הכרה בטיפולים אלטרנטיבים לעניין תאונת עבודה

בית הדין הארצי קבע לגבי הפרשנות הלשונית של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" וקבע כי המונח "ריפוי" עומד בתקנות בצירוף הביטוי "לרבות" בדיקות למיניהן, "כולל" אשפוז, תרופות וכו'. נפסק, כי המילה "לרבות" נועדה להרחיב את גבולותיה של ההגדרה הבסיסית ולפיכך הסיק ביה"ד כי כוונת מחוקק המשנה להרחיב את יריעת המונח "ריפוי" ככולל סוגים שונים של טיפולים רפואיים, כדוגמת הטיפולים המשלימים (עב"ל 419/06 אבנר עורקבי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 07.07.2010).

העובדות

מר אבנר עורקבי (להלן: "העובד") נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כ"תאונה בעבודה" ותביעתו לדמי פגיעה התקבלה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

לטענת העובד, כתוצאה מהתאונה נזקק לטיפול רפואי ולכדורים להפגת הכאבים.

בקשתו למימון הטיפולים הרפואיים שהוגשה למל"ל הופנתה לקופת החולים בה היה מבוטח (להלן: "הקופה") ובמסגרת הקופה נשלח העובד לטיפולי רפואה משלימה של דיקור, שיאצו והידרותרפיה (להלן: "הטיפולים המשלימים"). לאחר שנדרש העובד לשלם מכיסו עבור הטיפולים המשלימים, עתר לביה"ד האזורי ודרש כי המל"ל והקופה יישאו במימון הטיפולים המשלימים.

תביעתו זו נדחתה ע"י ביה"ד האזורי, אשר קבע כי לפי פרשנות לשונית של החוק לביטוח הלאומי והתקנות, כשם ש"בדיקות מעבדה, ריפוי פיסקלי, ריפוי ברנטגן או ברדיום או באיזוטופים... צוינו "ברחל בתך הקטנה" כבאים בגדר "טיפול רפואי" לנפגע עבודה ע"פ התקנות, הרי שהיה צריך להיאמר במפורש כי "טיפולים משלימים" נכללים כאמור.

מכאן, קבע ביה"ד האזורי כי הטיפולים המשלימים אינם בבחינת "ריפוי והחלמה" ודחה את התביעה. בערעור שהגיש העובד לביה"ד הארצי טען, כי המונח "טיפול רפואי" בתקנות אינו רשימה סגורה וניתן לייחס לו שיטות שונות של טיפול רפואי. לטענתו, מקובל כיום לכלול טיפולים משלימים גם במסגרת הרפואה הקונבנציונלית וכי המערכת הרפואית הממסדית הקונבנציונלית הכירה ושילבה את הרפואה המשלימה כחלק ממנה.

פסק הדין

בפסק דינו בחן ביה"ד הארצי, בין היתר, מהותם של טיפולים מתחום הרפואה המשלימה וההכרה בהם, תוך התייחסות למגמות בישראל ובעולם.

נקבע, כי עפ"י מחקרים מוסמכים, המגמה של הידרשות לטיפולים מתחומי הרפואה המשלימה, על מגוון ענפיה, הנה בעלת מימדים ניכרים הולכים וגדלים במדינות העולם. רובן ככולן מכירות בצרכי האוכלוסייה לטיפולים מעין אלה, וברבות מהן ניתנים שירותי הרפואה המשלימה במסגרת הביטוח הלאומי, קופות החולים וחברות הביטוח. אף גוברת ההכרה בצורך לשיתוף פעולה בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואה המשלימה לשם קידום בריאותו של המטופל ובכלל זה ריפויו והטבת מצבו. לשם הדוגמא, מקצוע האקופונקטורה (דיקור) מוסדר בארה"ב בחקיקה פדראלית ובחקיקה מדינית.

כמו כן, התייחס ביה"ד לפרשנות הלשונית של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" וקבע כי המונח "ריפוי" עומד בתקנות בצירוף הביטוי "לרבות" בדיקות למיניהן, "כולל" אשפוז, תרופות וכו'. נפסק, כי המילה "לרבות" נועדה להרחיב את גבולותיה של ההגדרה הבסיסית ולפיכך הסיק ביה"ד כי כוונת מחוקק המשנה להרחיב את יריעת המונח "ריפוי" ככולל סוגים שונים של טיפולים רפואיים, כדוגמת הטיפולים המשלימים.

כמו כן נקבע, כי יש לייחס משקל הולם אף לאופייה הדינאמי של הפרשנות התכליתית המתאימה עצמה למציאות החיים ולשינוי העתים – המוצא ביטוי מיוחד בפרשנות הדין בתחומי הרפואה. במיוחד במצב בו מגוון הטיפולים הרפואיים הולך ומשתנה עם התפתחות הרפואה ומתפרס לתחומים שונים.

בית הדין הארצי החזיר את התיק לבית הדין האזורי על מנת שיצרף את הקופה כנתבעת בהליך ולהמשך הטיפול בו.

*הכותבת – מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד", חברת חשבים. לאתר "כל עובד" - http://www.koloved.net