• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס ערך מוסףהריח של שומת השווארמה לא חייב במס

הריח של שומת השווארמה לא חייב במס

15.05.2011

הריח של שומת השווארמה לא חייב במס

רמי אריה, עו"ד רו"ח

"תדריך כלכלי" אינו מילת קסם. כך קובע ביהמ"ש המחוזי בחיפה בע"מ 828-07 פאר דוד נ' מע"מ ומס קניה חיפה. בהליך קביעת שומה, יש לעשות בדיקות ספציפיות לכל עסק כדי לוודא את הכנסתו לפי ספרי חשבונותיו או כדי לקבוע לו שומה לפי מיטב השפיטה למרות הרשום בספרי החשבונות של העסק. לא מספיק להסתפק באומדנים ובהערכות כלליות וכלכליות, אף אם הן מבוססות על אומדני המחלקה הכלכלית של רשות המיסים לכלל הענף והתחום העסקי המתפרסמים בקווי הנחייה כלכליים לבחינת סבירות ההכנסה. כדלקמן:

1. המערער הוא בעלים של עסק למכירת שווארמה מבשר הודו טרי, וכן למכירת מוצרים נלווים, כגון: שתייה קלה.

2. במקביל לטיפול השומתי במע"מ, ניהל פאר משא ומתן על שומות מס הכנסה שהוצאו לו בהתייחס לשנות המס 2006-2003 וביום 29/8/2007 חתם על הסכם שומה. ואולם על גבי אותו הסכם הוספה ביום 14/10/07 הסתייגות לפיה: "ההסכם הנ"ל אינו למע"מ" (להלן: "הסכם השומה").

3. לטענת פאר יש לראות את הסכם השומה, כמחייב גם את מע"מ, בהתייחס לשנות המס החופפות בערעור זה. כמו כן לטענתו, לא הייתה סמכות להגביל את הסכם השומה לשומות מס הכנסה בלבד, והסכמת יועץ המס שלו לחתום על ההסתייגות האמורה, "נכפתה עליו".

4. בית המשפט בחן ראשית את נושא פסילת הספרים, בהיות הנימוק העיקרי לפסילה העלמת קניות שהתבססה על בדיקה צולבת שנערכה אצל ספקי הבשר של פאר. ביהמ"ש קבע כי משהודה המערער כי לא המציא את כל ספרי החשבונות, די בכך כדי לבסס את פסילתם. שעה שאין בידי העוסק להציג ספרי חשבונות - בין אם בשל אי ניהול ספרים כלל, ובין אם נמנע להציגם על אף שנדרש לעשות כן - דינו כדין מי שאינו מנהל ספרים קבילים, זאת מאחר שגם אם נוהלו הספרים, הרי משלא הוצגו, לא יכול המשיב לנקוט עמדה ביחס לספרים.

5. בנוגע לשנות המס 2005-2002, נמצא כי מע"מ הוכיח שפאר העלים קניות מספריו, קניות של בשר ושל משקאות קלים, בדרך של השוואה כאמור לרישום אצל הספקים הרלוונטיים. המסקנה מן האמור - גם אם היא עולה מפנקסים חשבונאים של אחר, בענייננו הספק - כי הרישום בספרים של המערער הוא אינו רישום קניות מלא. העדר רישום כזה, הוא בגדר של "סטייה מהותית" מהוראות ניהול פנקסים.

6. לטענת המערערת כאמור, יש ליישם את הסכם השומה עם פקיד השומה, בנוגע לשנות המס 2005-2003, גם לגבי ערעור זה, ככל שמדובר באותה תקופת מס.

7. אין לעבור לסדר היום, מבלי להעיר בנוגע לפער המשמעותי בין אחוז החומר שהוצע במסגרת הסדר הפשרה, לבין אחוז החומר שנקבע בפועל לאחר בדיקה עניינית של הממצאים והנתונים שנמצאו. הגם שמדובר בשני תחומי מס שונים: מס הכנסה מזה ומע"מ מזה, כאשר מדובר ב"אחוז החומר" - נתון שבא לידי ביטוי גם במסגרת "קווי הנחייה כלכליים לבחינת סבירות ההכנסה" שמוציאה רשות המסים באמצעות המחלקה הכלכלית - לא צריך להיות הבדל בין תחומי המס. ככלל, גם הסדרי פשרה ראוי כי יהיו במסגרת אותם קווי הנחייה, וככל שקיימת סטייה מהם, אין זו צריכה להיות משמעותית, אלא אם כן נבדקו נתונים ספציפיים המצדיקים סטייה כאמור.

8. על פי עדותו של מר יחיאלי, פקיד שומה בכיר במשרדי פקיד שומה חיפה, בפברואר 2006 נחתם הסכם שומה בין פקיד שומה חיפה לבין העוסק האחר בעסק, וזאת על בסיס אחוז מוסכם של צריכת חומר בפעילות העוסק האחר (55%, להלן: "אחוז החומר המוסכם").

9. אחוז חומר כזה בהעדר נתונים ספציפיים משמעותיים, לכאורה, אינו סביר, כאשר עלות החומר בדרך כלל בנוגע לשתייה עומד על כ-43%-41%, ואילו לגבי מכירות אחרות, תלוי אם מדובר במכירה מדלפק או ממסעדה עומד על כ-30%-27%, ולעיתים מגיע עד 35% אך לא מעבר לכך.

10. אשר על כן, קובע בהמ"ש כי הסכם השומה אינו חל על ההליך השומתי במע"מ.

11. בנוגע לקביעת השומה, התגלעו מחלוקות בין הצדדים ברכיבי השומות שהם: אחוז הרווח הגולמי במכירת משקאות קלים ותוספת המחזור; מחיר מנת שווארמה במהלך כל אחת משנות המס שבערעור; כמות הבשר ששימשה לשם ייצור מנות שווארמה בכל אחת משנות המס בערעור; כמות הבשר במנת שווארמה ומספר המנות המופקות מ-1 ק"ג בשר גולמי; השימוש העצמי והפחת.

12. בנוגע לאחוז הרווח הגולמי במכירת משקאות קלים, ותוך השוואה לתיקים אחרים שהתנהלו בבית המשפט בתחום עסקים זה - בין בהסדר ובין בדרך הוכחות - ותוך התחשבות בקווי הנחייה כלכליים לבחינת סבירות ההכנסה, בהמ"ש מעמיד את אחוז עלות החומר במכירת משקאות קלים על 41% וזאת בשונה מקביעת מע"מ.

13. יש לשנות את השומה לפי מיטב השפיטה ולקבוע כי לגבי השנים 2003-2001 יש לחשב את השומה על בסיס מחיר מכירת מנת שווארמה לפי 16 ₪; לגבי השנים 2005-2004 יש לחשב את השומה על בסיס מחיר של 18 ₪ לכל מנת שווארמה.

14. על-פי הנתונים שהציג המערער בעדותו בדבר שיפוד בשר טרי של 25 ק"ג, המאבד כ-25% ממשקלו בעת הצלייה, ושמופקות ממנו כ-100 פיתות, הרי שכל מנת שווארמה מכילה כ-170 גר' בשר צלוי.

15. על-פי עדותו של המערער עצמו, כמות הבשר במנה בצלחת כפולה מכמות הבשר במנה בפיתה.

16. לאור כל האמור יש לקבוע כי מנת שווארמה יכול שתכיל כ- 170-150 גר' בשר צלוי, כך שמק"ג בשר טרי, לאחר פחת של כ-25%-20% בתהליך הצלייה, ניתן להפיק 5 מנות שווארמה.

17. מאחר שתחשיבו של המשיב נערך על בסיס קביעה של 4 מנות שווארמה ל-1 ק"ג בשר טרי, הרי שיש לקבוע כי קביעה זו היא קביעה סבירה, במיוחד כאשר הקביעה האמורה לוקחת בחשבון פחת כולל של כ-40%.

18. ככלות הכול, התקבל הערעור בחלקו לפי הנתונים הספציפיים של העסק כפי שהוכחו לביהמ"ש.

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר