את השרות. היחיד יועסק כשכיר/נותן שרות בחברה ויקבל תגמול עד לגובה התקרה הנוכחית. כמובן שיתרת העודפים ימשכו כדיבידנד.

יתרונות: מונע טענה מרשויות המס כי הועברו לחברה נכסים ערטילאיים החייבים במס. (כגון- מוניטין, פטנטים, ידע, תיקי לקוחות וכד'). כמובן ככל שיש נכסים ערטילאיים בעסק אפשרות זו מחויבת המציאות.

חסרונות: לא ניתן לבצע טרנזקציות כלשהן בחברה, במשך שנתיים לפחות. (לרבות פירוק החברה, באם הליך זה יוצע על ידי רשויות המס).

כמו כן באם ישנה כוונה למכור מוניטין או נכסים ערטילאיים אחרים, שביחיד היו מחויבים
ב-20% מס, בחברה יש מס כפול, אלא אם ערב המכירה (ולפחות בעוד שנתיים) יתאפשר להפוך את החברה ל"חברה משפחתית."

אופציה ב' – הקמת חברה

באפשרות זו אין העברת נכסים כלשהם לחברה, אלא החברה נהפכת להיות הזכאית לתמורות, ואילו היחיד יהפוך לשכיר/נותן שרות בה, כפי שצוין באופציה א'.

יתרונות: אין צורך בהעברת נכסים בפטור, כי לכאורה לא קיימים נכסים ולכן בכל רגע נתון ניתן למכור את העסק במס מוגבל של יחיד.

חסרונות:טענות למכירת נכסים לחברה על ידי רשויות המס שעלולות להביא לחיובים מיותרים בגין רווחי הון או לחילופין טענה כי לחברה אין נכסים ולכן ההכנסה משויכת ליחיד, ואז ישולם ביטוח לאומי כאילו לא הוקמה חברה.

חשיפות: היות וההכנסה נמצאת בחברה, עלולים רשויות המס לטעון אחת משתיים:

המדובר בהסבת הכנסה מיחיד לחברה, כיוון שה"עץ" נשא ביחיד. במקרה כזה, תכנון הביטוח הלאומי "נופל" היות וכל ההכנסה מיוחסת ליחיד.

(כמובן, היה ותחולק כל ההכנסה כדיבידנד, יתכן ורשויות המס יהיו אדישים).

היות וההכנסה ("פירות") בחברה, הרי בהכרח שהועבר גם המוניטין/ידע/ תיקי לקוחות וכו' (העץ) לחברה. העברה זו לא דווחה (על כל המשתמע מכך) ובשלב ראשון יש לשלם את המס בגין רווחי ההון.

שותפות

במקרה זה המדובר על עסק מורכב, הנשלט על ידי שותפים.

קיימות שתי אפשרויות, הראשונה העברת העסק כולו כמקשה אחת לחברה.

אפשרות זו אינה מומלצת, היות והליך 104 ב' מאפשר העברת נכסים ולא התחייבויות. (המהדרין, מעבירים הון נטו "0" ככל שניתן, אך עדיין הדבר בעייתי).

האפשרות היותר פשוטה הינה הקמת חברה לכל אחד מהשותפים, אליה יעביר בהתאם לסעיף 104א' את אחזקותיו בשותפות.

בהליך זה השותפות תמשיך להתנהל כבעבר, אך השותפים יהיו חברות בבעלות מלאה של היחידים. (כמובן יש לקחת בחשבון עמידה בחוקים ספציפיים^{^[9]}, הגבלת העברת מניות של החברות ללא אישור השותפות וכיוצ"ב).

העברה לפי סעיף 104א' לפקודה

הליך זה הינו הליך טכני יחסית, בו השותף מעביר את זכויותיו בשותפות לחברה בתמורה להקצאת מניות בחברה. מאותו רגע ואילך החברה תהיה שותפה בשותפות. היחיד יועסק כשכיר/נותן שרות בחברה ויקבל תגמול עד לגובה התקרה הנוכחית. כמובן שיתרת העודפים ימשכו כדיבידנד.

יובהר באם השותף תכנן למכור את חלקו בשותפות, הוא מנוע שנתיים מלעשות כן, וגם לאחר מכן, בעוד שביחיד היו מחויבים ב-20% מס, בחברה יש מס כפול, אלא אם ערב המכירה יתאפשר להפוך את החברה ל"חברה משפחתית".

עסק עצמאי מורכב

המדובר על עצמאי בעל עיסוק מורכב יחסית, הכולל עובדים, נכסים והתחייבויות.

מעבר עסק כזה לצורת חברה, צריך שיתבצע בזהירות הראויה, היות ויש לתת פתרון לכל הנכסים המועברים ולהון נטו "אפס". כמו כן, יש לטפל באישור לניוד העובדים, לרבות רצף זכויות, העברת קופות ועוד.

במקרים מעין אלו יש לבחון כל מקרה לגופו.

לאחר שסקרנו את האפשרויות העומדות בפני הנישומים, להלן רשימת "בעיות" המתעוררות כתוצאה מההליך, וההמלצות לפתרונן.

שינוי סיווג

כידוע דמי הביטוח הלאומי מחושבים על בסיס שנתי, ולכן יש לוודא כי כל מי שהפך לשכיר בחברה, שיודיע על שינוי סיווג מעצמאי לשכיר במיידי, אחרת ילקחו הכנסותיו עד 31.7.2009 והוא ימוסה על מלואם ועד לתקרה המשולבת[10].

העברת עובדים

ככלל, על מעסיק המעסיק עובדים לדאוג לרצף זכויות לעובדים, וזאת באמצעות פנייה לרשויות המס וקבלת אישורים. באם הבעלות לא משתנה[11] יינתן האישור. מבירור שערכנו עולה, כי היה וליחיד התחייבויות בגין חופש, פיצויים וכו' לעובדיו יש לרשום סכומים כיתרת חובה של בעל המניות.

כמובן לטעמנו, עדיף להפקיד את כל מה שינתן ישירות לקופות, וכך אף לקבל הוצאה מוכרת לצרכי מס[12].

"מיקומו" של הרכב

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון הינה רכבו של בעל המניות, שהיה רשום עד היום על שמו.

מחד, קוסם העניין להעביר את הרכב לחברה וליצור יתרת זכות מכובדת לטובת בעל המניות[13]. אך אליה וקוץ בה, מרגע זה ואילך יהיה על החברה לחשב "שווי שימוש" לבעל המניות, שסכומו הולך וגדל משנה לשנה[14], ומוריד את כל הכדאיות הכלכלית מלקיחת רכב[15].

אפשרות נוספת הינה להשאיר את הרכב אצל היחיד, ולא לדרוש הוצאות בשנת 2009[16]. החל
מ-2010 יהיה אפשר לחזור ולפתוח תיק כעצמאי קטן[17] ולמשוך סכום בסיסי כהכנסה עסקית, שכנגדה יהיה ניתן לקזז הוצאות מייצור הכנסה, לרבות הוצאות הרכב.

"נישואים קתוליים"

יש לשים לב, כי העברה לחברה, הינה לנצח, וכל טרנזקציה עתידית[18] מהווה אירוע על כל המשתמע מכך.

כל מכירה עתידית של נכס הון בחברה, תביא בהכרח לכפל מס[19].

כמובן, היה ורשויות המס ירימו את ההכנסה, כפי שעשו בסבב הקודם, של העלאת תקרת הביטוח הלאומי, ויאפשרו קיפול ללא מס[20] כולם יצאו נשכרים.

אפשרות נוספת הינה כמובן הכרזה על חברה משפחתית מבעוד מועד[21] ותשלום מס כיחיד על ההכנסות.

*עו"ד, (רו"ח) תואר שני במשפטים ותואר שני במנהל עסקים (התמחות במימון), בעל משרד עצמאי לעריכת דין ויועץ ומנהל מחלקת מיסוי מקרקעין ומע"מ במשרד שיף הזנפרץ רו"ח.

[1] פורסם ברשומות בתאריך 23.7.2009

[2] לעומת חמש פעמים עד אז.

[3] התארגנות משפטית כחברה, מאפשרת לנישום לבחור את גובה הסכומים החייבים בדמי ביטוח אותם ימשוך, ועל הדרך גם מאפשר להקטין את נטל תשלומי מס הכנסה. יובהר, כי היות ולאחרונה נעשה תיקון הביטוח הלאומי הפטור מדמי ביטוח הכנסה מדיבידנד מחברה שאינה "חברה משפחתית".

[4] גם את העצמאיים ניתן לפצל לשותפויות וליחידים, היחידים עצמם יתחלקו לעסק קטן ועסק גדול עם מנגנון.

[5]יש לשים לב שבתמחור מול המעביד יש לקחת בחשבון את עלות המעביד, וכן תוספת בגין דמי הביטוח הנוספים הנחסכים למעביד מהמהלך.

[6]ההמלצה על חברה רגילה ולא משפחתית נובעת מכך, שתיקון שנעשה לאחרונה בחוק הביטוח הלאומי מחייב מחד דמי ביטוח על מלא הכנסתו של הנישום המייצג בחברה משפחתית ומאידך פוטר מדמי ביטוח דיבידנד מחברה רגילה.

[7]תשומת ליבכם לפרסומים שונים בשם בכירי רשויות המס שלא יהססו להזמין לחקירה שכירים שכל מטרת הקמת החברה על ידם הינה הקטנת נטל המס.)

[8]ההמלצה על חברה רגילה ולא משפחתית נובעת מכך, שתיקון שנעשה לאחרונה בחוק הביטוח הלאומי מחייב מחד דמי ביטוח על מלא הכנסתו של הנישום המייצג בחברה משפחתית ומאידך פוטר מדמי ביטוח דיבידנד מחברה רגילה.

[9] רופאים, רו"ח, עו"ד ועוד.

[10] לדוגמא; מי שהרוויח מיליון ₪ בשבעת החודשים הראשונים של 2007 יצטרך לשלם ביטוח לאומי כדלקמן:

7/2009 – 1 עד חמש פעמים השכר הממוצע (סה"כ 35), 2/2009 – 10 פעמים השכר הממוצע (סה"כ 50) ובסך הכל 25 פעמים השכר הממוצע, קרי על סך 653,055 ש"ח ולא 268,905 ש"ח, אם ידאג לשנות את סיווגו.

[11] החזקה של 90% לפחות, וזה התנאי הבסיסי לפי סעיף 104 א לפקודה.

[12] בגין השנה שבה הופקו יותרו במלאן, ולגבי השלמות בגין שנות ה"עבר", יותר לפחות ,1/3 למרות שנראה לנו שבנסיבות העניין יש להתיר הכל היות ונותקו בפועל יחסי עובד-מעביד.

[13]שימו לב ככלל, נכסים ממשיים שבמילא שווים אינו עולה על עלותם, מומלץ להעביר לחברה בעלות המופחתת המתואמת לצרכי מס, ועל ידי כך ליצור יתרת זכות, ולא במסגרת העברה לפי 104א'.

[14]החל מ-8/2009, נקבע שווי השימוש לגבי רכבים חדשים, כאחוז משווים הממוצע.

[15]בלי כל קשר, ממילא לפי הנחיית היועץ המשפטי של מס הכנסה, לא ניתן להעביר רכב לחברה, ולהשאירו על שם העובד במשרד הרישוי, כך שכדאיות העברה הולכת וקטנה עוד יותר.

[16]יש הפסד של שיעור המס השולי מוכפל ב- 45% מההוצאה שהייתה אמורה להיות מותרת.

[17] לרבות במוסד לביטוח לאומי.

[18] גם לאחר שנתיים, שתותר.

[19] הן מס חברות, והן מס על דיבידנד במשיכה ליחיד

[20] סעיף 93א', בתחולתו בשנת 2003.

[21] יש להודיע עד חודש לפני תום שנת המס, לגבי השנה הבאה, הדבר אפשרי רק כאשר העתיד ידוע מראש.