לא ניתן לחלק רווחי אקווטי כדיבידנד פטור בחברה משפחתית

ביום 5.8.10, נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב את החלטתו כי רווחי אקווטי הנרשמים לפי כללים חשבונאים מקובלים אינם מהווים "הכנסה" כהגדרת מונח זה בפקודת מס הכנסה. משכך, הרי משיכתם כדיבידנדים בחברה משפחתית לא תיחשב כמשיכה פטורה ממס. כך נקבע בע"מ 1183/05 קליימן דוד נ' פקיד שומה פתח תקווה, כדלקמן:  

1.       המערערים, בני משפחת קליימן החזיקו במניותיה של חברת קליימן מטאור בע"מ ("מטאור"). ביום 29.11.99, הקימו המערערים שלוש חברות אחזקה: קליימן דוד ושלומית אחזקות בע"מ, כהן רינה אחזקות בע"מ וקליימן אבי אחזקות בע"מ (להלן: "חברות האחזקה"). כל אחד מהמערערים העביר לחברת האחזקות שבבעלותו את מניותיו במטאור. 

2.   בשנת 1999, חילקה מטאור לבעלי מניותיה, חברות האחזקה, דיבידנד בסכום כולל של 6 מיליון ₪. בדו"חות ההתאמה למס של חברות האחזקות לשנה זו, צוין ביחס לחלוקה זו "דיבידנד בין חברתי פטור". בשלהי שנת 1999 ביקשו חברות האחזקה לקבל מעמד של חברות משפחתיות בהתאם לפקודת מס הכנסה.

3.   מטאור המשיכה להשיא רווחים בשנים הרלבנטיות לערעור ועל פי כללים חשבונאיים מקובלים רשמו חברות האחזקות הכנסות מרווחי אקוויטי, בהתאם לשיעור אחזקתם במטאור. בכל אחת מהשנים שבערעורים חילקו חברות האחזקות דיבידנדים לבעלי מניותיהן מתוך רווחי האקוויטי שנצברו בהן.

4.      פקיד השומה טען כי סעיף 64א(א)(1) לפקודה אינו חל במקרה דנן, מאחר ובמקרה דנן חולק הדיבידנד מהכנסה שבחברה אחרת, ולא מהכנסתה של החברה המשפחתית. לשיטתו, "הצגת רווחי אקוויטי בדוחותיה של חברה המחזיקה במניות של חברה אחרת היא רישום חשבונאי, ללא נפקות מיסויית אצלה. בידי החברה המחזיקה, רווחי אקוויטי אינם בגדר 'הכנסה' כמשמעותה בסעיף 1 לפקודה" .  

5.   עוד טען פקיד השומה כי הדיבידנד חולק מהכנסה שנבעה לחברות האחזקה בשנת 1999, בטרם היו חברות משפחתיות ועל כן יש לחייבו במס.

6.      לחילופין טען פקיד השומה כי רצף הפעולות שנקטו המערערים, בתכנון מראש ובתיאום מלא ביניהם ומכלול נסיבות העניין מעידים כי מדובר עסקה מלאכותית.

7.  בית המשפט בוחן את הגדרת המונח "הכנסה" בסעיף 1 לפקודה וקובע אף ש"תורת החשבונאות" מכירה ברווחי האקוויטי. הרי הם אינם "הכנסה" כהגדרת מונח זה בפקודה. לכן, אין לראות ברווחי האקוויטי אותם רשמו חברות האחזקה בספריהן "הכנסה" לעניין סעיף 64א(א)(1) לפקודה.  

8.   טענת המערערים כי רווחי האקוויטי ניתנים לחלוקה על ידי חברות האחזקה, לפי "מבחני הרווח ויכולת הפירעון" המשמשים בדיני החברות להתרת החלוקה נדחתה. ההנחה כי חלוקת דיבידנד מרווחי אקוויטי מותרת בעולמם של דיני החברות, אינה מביאה בהכרח למסקנה כי רווחי האקוויטי הינם הכנסה בעולמו של משפט המס.

9.     בית המשפט מאמץ את דברי השופט אנגלרד "בפרשת דיקלה" שקבע כי למרות שהנחת היסוד היא כי כללי החשבונאות המקובלים מחייבים גם בדיני המס, כל עוד אין קביעה אחרת בדיני המס, הרי ייתכנו מקרים לפיהם הדיווח לצורכי מס לא יהיה תואם לעקרונות החשבונאות, המקובלים אצל רואי חשבון.  

10.  גם בהנחה שאין פסול בחלוקה מרווחי אקוויטי הנסמכת על כללי חשבונאות מקובלים עדיין אין בכך כדי לראות ברווחים אלו "הכנסה" לעניין הפקודה מאחר ורווחים אלו אינם נמנים על המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3 לפקודה.

11.  המדובר בפסק דין ראשון מסוגו שיוצר יוצא מין הכלל לכלל ההכרה בעקרונות החשבונאות המקובלים בדיני המס. מעתה תיבחן מערכת כללי המס באופן שונה מהחשבונאות המקובלת אצל רואי החשבון. נראה כי בית המשפט לא ייתן יד לניצול עקרונות חשבונאיים לשם הקטנת סכום ההכנסה החייבת במס, או לשם דחיית תשלום המס.