|
לפי קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (ה"חבק"), כל תשלום המתקבל על-ידי העובד בעקבות פרישתו מעבודה או המתקבל על-ידי שאיריו, יהא חלק ממענק-הפרישה או ממענק-המוות הכולל. לפי פרשנות זו של רשות המיסים, נוסף על פיצויי פיטורים ששולמו לעובד, ניתן לכלול ב"מענק עקב פרישה או עקב מוות" גם סכומים ששולמו לו כפיצוי עבור אובדן מקור הכנסה, פיצוי עקב הפרת חוזה-עבודה, פיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו, פיצוי הניתן כדמי לא יחרץ ופיצוי עבור אי מתן הודעה מוקדמת לעובד או "חודשי הסתגלות" בגין התקופה שלאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד.
לפי ס' 9(7א) לפקודת מס הכנסה, מענק המשולם לעובד עם פרישתו מעבודה פטור ממס, ובלבד שסכומו לא יעלה על משכורת חודש אחד לכל שנת עבודה (לפי המשכורת האחרונה), ולא יותר מהתקרה שנקבעה בפקודה לכל שנת עבודה (11,390 החל בינואר 2010). אם המענק משולם עקב מותו של העובד, הוא יהיה פטור ממס, ובלבד שסכומו לא יעלה על משכורת שני חודשי עבודה לכל שנת עבודה, ולא יותר מהתקרה שנקבעה בפקודה לכל שנת עבודה (22,800 החל בינואר 2010).
לפי הפקודה, אם עלה סכום המענק על המשכורת הקובעת לפטור לכל שנת עבודה, רשאי מנהל רשות המיסים (או מי שהוסמך על ידו) לפטור ממס את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות של העובד, בגובה שכרו, בתנאי עבודתו ובנסיבות פרישתו.
בשנות השבעים הפעיל מנהל רשות המיסים ("נציבות מס הכנסה") את סמכותו, וקבע קריטריונים להגדלת הפטור ממס, במקרה פרישת עובד, עד ל-150% ממשכורת של חודש לכל שנת עבודה ולא יותר מתקרת הפטור הנקובה בסעיף, ובמקרה מות עובד, עד לשיעור של 150% מפעמיים משכורתו החודשית לכל שנת עבודה, אך לא יותר מתקרת הפטור לגבי מענק-המוות.
הקריטריון העיקרי להפעלת הסמכות, שנקבע בחוזר הנציבות משנות השבעים, היה כי לעובד לא נצברו זכויות לפנסיה מקיפה או זכויות לקיצבה בגין שנות העבודה המזכות במענק הפרישה.
צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2008, ואישורו של תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), יצרו מצב חדש, לפיו התנאי להגדלת הפטור, שנקבע בשנות השבעים, אינו יכול להתקיים יותר אצל עובדים בגינם מפריש המעביד להסדר פנסיוני. זאת מאחר שכל העובדים, בגינם מופרשים כספים להסדר פנסיוני כלשהו, צוברים מאותה עת זכויות לקיצבה בעד אותן שנות עבודה המזכות במענק הפרישה.
ב-26/7/2010, הוציאה הנהלת רשות המיסים הוראה חדשה לפקידי השומה, לפיה ההגדלה בסמכות המנהל תעשה באופן אוטומטי לכל אדם שפרש, בכפוף לתקרת הפטור בסעיף, גם אם נצברו לעובד זכויות לפנסיה מקיפה או זכויות לקיצבה בעד אותן שנות עבודה המזכות במענק הפרישה.
ההוראה החדשה מציינת שינוי דרמטי בכל הקשור לתכנון המס בפרישה. היא מטיבה עם כל אותם עובדים ששכרם הקובע לפטור נמוך מ-11,390 ₪ (נכון לשנת 2010) והם מקבלים מענק פרישה שסכומו עולה על הסכום הפטור.
תוקף ההוראה מיידי. פקידי השומה פועלים כיום לפיה בכל מקרה.
לפיכך, אם סכום המענק המשולם לעובד (או לשאריו) עולה על הסכום הפטור לפי ס' 9(7א) לפקודה, ומשכורתו הקובעת לפטור נמוכה מהתקרה הנקובה בפקודה, עליו (או על שאריו) לפנות לפקיד השומה, שם יוגדל הפטור באופן אוטומטי עד ל-150% מהמשכורת הקובעת לפטור לכל שנת עבודה ולא יותר מתקרת הפטור הנקובה בסעיף, ובמקרה מות עובד, עד לשיעור של 150% מפעמיים המשכורת הקובעת לפטור לכל שנת עבודה, אך לא יותר מתקרת הפטור לגבי מענק-המוות.
יצויין שבהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר, בתנאי העבודה ובנסיבות הפרישה, רשאי מנהל רשות המיסים (או מי שהוסמך על ידו) לאשר לעובד (או לשאריו) גם פטור מיוחד, הגבוה מ-150% מהמשכורת הקובעת לפטור, ולא יותר מהתקרה הנקובה בסעיף.
אמנם, הפעלת סמכות המנהל להגדיל את הפטור עד ל-150% מהמשכורת הקובעת תעשה באופן אוטומטי לכל אדם שפרש (בכפוף לתקרת הפטור בסעיף), אך צריך לשים לב שרק פקיד השומה יכול לאשר את ההגדלה. הסמכות להגדיל את הפטור אינה נתונה בידי המעבידים.
|