• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםביטוח לאומייישום מבחן מרכז החיים כאשר אין קביעות במקום המגורים

יישום מבחן מרכז החיים כאשר אין קביעות במקום המגורים

30.04.2011

יישום מבחן מרכז החיים כאשר אין קביעות במקום המגורים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

מבחן "מרכז החיים" של אדם מכריע את מקום התושבות של אותו אדם לענייני חבות המס החלה עליו. כך למשל יחיד אזרח ישראל שמרכז חייו נמצא בחו"ל אינו חייב במס בישראל. אולם, אם יחיד שוהה בחו"ל ואפילו שנים רבות הרי ככל שמרכז חייו נותר בישראל, הוא ימשיך להיות חייב במס בישראל על כל הכנסותיו מחו"ל ומישראל כ-"תושב ישראל".

אולם, יתכן מצב כי לאדם מסוים אין מקום תושבות באף מדינה ולכן לא תוכל אף מדינה בעולם להחיל על אותו אדם את דיני המיסוי שלה, אלא לכל היותר במעמד של "תושב חוץ בלבד.

מבחן "מרכז החיים" משמש גם לעניין חוקים נוספים שבהם יש חשיבות לאיתור ה-"תושבות", כך נקבע לאחרונה ביום 20.3.2011 בבהמ"ש המחוזי בחיפה בו"ע 134-09 עובד ואח' נ' ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכ' ההתנתקות, כי קביעת מקום מגוריו של אדם לא תעשה רק בצורה טכנית לפי המקום בו יש לו בית קבע, אלא בכל מקרה יש ליישם את מבחן-העל המתחקה אחר המקום שאליו מובילים מירב קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של האדם (מרכז חייו), כדלקמן:

  1. בהתאם למטרות חוק יישום תוכנית ההתנתקות להעניק למפוני גוש קטיף, במסגרת תוכנית ההתנתקות, פיצוי ראוי והוגן בנסיבותיו המיוחדות של העניין – מהווה מרכז חייו של אדם ו/או מקום מגורים קבוע בישוב מפונה, תנאי לקבלת פיצוי בשל בית מגורים.
  2. השאלה המרכזית בערעור דנן הינה היכן מרכז חייו של קצין בצבא הקבע, שעקב תפקידיו הצבאיים עובר עם משפחתו להתגורר בבסיסים צבאיים שונים, לתקופות קצובות בהתאם לדרישת התפקידים אותם הוא ממלא, על פי חוזי העסקה שחתם עם צה"ל?
  3. בהחלטה מיום 21/5/2006 קבעה המשיבה, בין היתר, כי המערערים לא ביססו מרכז חייהם ביישוב המפונה, וכי המערער בחר בדרכו כאיש צבא וידע כי לצורך תפקידיו השונים יהא עליו להעביר את משפחתו עמו.
  4. לטענת המשיבה, המערער ניתק את מקום מגוריו מהאזור המפונה, שבו גר בפועל שנתיים בלבד, בבוחרו מרצונו במסלול חיים צבאי ובכך מרכז חייו הוא במקום שבו גרה משפחתו, דהיינו מחוץ לאזור המפונה. המשיבה ציינה כי ביתו של המערער באלי סיני היה מושכר ביום הקובע, וגם בעובדה זו יש כדי ללמוד כי המערער לא ראה בביתו ביום הקובע מרכז חיים.
  5. המערערים טוענים כי החלטת המשיבה מבוססת על גישה מוטעית בדבר חיי איש צבא הקבע, וכי ביתם באלי סיני היה בעיניהם הרבה יותר מאשר נכס. הוא היה מקום מגוריהם הקבוע ומרכז חייהם, ואליו ציפו לחזור אך הפינוי מנע זאת מהם.

לטענתם, שמירה הדוקה על קשרים עם מקום הקהילה באלי סיני, המשך תשלום דמי חבר, השכרת הבית באופן זמני בלבד מטעמים כלכליים גרידא, הותרת חפצים רבים בו, ויתר נסיבות המקרה מוכיחים כי קביעת המשיבה לעניין מרכז חייהם של המערערים אינה נכונה.

  1. ביהמ"ש קיבל את עמדת המשיבה, כדלקמן:

6.1 בדיבור "מקום המגורים" אין הכוונה לכל מקום בו אדם חי באופן טכני, אלא יש לסווג את המגורים כארעיים או כקבועים, אולם בכל מקרה יש ליישם את מבחן-העל המתחקה אחר המקום שאליו מובילים מירב קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של האדם (ראה עניין דבורה חורש).

6.2 הבחירה של המערער בקריירה צבאית נעשתה מרצונו החופשי, על כל היתרונות והחסרונות של אורח חיים זה, לרבות הצורך לעבור ממקום למקום עם המשפחה, בהתאם לדרישות התפקיד הצבאי שהיה ידוע היטב למערער.

אין לראות בכך אילוץ, ומכל מקום עצם הבחירה בחיים מסוג זה אינה "מקפיאה" את מרכז החיים של המערערים ומקבעת אותם דווקא בישוב אלי סיני, כאשר הוכח כי הם אמנם רכשו בית ביישוב, אולם התגוררו שם בפועל במשך תקופה קצרה יחסית לעומת התקופות שבהן התגוררו בבסיסי צה"ל השונים, הן בתקופה שלפני מגוריהם באלי סיני והן בתקופה שלאחריה.

6.3 בהקשר זה עלינו להתייחס לטענת המערערים בדבר הפליה והפרת עקרון השוויון על ידי המשיבה בהחלטתה מיום 13/9/2006 לגבי משפחת אבני, שנשלחה לשליחות מטעם משרד החוץ.

כפי שעולה מהחלטת המשיבה, במקרה של משפחת אבני לא היתה מחלוקת כי מרכז חייהם היה ברציפות באזור המפונה החל בשנות ה – 80', ושם היו קשריהם המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים.

משפחת אבני יצאה לשליחות מטעם משרד החוץ לתקופה קצובה שבין 1/6/2003 ועד 31/8/2005, וועדת הזכאות קבעה כי בעת שהותם בשליחות לא השתנה מכלול קשריהם ולכן נשאר מרכז חייהם בארץ, ביישוב המפונה.

6.4 העובדות לגבי משפחת אבני שונות מאלה של המערערים, שכן המערערים לא עזבו את היישוב אלי סיני לתקופה קצובה כמו משפחת אבני, ולמעשה בשום מקום לא נקבו מתי היה בדעתם לשוב לאלי סיני, דבר שהיה תלוי בתפקידיו הצבאיים של המערער.

  1. מסקנה משתמעת מפסק הדין היא כי ייתכן כי לאדם מסוים אין מקום תושבות באף מקום, ככל שהוא מתנייד בדבר שבשגרה ממקום למקום. זאת, אף אם יש לו דירת מגורים במדינה כלשהי. ככל שאותו אדם נודד מפעם לפעם ממדינה למדינה, הרי הוא לא ייחשב כתושב באף מדינה שכן אין הוא שוהה בה מספיק זמן כדי לקבוע בה את מרכז חייו. פועל יוצא של מסקנה זו היא אף מדינה לא תוכל להחיל על אותו אדם את דיני המס כתושב שלה, אלא לכל היותר, לראות בו "תושב חוץ" בלבד. מסקנה זו יכולה להוביל לאי תשלום מס באף מדינה בשל הכנסות אותו אדם.

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר