כלל הבסיס הוא כי משיכות בעלים מהוות משכורות או דיבידנדים

ביום 29.7.10, ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה ע"מ 964-07 הזאע חלבי נ' פקיד שומה חיפה. בפסק הדין חוזרת ונדונה השאלה האם משיכות שמושך בעל החברה מחברה בשליטתו מהוות הכנסה ? או שמדובר בהלוואות בלבד.

בית המשפט המחוזי בחיפה חוזר על שתי הלכות בעניינים דומים שניתנו בעניין זה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ארנון הראל ובעניין זלינגר . יישור הקו קובע חד- משמעית כי הנחת היסוד היא שיש לראות משיכות בעל חברה מחברה בשליטתו כהכנסות חייבות מס בידי בעל החברה.

משיכות הבעלים המקבלות ביטוי בדוחות הכספיים של החברה, יכולות להיחשב כהכנסה מדיבידנד בהתאם לסעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה החייבת במס של 25% , או הכנסה ממשכורת בעל החברה מעבודתו בחברה על פי סעיף 2(2) לפקודה החייבת במס לפי שיעור המס השולי של בעל החברה באותה שנת מס עד 45% כיום.

ככל שבעל החברה טוען כי חובו לחברה נבע מהלוואות שקיבל מהחברה, עליו חובת ההוכחה כי אכן הייתה הסכמה בינו לבין החברה לגבי מתן הלוואות, תנאי התשלום, מועד ההחזר וכו'. הוכחה כזו ראוי שתעשה בכתב ובתנאי שוק מקובלים.

בעניין חזן (ע"א 9412/03 ו-10398/03 חזן נ' פקיד שומה נתניה) ציין בית המשפט העליון כי כי על פי התשתית הראייתית שנפרשה יש להכיר במשיכות שנדונו באותו מקרה כהלוואות. בעניין חזן היה הסכם מפורש הכולל התחייבות להחזר ההלוואה, רישום המשיכות בספרי החברה כהלוואה, תשלום ריבית על-ידי המערער, וכן כי המערער החזיר לחברה את המשיכות שמשך. סממנים שכאלו לא הוכחו במקרה הנוכחי.

בעניין שמואל (עמ"ה (ת"א) 171/97 שמואל נ' פקיד שומה תל-אביב - יפו 1 ) אשר ניתן ביום 7/12/03) לא עמד המערער בנטל הוכחה זה ונקבע כי משיכותיו מהחברה הם משכורות החייבות מס מלא.

נזכיר כי בע"א 416/65 ורוק נ' פקיד שומה תל-אביב, קבע השופט ויתקון כי "הלוואה" לצמיתות הניתנת לאדם על-ידי חברה בשל היותו בעל מניות באותה חברה, מן הדין לראות בה ריווח-שבפירות (אם לפי סעיף 2 (4) לפקודה כדיבידנד, אם לפי סעיף 2 (7) כריווח מנכסים שאינם נכסי-דלא-ניידי ואם לפי סעיף 2 (10) כריווח ממקורות אחרים).

ככל שבעל החברה לא יוכיח שאכן מדובר בהלוואה בהסכם בכתב ולפי תנאי שוק מקובלים ולא יראה כי במועד מאוחר יותר החזיר לחברה את חובו. קשה יהיה לקבל את טענתו כי מדובר בהלוואות. גם טענה כאילו בעל החברה משלם באופן פרטי עבור הוצאות החברה דורשת הוכחות ברורות. ברירת המחדל היא כי המשיכות מהוות הכנסה בידי בעל החברה החייבות במס כדיבידנדים או כמשכורות לפי הנסיבות הספציפיות.

מכאן, כי ככל שיש משיכות בעל חברה בספרי החשבונות של החברה, ראוי ורצוי לעשות סדר ולהגדירם כהלוואות נושאות ריבית ובתנאי שוק מקובלים ולקבוע את תנאי ההחזר שלהם בכתב ויפה שעה אחת קודם טרם יום המאזן.