• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםדיני עבודהתגמולי מילואים לעובד שכיר תיקון מס

תגמולי מילואים לעובד שכיר - תיקון מס

02.04.2011

תגמולי מילואים לעובד שכיר - תיקון מס' 127 לחוק הביטוח הלאומי

אורנה צח (גלרט), רו"ח

ביום 1 באוגוסט 2008 תוקן חוק שירות מילואים, התשס"ח – 2008 (להלן: חוק שירות מילואים), במטרה לשפר את מצבם של המשרתים במילואים.

ביום 2 במרץ 2011 פורסם ברשומות תיקון מס' 127 לחוק הביטוח הלאומי. התיקון לחוק מחייב את המעסיקים, שמשלמים למשרתים במילואים משכורת רגילה, להשלים את התגמול שבדרך כלל גבוה מהשכר הרגיל.

תיקון מס' 127 לחוק הביטוח הלאומי

תיקון החוק נועד להבטיח שסכום מלוא התגמול המגיע לעובד בעד שירות המילואים יועבר לידי העובד. זאת, על ידי חקיקה מוסדרת.

אף על פי שחוק הביטוח הלאומי מחייב את המעסיק לשלם לעובד את מלוא התגמול, מעסיקים מסוימים שילמו את השכר הרגיל ולא השלימו לעובד את יתרת התגמול. התיקון לחוק נותן מענה לבעיה זו, ומבהיר את אופן תשלום המשכורת כדלקמן:

1. בחודש השירות במילואים ישולם לעובד השכר שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

2. המוסד לביטוח לאומי יעביר למעסיק את התגמול שמגיע לעובד, לאחר שהמעסיק יתבע את התגמול.

3. המעסיק יעביר לעובד את יתרת התגמול. כלומר, המעסיק יעביר לעובד את ההפרש שבין התגמול שהועבר למעסיק מהמוסד לביטוח לאומי (סעיף 2 לעיל) ובין התשלום ששילם לעובד בחודש שבו שירת במילואים (בסעיף 1 לעיל).

המחוקק מוסיף ומבהיר שאם העובד עבד במהלך השירות, שכר זה לא יילקח בחשבון בחישוב יתרת התגמול.

דין תגמולי המילואים כדין שכר עבודה, כאמור בחוק הביטוח הלאומי, וכך גם דין יתרת התגמול, שעל המעסיק להעביר לעובד לכל המאוחר ביום שבו משתלם שכרו של העובד, בעד החודש שבו הועבר התגמול למעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי.

תחולת החוק

התיקון לחוק יחול על תגמול מילואים המגיע לתקופת שירות המילואים שחלה מיום תחילתו של החוק, אף אם החלה ערב תחילתו.

החוק התקבל בכנסת ביום 28 בפברואר 2011 ופורסם בספר החוקים ביום 2 במרץ 2011.

לפני התיקון האמור, המעסיק היה צריך לחשב את התגמול ולשלם אותו לעובד במלואו בחודש שבו העובד שירת במילואים. כלומר, התיקון האמור מיטיב עם המעסיקים שנהגו על פי החוק. כיום, לאחר התיקון בחוק, המעסיקים אינם חייבים לחשב את התגמול ורשאים להסתמך על החישוב שיערוך עבורם המוסד לביטוח לאומי. לאחר שיקבלו את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי, עליהם להעביר לעובד את ההפרש במשכורת של החודש שבו קיבלו אותו.

חשוב להבהיר שהתיקון לחוק לא אמור לשנות את מהות החוק, שנועד לתשלום התגמול (במקרה שבו השכר הרגיל גבוה מהתגמול).

שירות מילואים לאחר שעות העבודה – ביטול השלכות פס"ד "גב ים"

אחד התיקונים החשובים בחוק שירות מילואים באוגוסט 2008 הוא ביטול ההשלכות של פס"ד "גב ים" (כמוסבר להלן). פס"ד זה קובע שהעובד אינו זכאי לתגמול בגין ימים שבהם הוא לא נעדר מעבודתו, ולא נפגעה הכנסתו (בין היתר, כאשר השירות נעשה לאחר שעות העבודה, או ביום מנוחה, או ביום חופש) .

בתיקון לסעיף 271 לחוק הביטוח הלאומי באוגוסט 2008, נקבע כי התגמול ישולם אף אם הכנסתו של המבוטח לא פחתה מחמת שירותו. המחוקק מבהיר למעסיק בתיקון 127 לחוק הביטוח הלאומי כי אינו יכול לקזז מן התגמול את השכר בעד העבודה שנעשתה תוך כדי שירות המילואים, גם אם העובד לא הפסיד משכרו.

פס"ד "גב ים"

בחודש יולי 2002 פורסם פסק דין בעניין חב' גב ים לקרקעות בע"מ נ.גבריאל אבן, עע 300307/98, בבית הדין הארצי לעבודה (להלן : "פסק דין גב ים").

על פי פסק דין זה, עובד שכיר ששירת שירות מילואים לאחר שעות העבודה, או בימים שאינם ימי עבודה, ולא הפסיד שכר, אינו זכאי לתגמול מילואים - לא בתביעת מעסיק ולא בתביעה אישית.

לדעת בית הדין, חוק הביטוח הלאומי לא נועד להיטיב עם עובד המשרת במילואים אשר מתאפשר לו גם לבצע את עבודתו הרגילה, ולהפלותו לטובה לעומת חברו המשרת במילואים אשר אין לו אפשרות לעבוד אצל מעסיקו. כמו כן, מדובר בגמלה מחליפת שכר, ומשלא נפגע שכרו של המשרת במילואים - לדעת בית הדין אין מקום לפיצוי.

כתוצאה מפסק הדין, עד חודש יולי 2008 המוסד לביטוח לאומי לא שילם תגמולי מילואים בעבור הימים שבהם לא נפגעה הכנסתו של המשרת במילואים.

כאמור לעיל, החל משירות מילואים שהתחיל בחודש אוגוסט 2008 ואילך, תגמול המילואים משולם גם אם הכנסת המבוטח לא פחתה מחמת שירותו. יש להדגיש כי שירות מילואים בימי המנוחה השבועיים, או מעבר לשעות העבודה הרגילות (שעות אחר הצהריים והלילה), ישולם נוסף על שכר העבודה המשולם לעובד באופן רגיל.

חישוב התגמול

להלן הסבר על אופן חישוב תגמול מילואים והתיקונים שחלו מאוגוסט 2008:

שיעור התגמול ליום הוא השכר ברוטו החייב בדמי ביטוח לעובד השכיר ב- 3 החודשים שקדמו ליום 1 בחודש שבו החל שירות המילואים, מחולק ב- 90 (בתנאים מסויימים מובאים בחשבון שלושה חודשים מתוך שישה חודשים שקדמו ליום 1 בחודש שבו החל שירות המילואים).

לצורך חישוב התגמול מובאים בחשבון גם דמי מחלה, תמורת חופשה לפי חוק חופשה שנתית, דמי אבטלה, תגמולי מילואים, דמי פגיעה בעבודה ודמי לידה.

אם שולמו תוספות יוקר לשכירים במשק בתקופת 3 החודשים שלפיהם מחושב התגמול, או במהלך השירות, שכר העובד או ההכנסה של עובד עצמאי מעודכנים בחודשים שקדמו לחודש תשלום תוספת היוקר בשיעור תוספת היוקר.

סכום ההכנסה שמחושב ליום מוכפל במספר ימי המילואים. לדוגמה, למי שמשרת במילואים 5 ימים, תגמולי המילואים חושבו בעבר כדלקמן :

5 X הכנסה של 3 חודשים

90

תשלום ימי המילואים על פי חישוב זה אינו מכסה את הפסד שכרו בפועל של אדם שעובד חמישה ימים בשבוע במשרה חודשית קבועה.

כאשר אותו אדם עובד בפועל במשך חמישה ימים רצופים, שכרו השבועי מחושב לפי
7
X השכר החודשי, מכיוון שמביאים בחשבון גם את ימי סוף השבוע. 30

נוסחת חישוב התגמול – החל מאוגוסט 2008

בחישוב תגמול מילואים לתקופת שירות של שבוע ברציפות, או בכפולות של שבוע, לא חל שינוי. כלומר, ההכנסה הרבעונית מחולקת ב- 90 כפול מספר ימי המילואים, שהוא בכפולות של 7.

בחישוב התגמול לתקופה השונה משבוע ימים החישוב תוקן כמפורט להלן, בעבור תקופת מילואים שהחלה בחודש אוגוסט 2008 ואילך:

1. בעבור שירות מילואים מיום אחד ועד חמישה ימים רצופים - התגמול משולם בתוספת 40% למספר הימים.

2. בעבור שירות מילואים של שישה ימים רצופים - התגמול משולם לפי שבעה ימים.

3. בעבור שירות מילואים רצוף שעולה על שבוע ימים - מפחיתים מסך ימי המילואים כפולות של שבוע, וביתרה נוהגים כדלקמן:

3.1 אם היתרה היא 6 ימים - התגמול מחושב כאילו האדם שירת שבוע ימים ברציפות במקום 6 ימים. לדוגמה: אדם שירת במילואים 27 ימים רצופים. לצורך חישוב התגמול יראו אותו כאילו שירת 28 ימים רצופים.

3.2 אם היתרה היא מיום אחד ועד חמישה ימים - התגמול עבור יתרת הימים משולם בתוספת 40% למספר הימים.

דוגמאות :

שירות מילואים של יום בודד, או שירות מילואים שהיתרה לאחר הפחתה של כפולות של שבוע היא יום בודד – ליום הבודד או לשארית יתווספו 40%, כלומר, 1.4 ימים.

1.4 ימים x הכנסה של 3 חודשים

90

שירות מילואים של 5 ימים רצופים – תגמול המילואים ישולם לפי שבעה ימים כדלקמן:

(1.4 x 5 = 7) 7 x הכנסה של 3 חודשים

90

המעסיקים חייבים להמשיך לדווח על תקופות השירות כפי שנרשמו באישורים מהצבא, ולא לפצל את התקופות לפי חודשים קלנדריים.

תגמול חצי יומי

עד אוגוסט 2005 בדרך כלל, בשירות חצי יומי, המשרת לא קיבל אישור על יום המילואים, או שלא הפסיד שכר (כי השירות היה לאחר שעות העבודה).

נוספה הגדרה לשירות חצי יומי בסעיף 270 לחוק הביטוח הלאומי :

"שירות חצי - יומי" – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955;"

החל מאוגוסט 2008, אדם המשרת בשירות חצי יומי מקבל אישור מן הצבא על השירות. הוא מקבל מחצית מהתגמול שהיה מגיע לו אילו שירת יום מלא. החוק אינו מגדיל את בסיס ההכנסה בעבור שירות חצי יומי במכפלה של 1.4, כפי שמקבל אדם המשרת במילואים יום אחד מלא.

שיעור התגמול המרבי

מקסימום התגמול ליום לעובד שכיר, לעובד עצמאי, או לאדם שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי, הוא 5 פעמים הסכום הבסיסי החודשי מחולק ב- 30.

שיעור המקסימום ליום בשנת 2011 הוא 1,359.67 ש"ח ליום, או 40,790 ש"ח לחודש.

שיעור המקסימום ליום בשנת 2010 היה 1,329.17 ש"ח ליום, או 39,875 ש"ח לחודש.

שיעור התגמול המזערי

בתגמול המשולם בעד שירות מילואים שהחל ביום 1 ביוני 2004 או לאחריו, ההכנסה החודשית המובאת בחשבון לצורך חישוב תגמול המילואים המגיע אינה נמוכה משכר המינימום לחודש - בין שההכנסה נמוכה משכר המינימום או בין שאין הכנסה כלל באותו החודש.

עד חודש יולי 2008, מינימום התגמול ליום היה בסך שכר המינימום החודשי מחולק ל- 30.

נוסף על כך, החודשים אשר בהם השתכר המבוטח פחות משכר המינימום לחודש, או שלא השתכר בהם כלל, חושבו כחודשים אשר הוא השתכר בהם שכר מינימום.

למי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי - שיעור התגמול המגיע לו היה שווה לשיעור המינימום, עד חודש יולי 2008.

בחודש יולי 2008 שכר המינימום היה 3,850.18 ש"ח לחודש, והתגמול המזערי היומי היה הסכום הזה מחולק ב-30 (128.34 ש"ח ליום).

החל מחודש אוגוסט 2008, עם תיקון החוק, התגמול המזערי הוא 68% מהסכום הבסיסי. המשמעות היא שחל שיפור בשכרו של אדם העובד בשכר מינימום, והוא מקבל תגמול גבוה יותר משכרו. כלומר, התגמול המינימלי בחודש בשנת 2010 לא פחת מסך 5,423 ש"ח (בחישוב של 180.77 ש"ח ליום X 30) ובשנת 2011 התגמול המזערי החודשי הוא 5,547 ש"ח לחודש, והתגמול היומי הוא 184.91 ש"ח לחודש.

תחולת התיקונים בחוק

בשירות מילואים שהחל לפני חודש אוגוסט 2008 ונמשך בחודש אוגוסט 2008, תגמול המינימום המוגדל חל על חלק הימים שלאחר 1 באוגוסט 2008. יתר השינויים בחוק חלים רק על מי שהחל את שירות המילואים בחודש אוגוסט 2008 ואילך.

דוגמאות

יעקב זומן לשירות מילואים רצוף בחודש דצמבר 2010. להלן הכנסותיו:

בחודשים יוני עד ספטמבר 2010 – הוא לא עבד.

בחודש אוקטובר 2010 – הוא התחיל לעבוד בעבודה קבועה ביום 15/10/2010 – 4,000 ש"ח לחודש.

בחודש נובמבר 2010 – הוא עבד בעבודה קבועה – 8,000 ש"ח לחודש.

הבסיס של יעקב לתגמול יומי מחושב כדלקמן :

209.40 ש"ח ליום = 18,846 =" 8,000+5,423+5,423

90 90

להלן חישוב התגמול הכולל במצבים שונים של שירות מילואים :

1. 5 ימים רצופים 7 = 1.4 x 5

6 ימים רצופים 7

7 ימים רצופים 7

1,466 ש"ח = 7 x 209.40

2. 8 ימים רצופים כפולות של 7, עם שארית 1

1,759 ש"ח = 8.4 x 209.40 = (1.4 x 209.40) + (7 x 209.40)

3. 19 ימים רצופים כפולות של 7 עם שארית של 5 (לשארית זו תינתן תוספת של 40%).

20 ימים רצופים כפולות של 7 עם שארית של 6 (לשארית זו תינתן תוספת של יום אחד).

21 ימים רצופים כפולות של 7 ללא שארית .

4,397.40 ש"ח = 21 x 209.40

דוגמה לחישוב תגמולי מילואים ליום מילואים

יעקב עובד בעבודות מזדמנות וחישוב השכר נעשה לפי בסיס יומי. הוא אינו עובד במשרה חודשית קבועה.

יעקב עבד בעבודות שונות בחודשים ינואר עד יוני 2010. בחודש יולי 2010 הוא שירת שירות מילואים רצוף. במהלך ימי השירות הוא עבד אצל המעסיק בימי שישי וקיבל משכורת בסך של 1,000 ש"ח עבור עבודה זו.

להלן מידע על הכנסות ומספר ימי עבודה :

חודש

משכורת כוללת

ש"ח

מס' ימי עבודה

שכר מינימום

ש"ח

תגמולי מזערי

ש"ח

1/10

4,500

15

3,850

5,423

2/10

3,500

12

3,850

5,423

3/10

9,500

24

3,850

5,423

4/10

4,000

13

3,850

5,423

5/10

8,000

20

3,850

5,423

6/10

3,000

10

3,850

5,423

7/10

1,000

4

-

-

מס' ימי עבודה ברבע השנה שקדם ליום 1 בחודש שבו יצא לשירות מילואים – 43 ימי עבודה.

התגמול המזערי

בשנת 2010 התגמול המזערי היה 5,423 ש"ח לחודש.

אופן החישוב

מכיוון שהמבוטח לא עבד 60 ימי עבודה ברבע השנה שקדם לחודש השירות, יש לבחור את השכר הגבוה ביותר בשלושת החודשים מתוך ששת החודשים שקדמו לחודש השירות. ואולם, השכר החודשי לא יפחת מהתגמול המזערי ועוד השכר ששולם ביולי 2010 בעד עבודה תוך כדי השירות במילואים.

טבלה מתוקנת לצורך חישוב תגמול המילואים ליום מילואים, בהתחשב בתגמול המזערי

חודש

הכנסה

ש"ח

בסיס לתגמול

ש"ח

השכר הגבוה ביותר

ש"ח

1/10

4,500

5,423

-

2/10

3,500

5,423

-

3/10

9,500

9,500

9,500

4/10

4,000

5,423

-

5/10

8,000

8,000

8,000

6/10

3,000

5,423

5,423

הנוסחה לחישוב התגמול הבסיסי ליום מילואים אחד

254.70 = 22,923 =" 9,500+8,000+5,423

90 90

יעקב קיבל 254.70 ש"ח ליום מילואים.

הנוסחה לחישוב התגמול של יעקב

את התגמול ליום יש להכפיל במספר ימי המילואים בכפולות של שבוע.

את מספר ימי המילואים בעבור שירות לתקופה שונה משבוע ימים יש לחשב לפי הנוסחאות שהוצגו לעיל.

לפי התיקון לחוק, המעסיק ישלם בחודש שבו יעקב שירת במילואים את שכרו הרגיל ועוד 1,000 ש"ח. לאחר שהמעסיק יקבל מהמוסד לביטוח לאומי את התגמול, הוא ישלים לעובד את ההפרש (בלי לכלול בבסיס השכר את הסך 1,000 ש"ח כאמור).

אופן הגשת תביעה לתגמולי מילואים

על פי סעיף 276 לחוק הביטוח הלאומי, המעסיק חייב לשלם לעובד את תגמול המילואים, ובלבד שהעובד הוא עובד חודשי או עובד יומי שעבד לפחות 75 ימים ברבע השנה שקדם לשירות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד.

המוסד לביטוח לאומי רשאי לשלם לעובד במישרין בהסתמך על תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים).

תקנה זו כוללת מצבים שבהם המעסיק נפטר, חדל להתקיים וכד', ובכל מקרה אחר - כשקיימות נסיבות המצדיקות להנחת דעתו של המוסד, כי התגמול ישולם במישרין על ידיו (תקנה 6(4) לתקנות).

על פי סעיף 276(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, דין התגמול המגיע לעובד לפי סעיף 276(א) לחוק זה הוא כדין שכר עבודה.

עובד שכיר

עובד שכיר בשכר חודשי תובע את התגמול מהמעסיק בלבד, גם אם עבד יום אחד בלבד לפני יציאתו לשירות המילואים. עובד כנ"ל אינו יכול לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי, אלא במקרים מסויימים שיפורטו להלן.

דין התגמול המגיע לעובד ממעסיק הוא כדין שכר עבודה. המעסיק היה צריך לחשב את התגמול ולשלם אותו לעובד במועד תשלום השכר הרגיל, עד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 127 לחוק הביטוח הלאומי. החל מהתיקון לחוק, מחודש מרץ 2011, המעסיק רשאי לשלם לעובד שכר רגיל, ולהשלים את יתרת התגמול בשלב מאוחר יותר, כשיקבל את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי.

זכותו של העובד להגיש תובענה לפי חוק הגנת השכר נגד מעסיק המסרב לשלם את התגמול או מעכבו. החל מיום 1 ביוני 2004 המוסד לביטוח לאומי שולח הודעה לעובד השכיר, המפרטת את סכום התגמולים שהמוסד העביר למעסיק בעבור העובד.

עובד שלא בשכר חודשי

עובד שלא בשכר חודשי תובע את התגמול ממעסיקו, אם עבד במקום עבודתו הנוכחי במשך 75 ימים לפחות בתוך 3 החודשים שקדמו לתחילת השירות במילואים. אם עבד פחות מ- 75 ימים בתוך 3 החודשים שקדמו ליום תחילת השירות, הוא רשאי לתבוע את התגמול מן המוסד לביטוח לאומי בתביעה אישית, בטופס בל/502. בכלל 75 הימים האמורים יובאו במניין גם שבתות וחגים; ימי חופשה, בין בשכר ובין שלא בשכר; ימי היעדרות בשל תאונה או בשל מחלה; וימי היעדרות עקב אבל במשפחה. יש לציין כי אין מדובר בחודשים קלנדריים.

עובד שעתי - לצורך ההחלטה לעניין מקום התשלום (מעסיק או תביעה אישית) יתורגמו שעות העבודה ל- 8 שעות ביום, כעובד יומי.

למרות האמור לעיל, המעסיק רשאי לשלם את התגמול ולהגיש את התביעה בעבור העובד.

נוהל הטיפול באדם המשרת במילואים, העובד אצל כמה מעסיקים

משרת במילואים, העובד אצל כמה מעסיקים, מקבל את תגמול המילואים ממעסיק אחד בלבד על בסיס השכר הנוכחי שלו אצל אותו המעסיק. העובד נדרש להגיש תביעה אישית ישירות למוסד לביטוח לאומי, המבוססת על הכנסותיו אצל כל יתר המעסיקים בעבר ובהווה. זאת, כדי למנוע מצב של תשלום יתר, וכדי לאפשר התחשבנות מדויקת וישירה עם המשרת במילואים. להלן דוגמאות, כאשר בחודש השוטף העובד מועסק אצל שני מעסיקים:

א. משרת במילואים עובד אצל 2 מעסיקים. השכר אצל 2 המעסיקים גם יחד נמוך מגובה התגמול המזערי. במצב זה ישולם לעובד תגמול מזערי ממעסיק אחד בלבד, והתביעה האישית אשר העובד יגיש למוסד לביטוח לאומי תידחה.

ב. משרת במילואים עובד אצל 2 מעסיקים. סך התגמול משני המעסיקים גם יחד גבוה מהתגמול המרבי (המקסימום). במצב זה ישולם תגמול למעסיק אחד (העיקרי), והתגמול על פי הכנסה מהמעסיק השני ישולם בתביעה אישית ויוגבל במקסימום התגמול בחודש השירות.

היה ושולם תגמול על ידי כמה מעסיקים, וכולם יגישו תביעות למוסד, ישולם התגמול בעבור התביעה אשר תוגש ראשונה למוסד, ואילו התביעות האחרות יידחו. העובד יידרש להגיש תביעה אישית על בסיס הכנסותיו משאר המעסיקים.

תיקון מס' 127 לחוק הביטוח הלאומי אינו נותן פתרון למצב שבו העובד נדרש להגיש תביעה אישית. ניתן להניח שאם המוסד לביטוח לאומי אינו מאשר את התגמול, אזי אין צורך לשלם לעובד שכר רגיל באותו חודש.

למען הזהירות, מומלץ לבדוק נושא זה עם העובד לפני שהעובד מקבל את שכרו הרגיל בחודש השירות במילואים, ולקבל ממנו הצהרה שהוא מגיש תביעה אישית או הצהרה שיחזיר למעסיק את התגמול שיקבל בתביעה האישית.

עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי

אדם העובד כשכיר וגם כעובד עצמאי מקבל תגמול מן המעסיק על פי התנאים שנקבעו בחוק, ותובע תגמול נוסף בתביעה אישית מן המוסד לביטוח לאומי כעצמאי.

חופשה ללא תשלום

עובד שהיה בחופשה ללא תשלום יותר מ- 60 ימים ביום שיצא לשירות מילואים, תובע בתביעה אישית את התגמול מן המוסד לביטוח לאומי.

פירוק חברה

עובד שהחברה שבה הוא עבד הפסיקה לפעול, או החלו בה הליכי פירוק, או חדלה להתקיים, תובע בתביעה אישית את התגמול מן המוסד לביטוח לאומי.

מעסיק אינו קיים

עובד שמעסיקו נפטר, או הוכרז פושט רגל, או הוכרז פסול דין, או ניתן נגדו צו קבלת נכסים, תובע בתביעה אישית את התגמול מן המוסד לביטוח לאומי.

הפסקת עבודה לפני השירות במילואים

אדם שהפסיק לעבוד לפני יציאתו לשירות מילואים, וחלפו פחות מ- 60 ימים מיום הפסקת העבודה, נחשב לצורך חישוב התגמול כמי שיצא למילואים ביום שבו הפסיק לעבוד.

לדוגמה: תחילת השירות ביום 15.10.2010, והעובד הפסיק לעבוד ביום 1.9.2010 - הבסיס לחישוב התגמול הוא 3 חודשים שקדמו לחודש הפסקת העבודה: יוני, יולי ואוגוסט 2010.

בחירת חודשים מיטביים

עובד שכיר שעבד פחות מ- 60 ימים ב- 3 החודשים שקדמו ליציאה לשירות, שיעור התגמול המגיע לו מחושב על פי השכר ב- 3 החודשים שבהם הייתה לו ההכנסה הגבוהה ביותר מתוך 6 החודשים שקדמו ל- 1 בחודש שבו החל השירות, ולא פחות מהתגמול המזערי.

על המעסיק לפרט את שכר העבודה בתקופה של ששת החודשים שקדמה לשירות ולפרט את ימי העבודה בפועל, כדי שפקיד התביעות יוכל לבחור את 3 החודשים המיטביים של עובד, שעבד פחות מ- 60 ימי עבודה ברבע השנה שקדם לשירות.

פסק דין מיום 17 במרץ 2011 בבית הדין הארצי לעבודה בעניינו של אלי בלום (עב"ל 23899-07-10) מבהיר כי תכלית אפשרות הבחירה על פי סעיף 273(ב) לחוק הביטוח הלאומי היא לאפשר הגדלת תגמולי המילואים למי שעבודתו היחידה פחותה מ-60 ימי עבודה בתקופה הקובעת של שלושת החודשים עובר ל-1 לחודש בו יצא למילואים, ולא למי שאחת מעבודותיו מכלל מקומות עבודתו, פחותה מ-60 ימי עבודה בתקופה הקובעת.

תגמול בעבור שירות נוסף

מי שהחל שירות מילואים בתוך 60 ימים מיום שסיים שירות מילואים קודם, זכאי לתגמול הגבוה שבין:

1. התגמול על בסיס השכר או ההכנסה שהיו לו בשלושת החודשים שקדמו לתקופת השירות הראשונה.

2. התגמול החדש, המחושב על בסיס השכר או ההכנסה שהיו לו בשלושת החודשים שקדמו לתקופת השירות השנייה.

משוחררי צבא קבע שמשרתים במילואים

אף על פי שההכנסה משירות קבע אינה נחשבת לשכר עבודה, למשוחררי צבא קבע ולאנשי צוות אוויר המשרתים במילואים, מחושב הבסיס לתגמול מילואים בתנאים מסוימים, על פי השכר של צבא קבע, על פי סיכום עם צה"ל (לצבא הקבע), ועל פי הסכם (לאנשי צוות אויר).

אופן הגשת התביעה על ידי המעסיק העיקרי

המעסיק מגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי על טופס מיוחד, ומדווח על השכר (ברוטו) החייב בדמי ביטוח. אם מתברר שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק סכום תגמול גדול יותר מן הסכום שהמעסיק שילם לעובד, על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש. החל מיום 1 ביוני 2004 המידע על סכום התגמול נמצא בידי העובד.

המעסיק העיקרי מדווח בטופס, שמספרו בל/501, על משכורת הברוטו של העובד, לרבות תשלומים כגון דמי מחלה, תמורת חופשה וכד', וכן אם העובד קיבל בתקופה הזו דמי פגיעה בעבודה, תגמולי מילואים, דמי לידה ודמי אבטלה. בחודש שבו המבוטח לא עבד, המעסיק מדווח רק על החודש ועל השנה.

המעסיק רשאי לשלם תגמולי מילואים ולתבוע אותם מהמוסד לביטוח לאומי בהסתמך על הכנסות ממעסיקים קודמים, בטווח של רבע השנה או 6 החודשים האחרונים, בתנאי שהוא מצרף לתביעתו הידנית את כל תלושי השכר שעליהם התבסס בעת החישוב (בל/501). האמור לעיל לא חל על תביעות מעסיקים הנקלטות במוסד באופן אוטומטי.

מספר ימי העבודה של עובד חודשי, אשר עבד במשך חודש מלא, מחושב לפי 25 ימי עבודה בחודש. לעומת זאת, מספר ימי העבודה של עובד יומי הם ימי העבודה שהוא עבד בהם בפועל.

חשוב לשים לב שכאשר המעסיק אינו רושם את מספר ימי העבודה לעובד חודשי בתביעה לתגמולי מילואים, המוסד לביטוח לאומי מתייחס לעובד כאילו עבד באותו החודש 25 ימי עבודה בפועל. חשוב למלא את מספר ימי העבודה גם לעובד שעתי (עובד לפי שעות).

המעסיק חייב לפרט את הסיבות לפערים בשכר (אם קיימים), ואת התקופה שבעבורה שולם שכר חריג (תוכנות השכר מנפיקות טופס מתאים).

בכל תביעה יש לציין את פרטי הבנק, גם אם דווחו בעבר למוסד לביטוח לאומי.

המעסיק מקבל דיווח על תגמולי המילואים בכל תשלום, ולכן המוסד לביטוח לאומי אינו שולח אישור שנתי אלא אם ביקש זאת המעסיק במפורש.

אופן הגשת תביעה אישית

תביעה אישית לתגמולי מילואים מן המוסד לביטוח לאומי מוגשת על טופס בל/502.

עובד שכיר, הזכאי לתשלום בתביעה אישית, מגיש תביעה בכל אחד מסניפי המוסד לביטוח לאומי על פי בחירתו. יש לצרף לתביעה את האישור המתאים מצה"ל, או מן היחידה לכוח אדם בשעת חירום שליד משרד העבודה.

תביעה אישית של עובד שכיר

עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי ו/או עובד בכמה מקומות עבודה, מגיש את התביעה הנוספת באופן אישי בטופס בל/502. לטופס התביעה הוא מצרף מהמעסיק הנוסף אישור בטופס בל/510. ניתן להמיר טופס בל/510 מהמעסיק הנוסף בתלושי המשכורת של העובד. יש לבדוק שהטפסים חתומים על ידי המעסיקים בחותמת ובחתימה מקוריות.

עובד שקיבל תגמול ממעסיקו ותובע את התגמול הנוסף מן המוסד לביטוח לאומי - עליו להצהיר בטופס התביעה שהוא הגיש את האישור הצבאי למעסיקו העיקרי, לצרף אישור על השכר מהמעסיקים הנוספים או לחילופין שלושה או שישה תלושי משכורת, וכן מומלץ לצרף צילום של האישור הצבאי.

גם עובד שכיר, שהיה זכאי בתקופת הרבעון שלפני המילואים לדמי אבטלה ו/או לדמי פגיעה ו/או לתגמולי מילואים, רשאי להגיש תביעה להשלמה באופן אישי.

עובד שכיר התובע את התגמול מן המוסד לביטוח לאומי, מצרף לתביעתו אישורים ממעסיקו על תאריכי התחלת העבודה ו/או הפסקת העבודה, ועל מספר ימי העבודה ב- 3 החודשים שקדמו לחודש השירות, וכן תלושי שכר או אישורים על השכר ב- 6 החודשים שקדמו לחודש השירות (לא כולל חודש השירות).

מומלץ להגיש תביעה אישית לתגמולי מילואים רק אחרי שהמעסיק הגיש את התביעה שלו, כדי למנוע תשלומי יתר. כאשר תביעת המעסיק נקלטה במערכת הביטוח הלאומי, אפשר להגיש את טופס התביעה האישית, בצירוף תלושי שכר ממעסיקים קודמים בחצי השנה שקדמה לשירות.

עובד שמגיש תביעה אישית לפני המעסיק - התביעה שלו מחושבת במלואה, ותשולם לו במלואה עם כל ההשלמות. כאשר המעסיק יגיש את התביעה, התגמול יחושב במלואו, ואם נוצר תשלום יתר - יחוייב בו המשרת במילואים.

במקרה זה יש לצרף לטופס התביעה האישית: צילום אישור צבאי; תלושי משכורת לששת החודשים שקדמו לשירות; ותלושי משכורת ממעסיק נוכחי (כדי להוכיח שהוא עובד שכיר ערב השירות, ו/או לא עברו 60 ימים מהפסקת העבודה ועד שירות המילואים).

חשוב לציין בטופס התביעה האישית שהאישור הצבאי המקורי הוגש למעסיק פלוני.

מילוי הטופס באינטרנט

קיימת גרסה לטופס תביעה אישית של תגמולי מילואים באתר האינטרנט, המאפשרת למבוטח למלא באופן מונחה טופס מילואים. יש להדפיס את הטופס הממולא, לחתום עליו, ולהגיש אותו בסניף הביטוח הלאומי בצירוף אישור צבאי מקורי.

הגשת תביעה באינטרנט

משרתים במילואים שאינם עובדים, סטודנטים ועובדים עצמאיים, יכולים להגיש תביעה באמצעות השירות האישי של הביטוח הלאומי באינטרנט. ניתן להגיש תביעות לתקופת שירות מיום 1 במרץ 2009 ואילך. יש לקבל קוד אישי וסיסמא בסניף הקרוב למקום המגורים.

חוב בדמי ביטוח

המוסד לביטוח לאומי אינו מנכה מתגמולי המילואים חוב בדמי ביטוח של המשרת במילואים (בתביעה אישית).

ניכוי כזה יעשה רק על פי בקשת המשרת במילואים.

קבלת מידע בטלפון

אפשר לקבל מידע בטלפון שמספרו 02-6463010. המידע כולל זכויות חיילי המילואים וחובות המעסיק כלפי עובד המשרת במילואים. ניתן להזמין לפקס טופס תביעה, וקיים מחשבון לחישוב התגמול.

תביעה להפרשים

תביעה להפרשי תגמולי מילואים מוגשת על טופס תביעה חדש עם הסבר לסיבת ההפרש. ההפרש יכול לנבוע מתשלום נוסף, או מהפרשי שכר ששולמו לעובד בתקופה שלאחר סיום השירות במילואים והם נפרסו על פי התקנות.

ניתן לתבוע הפרשי מילואים גם בעבור הפרשי שכר שהתבררו בביקורת ניכויים שערך המוסד לביטוח לאומי אצל המעסיק. ההפרש מגיע, כמובן, לעובד.

התנאים להחזר התגמול למעסיק בעקבות ביקורת ניכויים הם על פי עמדת המוסד לביטוח לאומי:

1. המעסיק מתחייב שהוא משלם את ההפרש לעובד.

2. ההפרש יופיע בתלושי השכר.

3. ההחזר יבוצע באופן פרטני לכל עובד, ולא לפי נוסחה.

שיהוי

ניתן לתבוע תגמולי מילואים על תקופות שירות מילואים, שהסתיימו אחרי יום 1 בינואר 1992, ואילך.

(1) הכותבת מודה לגב' ליאורה ברקלי, מנהלת תחום מילואים במוסד לביטוח לאומי על עזרתה הרבה ועל עצותיה המועילות.

(2) הכותבת רואת חשבון, יועצת לענייני הביטוח הלאומי, מפעילת מיזם משותף עם משרד ארצי את חיבה פיתרונות מיסוי. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.

(3) הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

(4) כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותבת המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.

(5) כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח.

(6) פקס : 03-6005452, מייל : [email protected].

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר