עיקרון מס אמת גובר על פרוצדורות בחוק
רמי אריה
עו"ד רו"ח
בדיני המס קיימות הוראות רבות המחייבות רישום, הודעה מראש או בתוך זמן מוגבל למשרדי המס, שבלעדיהם לא ניתן לכאורה לקבל הטבות מס.
בפס"ד פור חברה לניהול תיקי השקעות בע"מ (ע"א 10011/07)
שניתן ביום 13.5.2010
נדונה השאלה: האם עוסק שהיה בפועל "מוסד כספי" אך לא הודיע על כך למנהל מע"מ ולא נרשם ככזה, ייחשב כ-"מוסד כספי" בדיעבד ?
השופט אלייקים רובינשטיין
ואיתו שני חבריו להרכב שישב בדין, קובעים בהמשך לפסקי דין אחרים שיצאו מבית מדרשו של ביהמ"ש העליון, ופוסקים כי עיקרון "הגישה הכלכלית" יחד עם עיקרון "מס אמת" מחייבים לאפשר לחברה הטבות מס, אף אם לא הודיעה ולא נרשמה מראש כ-"מוסד כספי" כפי שקובע החוק.
יתרה מזו, נותן בהמ"ש דעתו באופן ברור וחד לטובת האיזון שבין רצון רשות המיסים לגבות מיסים ולמנוע מניפולציות של העלמות מס, לבין זכותו של הנישום שלא להיפגע עקב החשד כי הוא עושה מניפולציות. בהמ"ש אף קובע כי מדובר "בחובתם (של רשויות המס) לתת יד לכך שנישום לא ייפגע בלא צורך במובן של מס אמת".
לפסיקה זו השלכות לעניין סוגיות רבות בדיני המס כגון:
1.
קיזוז הפסדים
– ללא הגבלה מלאכותית של סלי קיזוז, שמונעת קיזוז הפסד מסוג אחד כנגד הפסד מסוג שני, או להפך מניעת קיזוז הפסד מקום שקיזוז זה פוגע בנישום בשל הסדרי הפחתות מס בחוקי העידוד (בדומה לפסיקה בעניין
מודול בטון, ע"א 2895/08
).
2.
חישוב נפרד
- הודעה מראש על בקשה לחישוב מס נפרד לבני זוג, או יצירת חבות מס גבוהה מלאכותית, רק בשל העובדה שהם עובדים יחד באותו עסק (בדומה לפסיקה בענייןשקורי, עמ"ה 1250/05).
3.
זקיפת שווי רכב מופרז
– לפי תקנות שווי הרכב, בתוקף משנת 2008, זקיפת ההטבה בשל שווי רכב צמוד, עולה במקרים רבים על ההטבה בפועל לעובד. במיוחד, כאשר מדובר בעובדים שרוב השימוש ברכב הצמוד שניתן להם הוא לצורך עבודתם. לפי עיקרון מס אמת, קיימת הרשות לסטות מתקנות שווי רכב צמוד על מנת להביא לזקיפת הטבת הרכב הצמוד, רק לפי השימוש בפועל ברכב לצורך פרטי אם היה כזה (בדומה לפסיקה בעניין עיריית נהרייה, עמ"ה 872/06).
הלכת פור
בהמשך
להלכת ערכים (ע"א 10554/02)
מביאים למסקנה כי ניהול תיקי השקעות מכניס את העוסק להגדרת "מוסד כספי", אך לעומת זאת אין חוק מע"מ חל על סוחר בניירות ערך לצורך עצמי (נוסטרו).
עוד מביאה הלכה זו למסקנה, כי ניתן ליצור הפרשות תלויות להפסדים עתידיים, מקום שבו ניתן לחזות באופן סביר וקרוב לוודאי את הסיכונים העתידיים. כך למשל, לא ייתכן כי נישומים שהרוויחו סכומים יפים מניירות ערך בשנת 2009 וכרגע סופגים הפסדים בשנת 2010 עקב ירידת שערי הבורסות בעולם, ישלמו מס על הרווחים בשנת 2009, אף שמדובר ברווחים תיאורטיים שסופם הפסד. לשיטתנו, סוחרים בניירות ערך רשאים, בתנאים מסוימים, לרשום בדוחות הכספיים שלהם, הפרשות להפסדים עתידיים על פי סכומים שיקבעו בתחשיב ניהול סיכונים נכון.
זאת ועוד, יש מקום לבקש מאנשי רשות המיסים כי יעשו את מלאכתם נאמנה בגביית המס ומניעת מניפולציות מס, אך בל יטילו חשד ודופי בכל נישום כאילו הוא מעלים מיסים מראש ובהכרח, אף אם טעה באי רישום, אי דיווח או בשל היצמדות להוראת חוק דווקנית. אני מאמין, כפי שאומר השופט רובינשטיין, כי רובם הגורף של הנישומים משלם מס אמת.
|