בית הדין האזורי בחן את השאלה האם המעבידה הייתה רשאית לבדוק את מחשבו האישי והטלפון הסלולארי של העובד או שמא מדובר בחדירה לפרטיותו של העובד ולפיכך בראיות פסולות (ס"ע 10-07-233 וואן מוצרי תוכנה בע"מ נ' יהב ואח', מיום 08.08.2010)
העובדות
המבקשת, חברת וואן מוצרי תוכנה (להלן: "המעבידה"), מספקת שירותי תוכנה ואינטגרציה, אספקת שירותי תכנון והטמעה של פתרונות בתחום תוכנה, תשתיות, אבטחת מידע ופועלת בתחום "מחשוב מבוסס שרת" SBC.
ביוני 2010 הודיע מר צור יהב (להלן: "העובד") למנהלו על כוונתו להתפטר מהמעבידה ולעבור לחברה העוסקת אף היא בתחום SBC (להלן" חברת סמרט איקס").
ביום 17.6.2010 קיבל אחד מעובדי המעבידה מייל שנשלח אליו בטעות על ידי העובד ובו שני מסמכים, האחד: מצגת הכוללת פירוט של הערכות סמרט איקס, והשני: כלל טבלת אקסל בה פירוט של לקוחות ועסקאות.
העובד זומן לשיחה עם מנהלו הישיר והתבקש למסור את מחשבו האישי וכך עשה.
פסק הדין
בית הדין בחן את השאלה האם רשאית הייתה המעבידה לבדוק את מחשבו האישי והטלפון הסלולארי של העובד, ולהוציא ממנו מסמכים ונתונים, או שמא מדובר בחדירה לפרטיותו של העובד ולפיכך מדובר בראיות פסולות.
בית הדין התייחס לפסק דין איסקוב, בו נקבע, כי הזכות לפרטיות, ככל זכות יסוד אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית ויש לאזנה מול האינטרסים של המעסיק, ולאפשר את העיון ככל שלמעסיק אינטרס ספציפי משמעותי המצדיק זאת.
במסגרת הליך הערעור בעניין איסקוב, ביקש היועץ המשפטי לממשלה להצטרף כצד והגיש את עמדתו. במסגרת הטיעונים מונה המדינה את האינטרסים של המעביד, שאותם יש לשקול בשאלה האם יש להתיר פגיעה בפרטיות של עובד, לרבות פיקוח על שימוש במשאבי המעביד מבחינת ציוד, זמן וכוח אדם, פיקוח על מנת למנוע נזק למעביד או למפעלו, זכות למעביד בחומרים הקשורים לעסקו.
בית הדין קבע, כי המקרה הנדון שונה בתכלית השינוי מזה שנדון בבית המשפט המחוזי, שם נעשה חיפוש במחשב של העובד, בהסתר, ללא שהעובד ידע שמישהו בודק את המחשב שלו. במקרה דנן, נמסר המחשב למעבידה ביודעין על ידי העובד ולאחר שהייתה לו שהות למחוק ממנו קבצים אישיים שאף מחק. מכאן, שכל אלה מביאים למסקנה, כי המסמכים שהופקו כתוצאה מעיון במחשבו של העובד אינם פסולים מלשמש ראיה בהליך, וכי הפעולות בהן נקטה המעבידה נעשו בסבירות והיו מוצדקות בעת שנעשו.
לעניין התניית הגבלת העיסוק בהסכם העבודה, כבר נקבע, כי בית הדין לא יאכוף התניית הגבלת עיסוק, אשר אין בצידה אינטרס לגיטימי של המעביד.
לעניין סוגיית רשימת לקוחות נקבע לא אחת, כי רשימת לקוחות אינה בגדר מידע סודי. אולם המעמד הספציפי של כל לקוח, היכן עומדת העסקה עמו, מה המחיר הטוב ביותר להציע ללקוח זה או אחר בנקודת זמן ספציפית, כל אלה מהווים סוד מסחרי כמשמעו בחוק. לפיכך, ניתן להגדיר את המידע שיש בידי העובד כמידע סודי. בית הדין קבע, כי העובד פעל בחוסר תום לב ובניגוד להסכם עבודתו עם המעבידה תוך חשיפת סודות מסחריים שלה. לגבי תקופת ההגבלה בהסכם העבודה, בית הדין קבע, כי מכיוון שמדובר בתחום מאד דינמי ותחרותי פרק זמן של שנה אינו סביר. בית הדין הוציא צו האוסר על העובד לעבוד בסמרט איקס, והאוסר על סמרט איקס להעסיק את העובד למשך שישה חודשים. יתר סעיפי הבקשה נדחו.
*הכותבת – מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד", חברת חשבים. לאתר "כל עובד" - http://www.koloved.net
|