ישראלים רבים עוסקים בתחום של שיווק מוצרים באינטרנט. בצורת הפעולה המקובלת מתקשר המשווק עם גוף המעוניין למכור מוצרים באינטרנט (הן מוצרים פיסיים והן מוצרים פיננסיים, דוגמת משכנתאות) ורוכש זכויות שיווק למוצרים אלה. השיווק מתבצע באמצעות רכישת "מילות חיפוש" ולעיתים, באמצעות אתרי אינטרנט אשר בבעלות המשווק. הכנסות המשווק נובעות מעמלות אשר ישולמו באם מבוצעת עסקה כתוצאה מהשיווק.
כפי שנראה להלן, התארגנות נכונה על ידי קבלת ההכנסה בחברה זרה עשויה להביא לחסכון מס משמעותי על הכנסות המשווק, כאשר שאלות עצם החבות ושיעור המס תלויות בשאלת סיווג ההכנסה כהכנסה מעסק אם לאו ובשאלה האם מדובר בהכנסת שירותים או הכנסה מתמלוגים.
בהתאם לפקודת מס הכנסה חברה זרה שהשליטה והניהול על עסקיה מצויים בישראל נחשבת תושבת ישראל, ומכאן, שהכנסותיה חייבות מס מלא בישראל. לטעמנו, מההגדרה עולה כי באם ההכנסות אינן עולות כדי הכנסה מעסק, שאלת השליטה והניהול בחברה אינה רלבנטית והיא לא תחשב משום תושבת ישראל.
בתי המשפט בארץ קבעו כי הכנסה תחשב הכנסה מעסק באם מתקיימים מבחני המחזוריות, בקיאות, מומחיות, מנגנון, תדירות עסקאות, מימון חיצוני ועוד. באם, כאמור, לא יתקיימו מבחני הפסיקה, ספק אם יש לראות בחברה הזרה משום תושבת ישראל. במקרה זה תהינה ההכנסות חייבות במס כדיבידנד בידי בעל המניות (בשיעור של 25%), אך זאת, רק בעת חלוקתן מידי החברה ליחיד.
באם עולות ההכנסות כדי הכנסות מעסק יש לבחון היכן מופעלים השליטה והניהול בעסקי החברה הזרה. היינו, מהיכן פועלת החברה בפועל, מה המקום בו מתקבלות ההחלטות המהותיות והאסטרטגיות בחברה וכן להיעזר במבחני עזר דוגמת מקום הלקוחות ונותני השירותים לחברה, מקום חשבון הבנק, תושבות הדירקטורים ועוד. באם השליטה והניהול על עסקי החברה מופעלים בישראל תחול על החברה חבות מס בישראל כעל חברה ישראלית.
ניתוח השאלה עשוי להשתנות באם המדובר בהכנסות מתמלוגים (ולא הכנסות משירות) שאינן עולות כדי הכנסה מעסק. במקרה זה עשויה החברה להיחשב "חברה נשלטת זרה" (חנ"ז). חנ"ז (להלן יובאו התנאים הרלבנטיים בלבד) הינה חברה אשר למעלה מ – 50% ממניותיה מוחזקות בידי תושבי ישראל, מרבית הכנסותיה ורווחיה נובעים מהכנסות פאסיביות (והכנסת תמלוגים נחשבת הכנסה פאסיבית) והמס המוטל עליה במדינת החוץ נמוך מ – 20%. באם תחשב החברה חנ"ז יחול על בעלי השליטה תושבי ישראל מס בשיעור של 25% על רווחיה של החברה, מדי שנה, כאילו חילקה החברה רווחים אלה לבעלי השליטה כדיבידנד.
שאלה נוספת שיש להתייחס אליה הינה האם יש לראות בחברה משום "חברת משלח יד זרה" (חמי"ז). חמי"ז הינה חברה זרה, אשר 75% או יותר ממניותיה מוחזקות בידי תושבי ישראל, והכנסותיה נובעות ממשלח יד מיוחד בו עוסק בעל השליטה או קרובו. "משלח יד מיוחד" הינו עיסוקו או מקצוע שנקבע בצו שהתקין שר האוצר. באם יש לראות בחברה חמי"ז הרי שהיא תחשב כתושבת ישראל והכנסותיה יחויבו במס חברות בישראל. לטעמנו, באם נראה את הכנסות החברה הזרה כהכנסות שירותים, הרי שמדובר בשירותי שיווק, שאינם מסוג השירותים המופיעים בצו, ולפיכך, אנו בדעה כי לא ניתן לראות בחברה משום חמי"ז (ומובן שכך הדבר באם ההכנסות הן מתמלוגים).
מהאמור עולה כי הכנסות חברה זרה משיווק באינטרנט, בהתאם לנסיבות המקרה, עשויות שלא להתחייב במס כלל בישראל עד למועד חלוקת הרווחים כדיבידנד (באם החברה אינה חנ"ז והכנסותיה אינן מעסק או שהינן מעסק והשליטה והניהול אינם בישראל), להתחייב במס בידי בעל השליטה בשיעור של 25% בתום כל שנת מס (באם החברה הינה חנ"ז) או להתחייב במס חברות בישראל, כחברה תושבת ישראל.
למיטב ידיעתנו, רשויות המס טרם גיבשו עמדה כללית בנושא וממילא מדובר בנושא מורכב מאוד שתלוי בנסיבות. המלצתנו הינה לפנות לפקיד השומה על מנת להסדיר את חבות המס.
למאמר בכלכליסט
* אודי שוסטק, עו"ד (כלכלן) – שותף במשרד עורכי דין "אלתר" , מתמחה בתחומי מיסוי בינלאומי, מיסוי מקרקעין, תגמול עובדים, מיזוגים ופיצולים, מס בולים, ומחברם של מספר רב של מאמרים בעיתונות ובכתבי עת מקצועיים.
|