|
אגף המודיעין והחקירות ברשות המיסים הוציא בחודש האחרון עשרות אלפי דרישות להצהרה ראשונית על הכנסות ונכסים של אזרחים שאותרו כנוסעים לעיתים תכופות לחו"ל. החשד הוא כי הנסיעות המרובות לחו"ל מעידות כי הנוסעים עובדים בחו"ל ומרוויחים הכנסות שעליהם הם לא מדווחים כחוק לפקיד השומה. במקרים אחרים מדובר באזרחים ישראלים שיש להם נכסים בחו"ל אשר מהם נובעים להם הכנסות שגם הן כנראה אינן מדווחות.
בעוד שבעבר ההתמקדות הייתה רק בשוהים בחו"ל למעלה מ – 183 ימים, הרי השנה צמצמה רשות המיסים את מתחם השהייה לחו"ל ל- 90 יום בלבד. כלומר, אם הייתם בחו"ל יותר מ- 90 יום בשנה מהשנתיים האחרונות, אתם צפויים לקבל דרישה לדווח על הכנסותיכם ועל הנכסים שלכם בחו"ל.
במקרה שקיבלתם דרישה שכזו מומלץ לא להמתין להודעת רשות המיסים על פתיחת תיק מס במשרד פקיד השומה הקרוב למקום מגוריכם, אלא ליזום דיווח על ההכנסות מחו"ל באופן ישיר, כל עוד אכן אתם חייבים במס בישראל עקב היותכם תושבי ישראל.
אך מי שנסע לחו"ל תוך העברת מרכז חייו ושל משפחתו לחו"ל ועשה רילוקיישיין מלא, לא חייב בדיווח ובמס בישראל על הכנסותיו מחו"ל, היות והוא נחשב לתושב חוץ, אף אם נשאר אזרח מדינת ישראל. כמובן, שהתנאים להוכחת העתקת מרכז חיים לחו"ל אינם פשוטים וכדאי להכין מראש את ההוכחות הנדרשות לכך בהתאם למבחנים שנקבעו לעניין זה בפסיקה.
לישראלים רבים יש נכסים בחו"ל,
כגון: מניות או אופציות בחברות זרות, מקרקעין, בניינים ונדל"ן אחר במדינה זרה, כספים שהשקיעו בחשבונות בנקים בחו"ל, זכויות בפטנטים, תמלוגים ועוד. לעניין זה, אין זה משנה האם הנכסים התקבלו בירושה או במתנה, נרכשו או הופקדו. עצם החזקת נכסים אלה כבר יוצרת חובת דיווח לפקיד המס וקבלת הכנסות מהם יוצרת חבות במס שיש לדווח עליה לפי הוראות דיני המס בישראל ובהתחשב באמנה למניעת כפל מס באם נערכה בין ישראל לבין המדינה הזרה שממנה מתקבלות ההכנסות.
עוד יש לזכור כי כיום בעידן הגלובליזציה קל הרבה יותר לרשות המיסים בישראל לקבל מידע על נכסים והכנסות שמקבלים בעלי דרכון ישראלי מחו"ל. זכות קבלת המידע מרשויות המס בחו"ל כלולה בסעיף מפורש בכל האמנות למניעת כפל מס שישראל קשורה בהן עם יותר מ- 70 מדינות ברחבי העולם ובהן מרבית מדינות מזרח ומערב אירופה. יותר מזה, הנגישות של רשות המיסים לדוחות ביקורת הגבולות בישראל היא מיידית והיא יכולה לעקוב בקלות אחר כל יציאה וכניסה לישראל ואת מספרם בתקופה מסוימת, כדי לזהות את הנוסעים לצרכים עסקיים. נזכיר כי לפי החוק המחזיק באזרחות ישראלית, חייב לזהות את עצמו בכניסה וביציאה בישראל אך ורק לפי דרכונו הישראלי.
החיוב בדיווח שנתי רגיל או דיווח מקוצר, בשל הכנסות או החזקת נכסים בחו"ל, בנוסף, להוראות הדיווח הרגילות החלות על כל תושב ישראל בשל הכנסותיו בישראל, חל במקרים הבאים:
1.
השתכרות כעצמאי או כשכיר מעבודה בחו"ל.
2.
קבלת הכנסות מדיבידנדים, תמלוגים, שכירות וכל הכנסה אחרת מחו"ל.
3.
החזקה של זכות כלשהיא
כגון: מניות, אופציות, המירים - בחבר בני אדם תושב חוץ. זאת ללא קשר למהות הזכות וסכומה. למעט, באם הם של חברה שניירות הערך שלה נסחרות בבורסה. כך שגם החזקה שולית כל שהיא בזכויות ומניות בחברה מחוץ לישראל שאינה נסחרת, מחייבת בדיווח לפקיד המס בישראל. זאת אף אם אין למחזיק כל הכנסה שהיא מהחזקה זו בשנת המס.
4.
החזקה של נכסי חוץ אחרים
כגון: נכסי מקרקעין, נכסי מיטלטלין, פטנטים, וכדומה במדינה זרה, בתנאי ששוויים הוא לפחות 1,768,000 ₪ ויותר.
5.
החזקת חשבון בבנק מחוץ לישראל
, שסך הסכומים המופקדים בו, היא בסך של 1,768,000 ₪ ויותר.
6.
נאמן, יוצר או נהנה בנאמנות תושבי ישראל
שיש לה הכנסות מחו"ל.
7.
אדם שעשה פעולה שהוגדרה בתקנות כתכנון מס בר דיווח
.
הדיווח לגבי סוגי הכנסות מסוימות מחו"ל עד תקרות שנקבעו, יכול וייעשה במסגרת דיווח מקוצר שיכלול פרטים על ההכנסות מחו"ל ואת תשלום המס המתחייב בגינן. כמו כן, יש בתנאים מסוימים פטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, למקבלי קצבה מחו"ל ועוד.
כפי שהוזכר מעלה, אי הדיווח על ההכנסות בחו"ל ואף כאשר יש חובת דיווח ואין הכנסות, מהווה עברת מס ועלול להביא לנקיטת סנקציות פליליות בשל אי הדיווח. כמו כן, יש לזכור כי חובת הדיווח קמה כבר מינואר 2003.
כדאי לאלו ששכחו לדווח למהר ולהגיש את הדיווחים תוך בקשה להקלות מסנקציות פליליות ואזרחיות, לפי נוהל גילוי מרצון שהוציאה רשות המיסים.
לאור העובדה שרשות המיסים שמה דגש לאחרונה על איתור אלו שאינם מדווחים על הכנסותיהם מחו"ל, כדאי לעשות את הגילוי מרצון מהר ככל האפשר.
|