שיעור מס' 9
תקן חשבונאות מספר 3 – היוון עלויות אשראי
הוראות התקן הישראלי דומות מאוד להוראות התקן האמריקאי, 34 FAS– ראה דף שחולק.
לפי התקן עלויות אשראי הן חלק מעלויות הרכישה או ההקמה של הנכסים הכשירים. בתנאים מסוימים יש לזקפן לעלות אותם הנכסים.
נכס כשיר –
|
נכס לשימוש עצמי |
נכסים המיועדים למכירה |
|
1. משך ההקמה מצריך פרק זמן ניכר |
1. משך ההקמה מצריך פרק זמן ניכר
2. שלושה תנאים חלופיים:
א. חריגות בתקופת ההקמה
ב. תקופת ההקמה מעל 3 שנים
ג. חריגות מסכום ההשקעה בנכס |
עלויות האשראי– רשימה סגורה שמפורטת בתקן (ראה דף שחולק).
שיעור העלות = ממוצע משוקלל של ההתחייבות / עלויות האשראי
שיעור העלות מתייחס להתחייבות בודדת.
שיעור ההיוון מתייחס לסך ההתחייבויות.
דוגמא א' – חישוב שיעור העלות
לצורך מימון רכישת קרקע המהווה נכס כשיר נטלה חברה א' הלוואה מבנק בסך 2,000 דולר ביום 1/4/00. ההלוואה צמודה לשע"ח של הדולר ונושאת ריבית צמודת דולר בשיעור שנתי של 4%, המשולמת כל שנה.
קרן ההלוואה תיפרע ביום 1/4/03.
להלן מדדים ושע"ח רלוונטיים:
|
תאריך |
מדד |
שע"ח |
|
1/4/00 |
100 |
3,8 |
|
31/12/00 |
105 |
4.2 |
נדרש – חשב את שיעור העלות של ההלוואה ליום 31/12/00.
חישוב עלויות אשראי ראליות
י.פ. הלוואה מתואמת 7,980 = 3.8 * 105/100 * 2,000
י.ס. הלוואה מתואמת (8,400) = 4.2 * 2,000
הפרשי שער (420)
הוצ' ריבית (252) = 9/12 * 4% * 8,400
סה"כ עלויות מימון (672)
חישוב יתרת ממוצעת של ההלוואה
5,985 = 9/12 * 105/100 * 3.8 * 2,000
בעצם מדובר ב-י.פ. הלוואה משוקללת בהתאם לתקופה של תשעה חודשים.
שיעור העלות
11.23% = 5,985 / 672
כאשר מדובר באשראי לא ספציפי – ההיוון נעשה לפי סכום ההיוון התיאורטי -
"סכום ההיוון התיאורטי" = יתרה מצטברת של ההשקעה משוקללת בתקופה * שיעור ההיוון
= יתרה מצטברת של ההשקעה משוקללת בתקופה * (יתרת ההתחייבות / עלות אשראי).
יתכן מצב שבו ההשקעה תהיה נמוכה יותר מהסכום שמהוונים כעלויות אשראי.
דוגמא ב' – קביעת סכום ההיוון התיאורטי
בהמשך לדוגמא א', הנח כי ביום 1/4/00 החלה חברה א' בהקמת מבנה משרדים, המהווה נכס כשיר בהתאם לתקן.
עד ליום 31/12/00 התהוו בחברה עלויות בגין הקמת המבנה בסך של 3,000 ₪ - מתפלגות באופן אחיד.
קבע את סכום ההיוון התיאורטי ליום 31/12/00.
126 = 11.23% * 0.5 * 9/12 * 3,000
עודף מקדמות על השקעה בנכסים כשירים
השקעה בנכס כשיר XXX
תקבולים מלקוחות (XXX)
עודף תקבולים על השקעה בנכס (XX)
אם משקיעים את ההכנסה מעודף התקבולים ונצמחו בגינה הכנסות מימון – יש להוון את הכנסות המימון למקדמות מהלקוחות (אם היינו זוקפים אותן לרווה"פ היה נוצר עיוות).
בעקבות ההיוון דוחים בעצם את ההכרה בהכנסות המימון ליום המכירה.
כאשר הפקדונות אינם ספציפיים יש לחשב מעין ריבית ממוצעת.
דוגמא ג' – עודף מקדמות
ביום 1/1/00 החלה חברה ג' בהקמת בניין למכירה.
להלן נתונים בדבר ההשקעה המצטברת בפרוייקט ומקדמות שהתקבלו מלקוחות.
|
31/3/00 |
1/1/00 |
|
|
3,000 |
--- |
השקעה מצטברת בפרוייקט |
|
(5,000) |
(5,000) |
מקדמות מלקוחות (מצטבר) |
|
(2,000) |
(5,000) |
עודף מקדמות |
החברה הפקידה ביום 31/3/00 סך של 2,000 ₪ ו- 4,000 ₪ בפיקדונות הנושאים ריבית בשיעורים של 10% ו- 12% לשנה בהתאמה.
נדרש – פקודות היומן ליום 30/6/00.
ריבית זכות ממוצעת:
2.83% = 3/12 * 6,000 / (12% * 4,000 + 10% * 2,000)
ח' פיקדון 170 = 3/12 * (12% * 4,000 + 10% * 2,000)
ז' מקדמות 57 = 2.83% * 2,000
ז' הכנסות מימון 113
תקרת הסכום המותר בהיוון
כאשר קיים אשראי ספציפי – מהוונים את כל העלות הספציפית לנכס ללא תקרה.
כאשר ההשקעה מומנה באשראי שאינו ספציפי אזי קיימת תקרה שבאה למנוע את המצב שבו סכום ההיוון התיאורטי גבוה מעלויות האשראי. התקרה הינה בעצם סך עלויות האשראי.
דוגמא –
סך ההשקעה בנכסים 7,000. יתרת ההתחייבות 5,000.
עלויות האשראי שהושקעו 50.
סכום ההיוון התיאורטי: 70 = 7,000 * (5,000 / 50)
70 > 50 ולכן אין להוון יותר מ- 50.
נניח כי סכום ההשקעה בנכס א' 30 ובנכס ב' 40.
הסכום שיהוון לנכס א' = תקרת האשראי * סך סכום ההיוון / סכום ההיוון
התיאורטי התאורטי לנכס א'
לנכס א' נהוון 50 * 30/70
לנכס ב' נהוון 50 * 40/70
תקופות ההיוון– מפורטות בדף שחולק.
לגבי בניינים למכירה קיימים כללים ספציפיים. תחילת ההיוון
מבחן כשירות הנכסים
סיום הבנייה הכרה בהכנסה (תקן 2) תחילת הבנייה קבלת היתר בניה רכישת הקרקע
התקן קובע כי ההיוון מתבצע החל מקבלת היתר הבניה (יש ייעוד לקרקע וניתן לצפות כמה זמן ייקח להקים את הנכס).
מבחן כשירות הנכסים נעשה החל ממועד התחלת הבנייה.
הפסקת ההיוון היא עם תחילת ההכרה בהכנסה לפי תקן 2.
דוחות מאוחדים
א' ב'
100%
בחברה ב' נכס כשיר והיא מהוונת אליו עלויות אשראי.
במידה ובראיה המאוחדת הנכס אינו כשיר (למשל אינה חריגה מבחינת האם) אזי לא נהוון ונזקוף את ההיוון שב' ביצעה בעבר לרווה"פ.
גם תקרת ההיוון תקבע מנקודת ראיית הקבוצה. לא מהוונים יותר מעלויות האשראי במאוחד (הכוונה לאשראי שהתקבל מחיצוניים).
שיעור ההיוון, לעומת זאת, נקבע בהתאם לנקודת ראיית החברה הבודדת, למעט כאשר קיים אשרי בין-חברתי משום שאז יש לבדוק את שיעור ההיוון לפי ראיית הקבוצה.
דוגמא ד' – דוחות מאוחדים
חברה א' מחזיקה ב- 100% מהון המניות של חברה ב'.
חברה א' מממנת את פעילותה בעיקר בהלוואות, בעוד שחברה ב' מממנת את פעילותה בעיקר בהון עצמי.
כל אחת מהחברות בונה בשנת 2001 פרוייקט בודד אשר עומד בהגדרת נכס כשיר.
להלן נתונים על החברות לשנת 2001 –
|
חברה ב' |
חברה א' |
|
|
4% |
5% |
שיעור ההיוון |
|
50,000 |
200,000 |
השקעה ממוצעת בנכס כשיר |
|
500 |
15,000 |
תקרת היוון |
חשב את עלויות האשראי שיהוונו לפרוייקטים המבוצעים בחברות א' ו- ב' בדוחות הכספיים המאוחדים.
חברה א'
היוון אשראי לא ספציפי10,000 = 5% * 200,000
תקרת ההיוון 15,000
חברה ב'
היוון אשראי לא ספציפי2,000 = 4% * 50,000
תקרת ההיוון 500
חברה ב' מהוונת בדוחותיה רק 500 ואת שאר 1,500 זוקפת לרווה"פ.
בדוחות המאוחדים
היוון אשראי לא ספציפי12,000 = 2,000 + 10,000
תקרת ההיוון 15,500 = 500 + 15,000
בהתאם לתקן, תקרת היוון עלויות האשראי בדוחות המאוחדים נקבעת בהתאם לראייה הכוללת של הקבוצה. מאחר ובדוחות המאוחדים תקרת ההיוון גבוהה מעלויות האשראי הלא-ספציפי, תקרת ההיוון אינה מהווה מגבלה להיוון העלויות.
במקרה זה "יתוקנו" דוחותיה הכספיים של חברה ב' – יש לבטל את הוצ' המימון שנזקפו לדוח רווה"פ ולהוונן לפרוייקט המבוצע בחברה ב'.