צבירת זכויות בחופשת לידה בעקבותהארכתה
הלית כהן-רזניצקי, עו"ד
החל מיום 22.3.2010, על פי סעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, תש"יד-1954 (להלן: "החוק") חופשת הלידה היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער. העובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה ובלבד שזו לא תפחת מארבעה עשר שבועות בתוספת ההארכות להן היא זכאית מכוח החוק בשל אשפוז היולדת או הנולד וכן בשל לידה של יותר מילד אחד. חופשת הלידה של עובדת, שעבדה פחות משנים עשר חודשים לפני יציאתה לחופשת לידה היא ארבעה עשר שבועות(*).
יודגש, כי משך תקופת הזכאות לדמי לידה לא השתנה במסגרת התיקון לחוק, קרי ארבעה עשר שבועות בתוספת הארכות כאמור לעיל.
עולה השאלה האם צבירת הזכויות המוקנות לעובדת תהיה בגין חופשת הלידה המוארכת או בהתאם לתקופת חופשת הלידה המזכה בתשלום.
סעיף 6(ט) לחוק קובע, כי "היעדרות מעבודה לרגל חופשת הלידה לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעביד".
משילוב הוראות סעיפים 6(ט) ו- 6(ב) לחוק עולה, כי ככלל העובדת תצבור זכויותיה בהתאם למשך חופשת הלידה לה היא זכאית כמפורט בסעיף 6(ב) לחוק. עם זאת, יש לבחון מהו מקור כל זכות וזכות המוקנית לעובדת ולבחון את צבירת הזכויות על פי הדין הספציפי שחל ביחס לכל זכות וזכות. להלן מספר דוגמאות:
וותק לדמי הבראה
צו ההרחבה בדבר תשלום דמי
הבראה
קובע, כי תקופה של חופשת
לידה
מהווה וותק מלא לתשלום דמי
הבראה
. לעומת זאת, קובע צו ההרחבה כי תקופה של חופשה ללא תשלום לא תחשב כוותק לצורך תשלום דמי
הבראה
.
לאור האמור, נראה, כי העובדת תהיה זכאית לתשלום דמי
הבראה
עבור התקופה שבה הייתה בחופשת
לידה
על פי החוק (כאמור בסעיף 6(ב) לחוק, כמפורט לעיל). עם זאת יודגש, כי סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין לעבודה, וייתכן שבית הדין יפסוק אחרת לכשנושא זה יובא בפניו.
צבירת ימי מחלה
על פי תקנה 4 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, חופשת לידה על פי החוק תובא בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה.
מלשון התקנות עולה, כי העובדת תצבור ימי מחלה במשך התקופה בה היא שוהה בחופשת לידה, כאמור בסעיף 6(ב) לחוק, המובא לעיל. עם זאת יודגש, כי סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין לעבודה, וייתכן שבית הדין יפסוק אחרת לכשנושא זה יובא בפניו.
צבירת חופשה שנתית
ימי חופשת הלידה אינם נחשבים כימי עבודה המזכים את העובדת בחופשה, אך בהתאם ל
חוק חופשה שנתית די שעובדת תעבוד 200 יום בשנה על מנת שתקבל את מלוא תקופת החופשה הנקובה בחוק.
הפקדות לגמל ולקרן השתלמות
בהתאם לסעיף 7א לחוק, חובת ההפקדה לגמל, ובכלל זה לקרן השתלמות, חלה ביחס לעובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי וכן לגבי עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון. בנוסף, בהתאם לתקנה 2 לתקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח-2008,
חובת ההפקדה לקופת גמל חלה ביחס לתקופה בה העובד או העובדת זכאים לדמי לידה וכן בתקופה שבעדה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון.
מן האמור עולה, כי חובת ההפקדה לקופת גמל, ובכלל זה לקרן השתלמות, מתייחסת לתקופת הזכאות לדמי לידה, ובלבד שמתקיימים יתר התנאים הקבועים בחוק ובתקנות.
וותק לפיצויי פיטורים
סעיף 2(5) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע, כי יראו רציפות בעבודה גם כאשר חלה בה הפסקה מחמת - "חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד". חופשת לידה נחשבת כחופשה שלא בשכר, שניתנת על פי חוק.
תקנה
10(3)
לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ"ג-1963
קובעת: "לעניין קביעת סכום הפיצויים לא יבואו במניין:
…
תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר, כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם
…
לחוק הביטוח הלאומי
…
"
משילוב ההוראות האמורות עולה, כי כוותק לפיצויי פיטורים תילקח בחשבון תקופת חופשת הלידה בגינה קמה זכאות לדמי לידה, קרי ארבעה עשר שבועות בתוספת ההארכות מכוח החוק המזכות בדמי לידה. בנוסף יצוין, כי בגין התקופה בגינה אין זכאות לדמי לידה, יבואו במניין עד 14 יום כוותק לפיצויי פיטורים.
(*) חוק עבודת נשים (תיקון מס' 46), התש"ע-2010
המשיבה – מומחית לדיני עבודה. מנהלת המחלקה המשפטית "כל עובד" מבית "חשבים"- מרכז המידע לדיני עבודה ושכר.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
|