ביום 10.8.10, ניתן בבית משפט מחוזי בחיפה ע"מ 880-08 משה הלפמן נ' פקיד שומה חדרה אשר בו נקבע כי המערער אינו זכאי להנחת המס הנתונה לתושב יישוב מזכה מאחר והוא מנהל מרכז חיים כפול הן בערד והן בבנימינה, שם מתגוררת משפחתו כדלקמן:
- במהלך השנים 1981 עד לנובמבר 1994 התגורר המערער יחד עם רעייתו ושלושת ילדיהם בקרית מוצקין.
- בנובמבר 1994 החל המערער לעבוד באתר דרום (רותם) של קבוצת חיפה כימיקלים (להלן: "המפעל" ).
- מאז ספטמבר 2001 הוא שימש מנהל המפעל, מה שחייב אותו לגור בקרבת המפעל. בנסיבות כאלה גם לא היה הגיוני שימשיך להתגורר בבנימינה, המרוחקת בכ-200 ק"מ מהעיר ערד. בנובמבר 1994 עבר המערער להתגורר בעיר ערד, הסמוכה לאתר המפעל, ומאז הוא התגורר בה ברציפות עד 31/10/2009, כולל שנות המס שבערעור.
- המערער, מתגורר בדירה ששכר ברחוב נוף 59 בערד. הוא מבשל שם, ומקיים משק בית מלא לטענתו אף מצא חוג חברים בערד ואילו קשריו החברתיים עם מכריו בצפון הארץ התרופפו. למעט אירועים של בני משפחה קרובים.
- אין חולק כי אשתו ושלושת ילדיהם עברו להתגורר בבנימינה. מאז העתקת מקום מגוריו לערד, הוא שוהה שם דרך קבע, בימי ראשון עד חמישי בערב או שישי בבוקר. בסופי שבוע נהג להתארח בבית רעייתו וילדיו בבנימינה כדי לבלות עמם, וכדי להגיע מידי יום א' לישיבות הנהלה בחיפה.
- בשנת המס 2003 הזכאות לזיכוי ממס נקבעה בסעיף 11ב(א) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961, ולפיה כל יחיד שמקום מגוריו באזור באר שבע והנגב, לרבות העיר ערד, יהיה זכאי באותה שנה לזיכוי ממס. בנוגע לשנות המס 2005 ו- 2006, נקבעה הזכאות לתושב, שהוגדר כיחיד שמרכז חייו באותו יישוב (סעיף 11, לפקודת מס הכנסה).
אין חולק כי על פי הסדר זה, נכללה ערד בגדר הישובים המזכים את תושביהם בנקודות זיכוי ממס, בשיעור המפורט שם מהכנסתו מיגיעה אישית, עד לגובה הסכום הקבוע שאותו נישום היה בגדר תושב אותו מקום, שמרכז חייו באותו ישוב, וישנה רציפות בתושבות, קרי; נישום שהיה במשך כל שנת המס תושב בישוב המפורט-המזכה.
- בית המשפט קובע כי הבחינה למרכז חיים ביישוב המזכה, נעשית לפי מבחן פיזי-אובייקיטיבי, במסגרתו יש לבחון את מרב הזיקות של אותו אדם, בנסיבות הספציפיות למקום המזכה, וכן באמצעות המבחן הסובייקטיבי, אשר יבחן את כוונותיו של אותו נישום והיכן הוא רואה את מרכז חייו (עמ"ה (מחוזי-חי') 858/06 הרשקו נ' פקיד שומה עכו. ניתן ביום 15/6/09; עמ"ה (מחוזי-חי') 546/04 נג'יב נ' פקיד שומה עכו. ניתן ביום3/9/06) .
- ככלל, אדם המתגורר לצרכי עבודה בישוב אחד ובמקביל נמצא בסופי שבוע בביתו שלו עם בני משפחתו בישוב אחר, אינו יכול להיכלל בהגדרה של מרכז חיים יחיד בישוב מזכה. ניתן להסכים כי מרכז חייו של אדם יכול להתקיים בנפרד ממרכז חייו של רעייתו וילדיו, ואולם במקרה כזה, כאשר המערך המשפחתי תקין, לא ניתן לדבר על מרכז חיים יחיד.
בין אם ההגדרה מחייבת יחיד שמקום מגוריו באזור באר שבע והנגב, לרבות העיר ערד, על-פי ההוראה בשנת 2003, ובין אם המדובר בתושב המוגדר כיחיד שמרכז חייו באותו יישוב מזכה, התנאי הוא, תושבות במקום, כמרכז חיים יחיד ורצוף. אין זה משנה, אם המערער בתיק דנן חוזר כל שבוע לבנימינה לסופי שבוע.
- בית המשפט קבע כי במקרה דנן מתנהל מערך חיים כפול ודחה את הערעור.
- בהלכה זו חוזר בית המשפט על הלכות קודמות הנוגעות גם לבחינת התושבות בישראל. אף בשאלה האם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ יש לבחון את מרכז החיים הן לפי במבחן האובייקטיבי והן לפי המבחן הסובייקטיבי. עוד חשוב כי חוזרת הקביעה לפיה מקום התושבות יכול להיות במקום אחר מאשר מקום מרכז חייהם של רעייתו וילדיו. שאלת התושבות תיבחן לפי מבחן מרכז החיים עצמו שכן מדובר בישראל או בחו"ל.
|