|
שכר הבכירים במשק משמש זה זמן רב כמוקד שיח וביקורת כתוצאה מעלייתו המגמתית והמשמעותית. מדובר כאן על תופעה חוצה גבולות שאינה מאפיינת את המשק הישראלי בלבד. החרפתו של המשבר הכלכלי העולמי במהלך השנים 2008-2009 העצים את הצורך לטפל בתופעה זו במיוחד לאור השלכותיה במישורים רבים, במיוחד המישורים החברתי והכלכלי.
במישור החברתי אנו ערים לטענה שלפיה העלאת שכר הבכירים מגדילה את הפערים הכלכליים והחברתיים. העלאת השכר של הבכירים מעצימה את הפער בין שכרם לבין השכר שעובדים רגילים ופשוטים אחרים מקבלים. יש שטוענים שמצב כזה מהווה פגיעה בלכידות החברתית ומעצים את ההבדלים בין השכבות והמעמדים שממילא קיימים בחברה.
במישור הכלכלי הטענה העיקרית בוחנת את ההצדקה של מתן העלאה או תגמולים לבכירים. כאשר מדובר במשכורות ותגמולים חריגים קיים צורך לבחון האם לחברה עצמה נוצר רווח מהעלאת שכרו של הבכיר והאם מתקיימת הנוסחה של עלות-תועלת.
מערכת המס כדרך להגבלת העלאת שכר הבכירים
בטור זה נדון בשתי טכניקות זמינות ופשוטות אשר נמצאות בהישג יד לפי דיני המס בישראל להגבלת שכר הבכירים. בכל זאת, חשוב לציין כי קיימת ערנות בתקופה האחרונה מצידו של הציבור ומצידם של נציגי הציבור. יוזמות והצעות חוק מנסות להגביל את שכרם של בכירים בדרכים שונות, החל מהגבלת ניכוי הוצאות בשל תשלום הכנסה עד למיליון ₪ לשנת מס, עובר ביצירת זיקה בין השכר הכי נמוך לשכר הכי גבוה באותו מקום עבודה, הוספת עוד מדרגת מס אשר תגרום לעליית שיעור המס החל על שכרם של בכירים ועד להגבלת שכרם של הבכירים במוסדות שמקבלים תקציב על ידי המדינה בצורה ישירה או עקיפה.
צמצום ההקלה בסעיף 102
הגבלת שכר הבכירים דרך סגירת פרצת המס שמייצר סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. חקיקת סעיף 102 לפקודה באה כדרך לעידוד תחומי הטכנולוגיה העילית ובמיוחד חברות סטארט-אפ קטנות שמחפשות הזדמנות להתרחב, כך שבמקום לשלם שכר גבוה לעובדים הן מעניקות אופציות. מיסוי האופציות הינן לפי שיעורי מס רווח הון, תשלום המס נדחה עד למועד מימוש האופציות.
הטבת המס על אופציות המוענקת בדרך כלל לעובדים בכירים (תולדה של הון ושלטון) רק מעצימה את הפערים בין העובדים, במיוחד כאשר אנו ניצבים בפני מצב בו שני עובדים מקבלים הכנסה זהה אך המיסוי משתנה בגלל שחלק מהכנסתו של הראשון ניתנת כאופציה הממוסה לפי שיעור מס רווח הון במועד המימוש ולא לפי שיעורי מס השוליים החלים על הכנסה מעבודה. למותר לציין כי הטבת המס הקבועה בסעיף 102 כבר מזמן פשטה את הרגל מקום בו איננה מהווה תחליף לשכר אלא תוספת לו. לדעתי, יש להחזיר עטרה ליושנה: להעניק את הטבת סעיף 102 רק כאשר האופציות למניות ניתנות כתחליף לשכר ובכל מקרה למסותן במס פירותי.
פקיד השומה יכול להתערב בגובה ההוצאה
סעיף 30 לפקודת מס הכנסה מגביל את ניכוי ההוצאות בידי החברה בכך שהוא מונע ניכוי הוצאות מוגזמות, בסכומים העולים על הדרוש לצורכי ייצור ההכנסה.
נכון לעכשיו הוראת חוק זו לא שימשה שנים רבות כלי אכיפה בידי פקידי השומה, או בידי מערכת המשפט, במיוחד שהאחרונה מעדיפה לא להתערב בהחלטות פנים עסקיות של הנישום או החברה. נראה שהגיע הזמן להפעיל סמכות זו לאור העובדה שאין צורך בדיונים מקדימים ומהלכים בירוקרטיים מאחר והוראת החוק כבר קיימת והפתרון הוא מיידי.
* הכותב בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני מסים , עובד לשעבר ברשות המסים. המאמר אינו תחליף ליעוץ פרטני.
|