|
יזם או עוסק צריכים מעתה להיות ערים לעובדה כי אין כל ביטחון שיקבלו את החזר המע"מ שישלמו בגין השקעותיהם ביזמות או הוצאותיהם העסקיות. אובדן המע"מ ששיעורו כיום הוא 16% מהתמורה עלול לשנות כדאיות של השקעה או של עסקה מקצה לקצה. הנחת היסוד לפיה יש תמיד החזר מע"מ כאשר מדובר בהשקעה עסקית כגון: רכישת מגרש חקלאי או רכישת בניין לצורך הקמת פרויקט עסקי, או כאשר מדובר בהוצאות רכישה של דירות או מכונות וציוד, עומדת מעתה בספק גדול.
בשתי הלכות דומות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון לאחרונה ( ע"א 1651/08 צביון , וע"א 891/08 אי די אר איטום ובנייה ) קובע בית המשפט תנאים לקבלת החזר מע"מ בשל השקעות או הוצאות עסקיות. תנאים שאם לא יתמלאו – לא יהיה זכאי המשקיע או הרוכש להחזר המע"מ הכלול בחשבוניות שקיבל בגין ההשקעה או הרכישה.
בעוד שבהלכת צביון שניתנה ביום 4.5.2010 ניתן להסכים בקלות יחסית עם עמדת בית המשפט העליון, לפיה כשמדובר בהוצאות לרכישת אי יווני לצורך הקמת פרויקט תיירות שלא הוקם סוף דבר, יש הצדקה לאי ההכרה במע"מ ששולם לצורך הוצאות ההקמה, הרי בהלכת אי די אר איטום ובנייה שניתנה ביום 13.7.2010, הולך בית המשפט העליון עוד צעד משמעותי באיסור קיזוז המע"מ על רכישת דירות שנרכשו במהלך עסקים רגיל של קבלן איטום שרכש את הדירות מהקבלן שלא שילם לו את תמורת עבודתו, כאשר הדירות היוו את התמורה בלית ברירה.
הלכות אלו של בית המשפט נקבעו למרות שחוק מע"מ כולל סעיף מפורש של הכרה בהוצאות הקמת עסק, סעיף שאינו קובע תנאים בדבר משך זמן ההקמה וסעיף מפורש המתיר החזר מע"מ בשל עסקאות עוסק. זאת לפי העיקרון שהמע"מ ישולם רק על ידי צרכן סופי בעוד שיזם או עוסק זכאים להחזר מע"מ.
לאור שתי ההלכות האמורות, חייב כל יזם או עוסק לבדוק מראש האם תהיה לו זכות להחזר המע"מ שישלם עבור הוצאות היזמות ברכישת מגרשים או דירות או עבור ההוצאות שיש לו במהלך עסקיו שאינן הוצאות שוטפות לעסקו. הבדיקה צריכה להיעשות לפי המבחן הסתברותי מנקודת מבט אובייקטיבית. כלומר, לפי הסיכוי כי ההשקעות היזמות או הוצאות הפעילות יביאו להכנסות עסקיות חייבות במע"מ. המבחן מתמקד בסיכויי יציאתה של העסקה העתידית אל הפועל ולא בכוונותיו או הערכותיו של העוסק. בית המשפט קבע כי סיכויי ההסתברות להפקת הכנסות מעסקה עתידית כתוצאה מההוצאות הנוכחיות שנתבע המע"מ בגינם צריכים להיות גבוהים ברמה של סיכויים טובים להתממש ולא רק שיש סיכויי סביר להתממשות.
לצורך בדיקת ההסתברות להתממשות של העסקה, קבע בהמ"ש את מבחני העזר הבאים:
1. קיומה של תוכנית עסקית סבירה שאיננה בבחינת תוכנית ספקולטיבית - ככל שברשות העוסק תכנית עסקית מגובשת יותר, כך גוברים הסיכויים להתממשותה של העסקה העתידית ברת מימוש ויש להכיר בתשומות הרכישה.
2. קיומה של תשתית ארגונית לפעילות עסקית - ככל שלעסק יש תשתית ארגונית מפותחת ויציבה להפקת הכנסות מאותן הוצאות שבגינן נתבע החזר המע"מ, כן גוברים סיכויי יציאתה לפועל של עסקה חייבת במס.
3. מהות העסק - מידת הרצינות והגיבוש העסקי הנדרש בתוכנית העסקית הנבחנת, עשויה להיות שונה בתחומים עסקיים שונים. יש לבחון כל תכנית עסקית בהתאם למקובל בענף הרלוונטי שבו נתבעות ההוצאות, ועל יסוד כך, להכריע האם מדובר בתכנית מגובשת לניצול עסקי של ההוצאות.
4. מרכיב הזמן - בחינת המועד המשוער להתממשות העסקה החייבת, יכול ללמד על מידת הסבירות להתממשותה בפועל.
5. מידת מקצועיותו ובקיאותו של מבקש הניכוי בתחום העיסוק הרלוונטי- ככל שהקשר בין העוסק לבין העסקה העתידית הדוק יותר, כן גוברים סיכויי יציאתה אל הפועל.
6. קיומם של מקורות מימון לכלל העסקה - תזרים המזומנים של העוסק בהשוואה לעלויות הנדרשות ליציאת העסקה אל הפועל.
7. מידת ההתקדמות הקיימת בתהליך לקראת ביצועה של עסקה עתידית - כמות התשומות אשר כבר נרכשו לצורך העסקה העתידית החייבת במס.
8. מבחן העל, הוא מבחן מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה - ממנו יכולה רשות המס ללמוד על ההסתברות הריאלית והאובייקטיבית להתממשות העסקה החייבת.
מכאן עולה כי כעת לצורך קבלת החזר מע"מ בעסקה יש לעמוד ב-"מבחן ההסתברות הגבוהה". עוסק המבקש לנכות מס בגין תשומות אשר ישמשו בעסקה עתידית חייבת במס , צריך להראות כי קיימת הסתברות גבוהה לקיומה של העסקה ולעמוד במבחני העזר האמורים מעלה.
בפרשת צביון קבע בית המשפט כי לא ניתן לקבל את החזר המע"מ בשל ההוצאות שנעשו בישראל לצורך הקמת פרויקט התיירות שתוכנן על ידי דוד אפל באי היווני. אכן, על פניו מדובר בפסיקה שניתן להסכים לה בקלות, היות ופרויקט האי היוני לא הוקם סוף דבר ואף נראה כי עצם יציאתו לפועל היה לוט בערפל מלכתחילה. אך בפרשת אי די אר איטום ובנייה אין מדובר בהוצאות הקמת פרויקט עתידני שלא בא לעולם. בפרשה זו מדובר על קבלת דירות בבניין במקום תמורה שהיה הקבלן אמור לשלם לחברה עבור עבודותיה באותו בניין ולא יכול היה לשלמה עקב כניסתו לקשיים כלכליים במהלך הבנייה.
בית המשפט קובע כי נסיבות רכישת הדירות מלמדות כי התקיים סיכוי פחות מסביר לכך שהדירות תשמשנה לעסקה עתידית חייבת במס – היינו מכר. החברה הייתה מודעת בעת רכישת הדירות לקשיים הקיימים בשיווק הפרויקט. כמו כן, לאחר שרכשה דירה אחת וראתה כי לא עולה בידה למכרה, הוסיפה ורכשה שתי דירות נוספות באותו בניין חלף התמורה, בידעה כי הסיכוי למכירתן נמוך מאד. בנוסף, לא הייתה לחברה תוכנית ברורה על דרך ותקופת הפקת ההכנסות מהדירות ואף לא הציגה ראיות על מאמצי שיווק ומכירה של הדירות. לא למותר לציין, כי אין לחברה מומחיות בתחום מכירת נדל"ן. מכל אלו עולה כי לא התקיים מבחן ההסתברות הגבוהה להתממשות העסקה של מכר הדירות על החברה.
לא נותר אלא לחזור ולהזהיר יזמים ועוסקים כי בטרם יעשו השקעות או הוצאות הנחזות להיות עסקיות לכאורה, כדאי שייקחו בחשבון כי 16% החזר המע"מ הצפוי מתמורת העסקה בסכנה !
|