|
עובד אשר ויתר על זכותו לשימוע אינו יכול לעלות טענה על
פגם בהליך פיטוריו בשל העדר שימוע
הילה פורת, עו"ד*
בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי עובד אשר ויתר על זכותו לשימוע אינו יכול לעלות טענה על פגם בהליך פיטוריו בשל העדר שימוע, שכן הליך השימוע הוא מתן הזדמנות לעובד להשמיע טענותיו בטרם פיטוריו, ואם העובד אינו מנצל הזדמנות זו, לא תישמע טענתו על אי מתן זכות שימוע. להלן תקציר פסק הדין.
ע"ע 113/08 חרב והיב נ' עו"ד יוסף קבלאן ראש המועצה המקומית בית ג'ן ואח', ניתן ביום 24.1.2010, ע"י מותב בהרכב כב' השופט ע' רבינוביץ, כב' השופט ש' צור, כב' השופטת ו' וירט ליבנה ונציגי הציבור מר שילון ומר רג'ואן.
עובדות
1. המערער, מר חרב והיב (להלן – והיב), הועסק אצל המשיבה 2, מועצה מקומית בית ג'ן (להלן – המועצה), החל מיום 1.6.1991, ועד לפיטוריו בחודש דצמבר 2004, על רקע פיטורי צמצום, כחלק מתוכנית הבראה.
2. במסגרת יישום תוכנית ההבראה, נשלח לוהיב מכתב בו הודע לו על כוונת המועצה לפטר 49 עובדים ועל זימונו, יחד עם עובדים נוספים, לשימוע בפני ועדת פיטורים ביום 13.12.2004.
3. ביום השימוע הגיע והיב למועצה ומסר למועצה מכתב בו הודיע שלא יוכל להופיע לשימוע, מאחר והחל מיום 10.10.2004 הוא נמצא בחופשת מחלה עקב תאונת עבודה.
4. ועדת הפיטורים סברה, כי לא היתה הצדקה לכך שוהיב לא הופיע בפניה במועד שנקבע לשימוע. לפיכך דנה הוועדה בעניינו בהעדרו והחליטה לפטרו. המועצה הודיעה לוהיב במכתב מיום 30.12.2004, על סיום העסקתו אצלה החל מיום 31.12.2004.
5. לאחר כ-11 חודשים, ביום 23.11.2005, הגיש והיב לבית הדין האזורי לעבודה תביעה לביטול פיטוריו ולמתן צו המורה למועצה לבדוק אפשרות ליציאתו לפנסיה מוקדמת. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התובענה וקבע, כי הפסקת העסקתו של והיב נעשתה כדין. מכאן הערעור.
בית הדין הארצי לעבודה פסק
דעת רוב (כב' השופט צור):
1. דין הערעור להידחות. המועצה נקלעה למצוקה כלכלית ונדרשה על ידי משרד הפנים להפעיל תוכנית הבראה. במסגרת צעדי הבראה נאלצה המועצה לצמצם 49 משרות תוך פיטורי 26 עובדים. אחד המועמדים לפיטורים היה והיב. כחלק מהליך הפיטורים זומן והיב לשימוע ליום 13.12.2004. ביום שנקבע לשימוע הופיע והיב במשרדי המועצה אך לא בא למעמד השימוע. להצדקת אי הופעתו לשימוע העלה והיב טענות שונות שנדחו על ידי בית הדין האזורי לעבודה.
2. לא יכול להיות ספק שעל רקע חילופי הגרסאות העובדתיות של והיב ועל רקע העובדה שהוא הופיע במשרד המועצה במועד שנקבע לשימוע אך לא הגיע לישיבת השימוע, ניתן לקבוע כי והיב ויתר על זכותו לשימוע ואין הוא יכול לעלות טענה על פגם בהליך פיטוריו בשל העדר שימוע. יש לזכור כי הליך השימוע הוא מתן הזדמנות לעובד להשמיע טענותיו בטרם פיטוריו, ואם העובד אינו מנצל הזדמנות זו, לא תישמע טענתו על אי מתן זכות שימוע.
3. אם אמנם היה לוהיב קושי להופיע בפני ועדת הפיטורים במועד אליו זומן, יכול היה להופיע בפני הוועדה, להסביר את מצבו ולבקש להופיע במועד אחר. והיב לא עשה זאת. מעבר לכך, והיב אף לא פנה אל המועצה לאחר שהתקבלה ההחלטה על פיטוריו. דברים אלה מחזקים את המסקנה כי והיב ויתר על העלאת טענותיו כנגד פיטוריו.
4. ההחלטה על פיטוריו של והיב, כמו גם פיטורי עובדים אחרים, נעשתה על בסיס תוכנית הבראה ובהתאם לקריטריונים שוויוניים שנקבעו. הלכה היא שהצורך בצמצום מצבת כח האדם הוא עילה מוצדקת לפיטורים, בכפוף לבדיקת עניינו של כל עובד באופן אישי. לא הוכח בעניינו של והיב כי פיטורי העובדים במועצה נעשו משיקולים לא ענייניים או שנעשו תוך הפרת הקריטריונים שנקבעו.
5. בשנת 2006 נערך הסכם קיבוצי בין המועצה להסתדרות אשר נתן תוקף להסכם ההבראה ואישר, בין השאר, את רשימת העובדים שפוטרו בשנת 2004 ובהם והיב. הסכם זה מחזק את מהלך הפיטורים ושולל טענות על אי התייעצות עם ארגון העובדים או על אי הסכמת ארגון העובדים למהלך ההבראה ולמעשה הפיטורים.
6. סוף דבר – הערעור נדחה. והיב ישא בהוצאות המועצה בסך של 3,000 ₪. בית הדין הארצי לעבודה העיר, כי הוא מקווה שעל אף דחיית הערעור, יעלה בידי הצדדים להגיע להסדר מוסכם לפנים משורת הדין, בין על פי הצעת בית הדין לפיצוי כספי ובין אם על פי בקשת והיב להוצאה לפנסיה מוקדמת באישור משרד הפנים.
* עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il
|